1
כל הגוֹנֵב נפש מיִשראֵל עוֹבֵר בלֹא תעשה,
שנאמר: "לֹא תִגנֹב" ; פסוּק זה האמוּר בעשרת הדברים הוּא אזהרה לגוֹנֵב נפשוֹת.
וכֵן המוֹכרן עוֹבֵר בלֹא תעשה,
שזה בִכלל "לֹא ימכרוּ מִמכרת עבד" .
ואין לוֹקין על שני לאוין אֵלוּ,
מִפני שהוּא לאו שנִתן לאזהרת מיתת בית דין,
שנאמר: "כי ימצֵא איש גֹנֵב נפש" ,
וּמיתתוֹ בחנק.
2
אין הגנב חיב מיתת חנק עד שיִגנֹב את היִשראֵלי,
ויכניסנוּ לִרשוּתוֹ,
וישתמֵש בוֹ,
וימכרנוּ לאחֵרים,
שנאמר: "והִתעמר בוֹ וּמכרוֹ" .
ואפִלוּ לֹא נִשתמֵש בוֹ אלא בפחוֹת מִשוה פרוּטה,
כגוֹן שנִשען עליו אוֹ נִסמך בוֹ,
אף על פי שהנִגנב ישֵן הרי זה נִשתמֵש בוֹ.
3
גנבוֹ ונִשתמֵש בוֹ וּמכרוֹ,
ועדין הנִגנב בִרשוּת עצמוֹ ולֹא הִכניסוֹ הגנב לִרשוּתוֹ פטוּר.
גנבוֹ והוֹציאוֹ לִרשוּתוֹ ונִשתמֵש בוֹ ולֹא מכרוֹ,
אוֹ מכרוֹ קֹדם שיִשתמֵש בוֹ,
אוֹ נִשתמֵש בוֹ וּמכרוֹ לאחד מִקרוֹביו של גנוּב,
כגוֹן שמכרוֹ לאביו אוֹ לאחיו הרי זה פטוּר,
שנאמר: "גֹנֵב נפש מֵאחיו" עד שיבדילנוּ מֵאחיו וּמִקרוֹביו במכירה.
:וכֵן אִם גנבוֹ והוּא ישֵן,
ונִשתמֵש בוֹ כשהוּא ישֵן,
וּמכרוֹ ועדין הוּא ישֵן הרי זה פטוּר.
4
וכֵן אִם גנב אִשה וּמכרה לעוּבריה בִלבד,
כגוֹן שהִתנה על הלוֹקֵח שזוֹ השִפחה לי,
ואין לך אלא הוּלדוֹת הרי זה פטוּר.
5
הגוֹנֵב את בנוֹ אוֹ אחיו הקטן,
וכֵן האפִטרוֹפין שגנבוּ היתוֹמים שהֵן סמוּכין אצלן,
וּבעל הבית שגנב אחד מִבני ביתוֹ הסמוּכין על שוּלחנוֹ,
וּמלמֵד תינוֹקוֹת שגנב אחד מִן הקטנים הלמֵדין אצלוֹ,
אף על פי שנִשתמֵש בוֹ וּמכרוֹ פטוּר,
שנאמר: "ונִמצא בידוֹ" פרט לאֵלוּ שהֵן מצוּיין בידוֹ.
6
אחד הגוֹנֵב את הגדוֹל אוֹ הגוֹנֵב את הקטן בן יוֹמוֹ שכלוּ לוֹ חדשיו,
בין זכר בין נקֵבה,
בין שהיה הגוֹנֵב איש אוֹ אִשה הרי אֵלוּ נהרגין,
שנאמר: "גֹנֵב נפש" מִכל מקוֹם.
ואחד הגוֹנֵב את היִשראֵלי אוֹ שגנב גֵר אוֹ עבד משוּחרר,
שנאמר: "נפש מֵאחיו" ,
ואֵלוּ בִכלל אחינוּ בתוֹרה וּבמִצווֹת הֵן.
אבל הגוֹנֵב את העבד,
אוֹ מי שחציוֹ עבד וחציוֹ בן חֹרין פטוּר.
7
הבא במחתרת,
בין ביוֹם בין בלילה אין לוֹ דמים,
אלא אִם הרגוֹ בעל הבית אוֹ שאר האדם פטוּרין.
וּרשוּת יֵש לכֹל להרגוֹ,
בין בחֹל בין בשבת,
בכל מיתה שיכוֹלין להמיתוֹ,
שנאמר: "אין לוֹ דמים" .
8
ואחד הבא במחתרת,
אוֹ גנב שנִמצא בתוֹך גגוֹ של אדם אוֹ בתוֹך חצֵרוֹ אוֹ בתוֹך קרפיפוֹ,
בין ביוֹם בין בלילה.
ולמה נאמר:
"במחתרת" ? לפי שדרך רֹב הגנבים לבֹא במחתרת בלילה.
9
וּמִפני מה הִתירה תוֹרה דמוֹ של גנב אף על פי שבא על עִסקי ממוֹן? לפי שחזקתוֹ שאִם עמד בעל הבית בפניו וּמנעוֹ,
יהרגנוּ, ונִמצא זה הנִכנס לבית חבֵרוֹ לִגנֹב כרוֹדֵף אחר חבֵרוֹ להרגוֹ,
וּלפיכך יֵהרֵג,
בין שהיה גדוֹל בין שהיה קטן,
בין זכר בין נקֵבה.
10
היה הדבר ברוּר לבעל הבית שזה הגנב שבא עליו אינוֹ הוֹרגוֹ,
ולֹא בא אלא על עִסקי ממוֹן אסוּר להרגוֹ,
ואִם הרגוֹ הרי זה הוֹרֵג נפש,
שנאמר: "אִם זרחה השמש עליו" אִם ברוּר לך הדבר כשמש שיֵש לוֹ שלוֹם עִמך,
אל תהרגֵהוּ.
לפיכך אב הבא במחתרת על בנוֹ אינוֹ נהרג,
שוּדאי שאינוֹ הוֹרגוֹ.
אבל הבֵן הבא על אביו נהרג.
11
וכֵן הגוֹנֵב שגנב ויצא,
אוֹ שלֹא גנב וּמצאוֹ ויצא מִן המחתרת,
הוֹאיל וּפנה עֹרף ואינוֹ רוֹדֵף יֵש לוֹ דמים.
וכֵן אִם הִקיפוּהוּ עֵדים אוֹ בני אדם,
אף על פי שעדין הוּא בִרשוּת זה שבא עליו אינוֹ נהרג,
ואין צריך לוֹמר אִם בא לבית דין שאינוֹ נהרג.
12
וכֵן הבא במחתרת לתוֹך גִנתוֹ אוֹ לתוֹך שדֵהוּ אוֹ לתוֹך הדיר והסהר יֵש לוֹ דמים,
שחזקתוֹ שבא על הממוֹן בִלבד,
לפי שאין רֹב הבעלים מצוּיין בִמקוֹמוֹת אֵלוּ.
13
כל גנב שיֵש לוֹ דמים,
אִם נפל עליו גל בשבת מפקחין עליו,
ואִם שִבֵר כֵלים בביאתוֹ חיב בתשלוּמין.
אבל מי שאין לוֹ דמים ששִבֵר כֵלים בביאתוֹ פטוּר,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:בריך רחמנא דסיען