הִלכוֹת מחוּסרי כפרה:
יֵש בִכללן ארבע מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
:א) שתקריב הזבה קרבנה כשתִטהר.
ב) שתקריב היוֹלדת כשתִטהר קרבן.
ג) שיקריב הזב כשיִטהר קרבן.
ד) שיקריב מצֹרע כשיִטהר קרבן.
ואחר שיקריבוּ קרבנוֹתיהם תִגמֵר טהרתן.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
ארבעה הֵן הנִקראין מחוּסרי כפרה:
הזבה, והיוֹלדת,
והזב, והמצֹרע.
ולמה נִקראוּ מחוּסרי כפרה? שכל אחד מֵהן אף על פי שטהר מִטוּמאתוֹ וטבל והעריב שִמשוֹ,
עדין הוּא חסֵר,
ולֹא גמרה טהרתוֹ כדי לאכֹל בקדשים עד שיביא קרבנוֹ,
וקֹדם שיביא כפרתוֹ אסוּר הוּא לאכֹל בקדשים,
כמוֹ שבֵארנוּ בִפסוּלי המוּקדשין.
2
גֵר שמל וטבל ועדין לֹא הֵביא קרבנוֹ,
אף על פי שהוּא אסוּר לאכֹל בקדשים עד שיביא קרבנוֹ אינוֹ מִמחוּסרי כפרה; שקרבנוֹ עִכבוֹ לִהיוֹת גֵר גמוּר ולִהיוֹת ככל כשֵרי ישראֵל,
וּמִפני זה אינוֹ אוֹכֵל בקדשים,
שעדין לֹא נעשה כִכשֵרי ישראֵל.
וכיון שיביא כפרתוֹ ויֵעשה ישראֵל כשֵר,
אוֹכֵל בקדשים.
הֵביא פרידה אחת בשחרית אוֹכֵל בקדשים לערב,
ויביא פרידה שניה,
שקרבנוֹ של גֵר עוֹלת בהֵמה אוֹ שני בני יוֹנה אוֹ שתי תוֹרים וּשניהם עוֹלה,
כמוֹ שבֵארנוּ במעשֵה הקרבנוֹת.
3
הזב והזבה קרבן כל אחד מֵהן שתי תוֹרים אוֹ שני בני יוֹנה,
אחד עוֹלה ואחד חטאת.
והיוֹלדת קרבנה כבש עוֹלה וּבן יוֹנה אוֹ תוֹר חטאת.
ואִם אין ידה משגת מביאה שתי תוֹרים אוֹ שני בני יוֹנה,
אחד עוֹלה ואחד חטאת.
והמצֹרע קרבנוֹ שלֹשה כבשים,
אחד עוֹלה ואחד אשם וכִבשה לחטאת.
ואִם אין ידוֹ משגת מֵביא קֵן,
אחד עוֹלה ואחד חטאת,
וכבש אשם.
4
הזב והזבה והמצֹרע מֵביא כל אחד מִשלשתם כפרתוֹ ביוֹם השמיני לטהרתוֹ,
שכל אחד מֵהן סוֹפֵר שִבעה ימי טהרה וטוֹבֵל ביוֹם השביעי,
וּמעריב שִמשוֹ,
וּמקריב קרבנוֹתיו ביוֹם השמיני.
5
היוֹלדת אינה מביאה קרבנה ביוֹם ארבעים לזכר אוֹ ביוֹם שמוֹנים לִנקֵבה,
אלא מערבת שִמשה וּמביאה קרבנה למחר,
שהוּא יוֹם אחד וארבעים לזכר ויוֹם אחד וּשמוֹנים לִנקֵבה,
והוּא היוֹם שנאמר בוֹ:
"וּבִמלֹאת ימי טהרה" .
ואִם הֵביאה קרבנה בתוֹך מלֹאת:
לֹא יצאת.
אפִלוּ הֵביאה על ולדוֹת הרִאשוֹנים בתוֹך ימי מלֹאת של ולד זה:
לֹא יצאת.
