B"H
🏡

Ikar

Chapter 3 | פרק ג

1

כבר בֵארנוּ בהִלכוֹת נערה שכל העוֹשה עבֵרה שיֵש בה עוֹן מיתת בית דין ותשלוּמין אינוֹ משלֵם,

אף על פי שהיה שוֹגֵג.

והעוֹשה עבֵרה שיֵש בה מלקוּת ותשלוּמין לוֹקה ואינוֹ משלֵם,

לפי שאין אדם לוֹקה וּמשלֵם.

לפיכך, אִם היה שוֹגֵג אוֹ לֹא הִתרוּ בוֹ משלֵם ואינוֹ לוֹקה.

:במה דברים אמוּרים? בשנִתחיֵב בתשלוּמין עִם עוֹן מיתת בית דין כאחת,

אוֹ שנִתחיֵב תשלוּמין וּמלקוּת בבת אחת.

אבל אִם נִתחיֵב בתשלוּמין ואחר כך נִתחיֵב במיתת בית דין אוֹ במלקוּת,

אוֹ שנִתחיֵב מלקוּת אוֹ מיתת בית דין ואחר כך נִתחיֵב בתשלוּמין הרי זה לוֹקה וּמשלֵם וּמֵת.

2

כיצד? זרק חֵץ בשבת מִתחִלת ארבע לסוֹף ארבע וקרע בגד חבֵרוֹ בהליכתוֹ,

אוֹ שהִדליק גדיש חבֵרוֹ בשבת,

אוֹ שגנב כיס בשבת והיה מגררוֹ עד שהוֹציאוֹ מֵרשוּת הבעלים שהוּא רשוּת יחיד לִרשוּת הרבים ואִבדוֹ שם הרי זה פטוּר מִן התשלוּמין,

שאִסוּר שבת ואִסוּר גנֵבה והזֵק באין כאחת.

:אבל אִם גנב כיס בשבת והִגביהוֹ שם בִרשוּת היחיד,

ואחר כך הוֹציאוֹ לִרשוּת הרבים והִשליכוֹ לנהר חיב לשלֵם תשלוּמי כפל,

שהרי נִתחיֵב באִסוּר גנֵבה קֹדם שיִתחיֵב באִסוּר סקילה.

וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.

:וכֵן אִם קצץ אילן חבֵרוֹ ביוֹם טוֹב והִתרוּ בוֹ,

אוֹ שהִדליק את הגדיש ביוֹם הכִפוּרים והִתרוּ בוֹ,

אוֹ שטבח ביוֹם הכִפוּרים והִתרוּ בוֹ פטוּר מִן התשלוּמין.

אבל אִם לֹא הִתרוּ בוֹ חיב בתשלוּמין,

וּמשלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.

3

גנב שטבח בשבת,

אוֹ לעבוֹדה זרה,

אפִלוּ בִשגגה פטוּר מִתשלוּמי ארבעה וחמִשה,

כמוֹ שבֵארנוּ.

4

היתה פרה שאוּלה אצלוֹ,

וּטבחה בשבת דרך גנֵבה פטוּר אף מִן הכפל,

שהרי אִסוּר שבת ואִסוּר גנֵבה באין כאחת,

ואִם אין גנֵבה אין טביחה ואין מכירה.

5

גנב שמכר בשבת,

אוֹ שמכר לעבוֹדה זרה חיב לשלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה,

שאין במכירה מיתה.

ואִם נעשת מלאכה בשבת בעֵת המכירה פטוּר מִתשלוּמי ארבעה וחמִשה.

כיצד? כגוֹן שלֹא הִקנה לוֹ עד שתנוּח בחצר הלוֹקֵח,

שנִמצא כשהוֹציא מֵרשוּת לִרשוּת אִסוּר שבת וּמכירה באין כאחת.

6

עשה שליח לִשחֹט לוֹ,

ושחט לוֹ השליח בשבת הרי הגנב חיב בתשלוּמי ארבעה וחמִשה,

שהרי זה הגנב לֹא עשה עוֹן מיתת בית דין,

וּכבר בֵארנוּ שהשוֹחֵט על ידי שליח חיב בתשלוּמין.

7

היוּ שנים מעידין שגנב,

בין שהֵעידוּ הֵם עצמן שטבח אוֹ מכר בין שהֵעידוּ אחֵרים שטבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.

היוּ שנים מעידין שגנב,

ועֵד אחד מֵעיד שטבח אוֹ מכר,

אוֹ שהוֹדה מֵעצמוֹ שטבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי כפל ואינוֹ משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה,

שהמוֹדה בקנס פטוּר,

כמוֹ שבֵארנוּ.

8

מי שהוֹדה בקנס ואחר כך באוּ עֵדים:

אִם הוֹדה בתחִלה בִפני בית דין וּבבית דין פטוּר; אבל אִם הוֹדה חוּץ לבית דין אוֹ שהוֹדה בִפני שנים בִלבד,

ואחר כך באוּ עֵדים הרי זה משלֵם קנס על פיהם.

9

כיצד? הוֹדה בבית דין שגנב,

ואחר כך באוּ עֵדים שגנב פטוּר מִן הכפל,

שהרי חיֵב עצמוֹ בקרן קֹדם שיבֹאוּ עֵדים.

אבל אִם אמר:

לֹא גנבתי,

שפטר עצמוֹ מִן הכֹל,

וּבאוּ עֵדים שגנב,

וחזר ואמר בבית דין:

טבחתי אוֹ מכרתי,

אִם באוּ עֵדים אחר כך שטבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה,

לפי שפטר עצמוֹ תחִלה מִכלוּם עד שבאוּ העֵדים.

10

הגוֹנֵב שוֹר של שני שוּתפין וּטבחוֹ אוֹ מכרוֹ,

והוֹדה בבית דין לאחד מֵהן וכפר באחד,

ואחר כך באוּ עֵדים שגנב וטבח אוֹ מכר משלֵם לזה שכפר בוֹ חמִשה חציי בקר וארבעה חציי שה.

11

דין הגנב לשלֵם הקרן והכפל אוֹ תשלוּמי ארבעה וחמִשה מִן המִטלטלין שלוֹ.

אִם לֹא נִמצאוּ לוֹ מִטלטלין בית דין יוֹרדין לִנכסיו וגוֹבין הכֹל מִן היפה שבִנכסיו כִשאר הנזקין,

שנאמר בהן:

"מיטב שדֵהוּ וּמיטב כרמוֹ ישלֵם" .

ואִם אין לוֹ קרקע ולֹא מִטלטלין בית דין מוֹכרין אוֹתוֹ ונוֹתנין דמיו לנִזק,

שנאמר: "אִם אין לוֹ ונִמכר בִגנֵבתוֹ" .

12

האיש נִמכר בִגנֵבתוֹ אבל לֹא האִשה,

ודבר זה מִפי הקבלה.

ואין הגנב נִמכר אלא בקרן,

אבל הכפל אוֹ תשלוּמי ארבעה וחמִשה אינוֹ נִמכר בוֹ,

אלא הרי זה עליו חוֹב עד שיעשיר.

13

גנב את הגוֹי אוֹ את ההקדֵש אינוֹ נִמכר על הקרן,

אלא הרי זה עליו חוֹב עד שיעשיר.

14

היה קרן הגנֵבה מֵאה,

ואין הגנב שוה אלא חמִשים הרי זה נִמכר,

וּשאר הקרן עִם הכפל עליו חוֹב עד שיֵצֵא בשביעית ויעשיר וישלֵם.

היה הגנב שוה מֵאה ואחד אינוֹ נִמכר,

שנאמר: "ונִמכר בִגנֵבתוֹ" עד שיִהיוּ דמיו כוּלם מוּבלעין בִגנֵבתוֹ.

15

גנב ונִמכר,

וחזר וגנב:

אִם לשֵני גנב הרי זה נִמכר פעם שניה,

ואפִלוּ גנב מֵאה איש נִמכר מֵאה פעמים; ואִם את הרִאשוֹן גנב פעם שניה אינוֹ נִמכר שניה,

אלא ישאֵר עליו הכֹל חוֹב.

16

גנב לזה,

וחזר וגנב לזה,

וחזר וגנב לזה כוּלן שוּתפין בוֹ:

אִם היוּ דמיו כנגד הקרן של שלשתם אוֹ פחוֹת מִן הקרן נִמכר,

וּמחלקין ביניהן,

וּשאר הכפֵלוֹת חוֹב עליו; ואִם היוּ דמיו יתֵר אינוֹ נִמכר,

והכֹל חוֹב עליו עד שיעשיר.

17

שוּתפין שגנבוּ כאחד משלשין ביניהן,

וכל אחד מֵהן נִמכר בחלקוֹ מִן הקרן.

וכל מי שדמיו יתֵר על חֵלק הקרן שנִתחיֵב בוֹ אינוֹ נִמכר.

Reader controls and commentary are loading.