:עברוּ ימים אֵלוּ ולֹא הֵביאוּ כפרתן הרי אֵלוּ מקריבין כפרתן לאחר זמן.
וכל זמן שלֹא הִקריבוּ חטאתן אסוּרין לאכֹל בקדשים,
אבל העוֹלה והאשם אינן מעכבין.
:כבר בֵארנוּ במעשֵה הקרבנוֹת שכל מחוּיבי קרבן אין מקריבין על ידן אלא מִדעתן,
חוּץ מִמחוּסרי כפרה,
שאינן צריכין דעת בעלים,
שהרי אדם מֵביא קרבן על בניו וּבנוֹתיו הקטנים אִם היוּ מחוּסרי כפרה וּמאכילן בזבחים.
6
אי זוֹ היא זבה? זוֹ שזב דמה שלֹשה ימים זה אחר זה בלֹא עֵת נִדתה,
וזוֹ היא זבה גדוֹלה שצריכה ספירת שִבעה וחיבת בקרבן.
וּכבר בֵארנוּ בעִנין הנִדה אימתי תִהיה האִשה זבה בדמים שתִראה,
ואימתי לֹא תִהיה זבה אלא נִדה אוֹ טהוֹרה,
וּמתי תִהיה ספֵק זבה.
:כל מקוֹם שאמרנוּ שהיא זבה וסוֹפרת שִבעה הרי היא חיבת להביא קרבן,
וחטאתה נאכלת; וכל מקוֹם שאמרנוּ שהיא ספֵק זבה הרי זוֹ מביאה קרבן,
ואין חטאתה נאכלת,
שכבר בֵארנוּ שחטאת העוֹף הבאה על הספֵק תִשרֵף.
:ושם בֵארנוּ מה תֵלֵד האִשה אוֹ תפיל ותִהיה טמֵאה לֵדה,
וּמה תֵלֵד אוֹ תפיל ולֹא תִהיה טמֵאה לֵדה.
וכל מקוֹם שאמרנוּ שהיא טמֵאה לֵדה הרי זוֹ מביאה קרבן,
וחטאתה נאכלת; וכל מקוֹם שאמרנוּ שאינה טמֵאה לֵדה הרי זוֹ פטוּרה מִן הקרבן.
7
האִשה שלֹא הוּחזקה עוּברה,
והִפילה ולֹא ידעה מה הִפילה,
אִם נֵפל שחיבת עליו קרבן אוֹ דבר שאינה חיבת עליו הרי זוֹ ספֵק יוֹלדת,
וּמביאה קרבן,
ואין חטאתה נאכלת.
:וכֵן שתי נשים שהִפילוּ שני נפלים,
נֵפל אחד ראוּי להקריב עליו והנֵפל האחֵר פטוּרה עליו,
ואין אחת מֵהן מכרת נִפלה כל אחת מִשתיהן מביאה קרבן מִספֵק,
ואין חטאת אחת מִשתיהן נאכלת; שחטאת העוֹף הבאה על הספֵק נִשרפת,
שמא אינה חיבת,
ונִמצֵאת חטאת זוֹ חוּלין שנִשחטוּ בעזרה,
שהֵן אסוּרין בהניה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת שחיטה.
8
אחת היוֹלדת ואחת המפלת ולד אחד אוֹ ולדוֹת הרבֵה הרי זוֹ מביאה קרבן אחד לכוּלם,
והוּא שתֵלֵד כוּלן בתוֹך ימי מלֹאת.
אבל אִם הִפילה אחר ימי מלֹאת מביאה אף על השֵני.
:כיצד? ילדה נקֵבה כל נפלים שתפיל מיוֹם הלֵדה עד סוֹף יוֹם שמוֹנים הרי הֵן נחשבין עִם הוּלד הרִאשוֹן,
וּכאִלוּ ילדה תאוֹמים זה אחר זה,
ואינה מביאה אלא קרבן אחד.
הִפילה נֵפל בליל אחד וּשמוֹנים,
וּמיוֹם אחד וּשמוֹנים והלאה,
אִם היה ראוּי לקרבן הרי זוֹ מביאה עליו בִפני עצמוֹ.
:ילדה נקֵבה,
וּלאחר שִשים אוֹ שִבעים יוֹם הִפילה נקֵבה שניה כל נֵפל שתפיל בתוֹך שמוֹנים של נקֵבה זוֹ השניה,
פטוּרה עליו.
וכֵן אִם הִפילה נקֵבה שלישית אחר שִשים אוֹ שִבעים יוֹם של נקֵבה שניה הרי כל נֵפל שתפיל בתוֹך שמוֹנים של נקֵבה שלישית,
פטוּרה עליו,
מִפני שהוּא חשוּב עִם הנֵפל השלישי,
והנֵפל השלישי חשוּב עִם השֵני,
מִפני שהוּא בתוֹך ימי מלֹאת שלוֹ,
והשֵני חשוּב עִם הרִאשוֹנה,
ואינה מביאה אלא קרבן אחד על הכֹל.
9
היוֹלדת טוּמטוּם אוֹ אנדרגינס,
והִפילה נֵפל אחר ארבעים מיוֹם לֵדתוֹ הרי זוֹ מביאה קרבן על נֵפל זה,
שמא זכר הוּא הרִאשוֹן,
והרי הִפילה אחר מלֹאת; ואין חטאתה נאכלת,
שמא נקֵבה היא הרִאשוֹנה,
וּבתוֹך מלֹאת הִפילה,
שהיא פטוּרה מִקרבן שֵני.
10
האִשה שיֵש עליה ספֵק חמֵש לֵדוֹת אוֹ חמֵש זיבוֹת מביאה קרבן אחד ואוֹכלת בזבחים,
ואין השאר עליה חוֹבה.
היוּ עליה חמֵש לֵדוֹת ודאיוֹת,
חמֵש זיבוֹת ודאיוֹת מביאה קרבן אחד ואוֹכלת בזבחים,
והשאר עליה חוֹבה.
וכֵן הדין בזב.
:היוּ עליה חמֵש לֵדוֹת ודאיוֹת וחמֵש לֵדוֹת ספֵק,
אוֹ חמֵש לֵדוֹת ודאיוֹת וחמֵש זיבוֹת ספֵק מביאה שני קרבנוֹת,
אחד על הוּדאי ונאכל,
וּשאר הוּדאיוֹת עליה חוֹבה,
ואחד על הספֵק ואינוֹ נאכל,
ואין השאר עליה חוֹבה,
ואוֹכלת בזבחים.
11
האִשה שנִתגירה,
ואין ידוּע אִם עד שלֹא נִתגירה ילדה אוֹ מִשנִתגירה ילדה הרי זוֹ מביאה קרבן מִספֵק,
ואין חטאתה נאכלת.
:כבר בֵארנוּ בהִלכוֹת שגגוֹת שכל מחוּסרי כפרה מִספֵק שעבר עליהם יוֹם הכִפוּרים,
חיבין להביא אחר יוֹם הכִפוּרים,
שקרבן זה מכשירן לאכֹל בקדשים.
12
האִשה שיֵש עליה לֵדה אוֹ זיבה מביאה מעוֹת הקִנים ונוֹתנת בשוֹפר,
ואוֹכלת בקדשים לערב; חזקה שאין בית דין של כֹהנים עוֹמדין מִשם עד שיִכלוּ כל המעוֹת שבשוֹפר ויקריבוּ כנגדן קִנים,
כמוֹ שבֵארנוּ בִשקלים וּבהִלכוֹת כלי המִקדש והעוֹבדים בוֹ.
13
האִשה שהֵביאה חטאתה וּמֵתה יביאוּ היוֹרשין עוֹלתה; אף על פי שלֹא הִפרישה אוֹתה מֵחיים,
כבר נִשתעבדוּ נכסיה בקרבן,
והשִעבוּד דין תוֹרה הוּא.