1
הגוֹנֵב את הגוֹי,
אוֹ שגנב נִכסי הקדֵש אינוֹ משלֵם אלא הקרן בִלבד,
שנאמר: "ישלֵם שנים לרֵעֵהוּ" :
"לרֵעֵהוּ" ולֹא להקדֵש,
"לרֵעֵהוּ" ולֹא לגוֹי.
וכֵן הגוֹנֵב קדשים מִבית בעליהן,
בין קדשי קדשים בין קדשים קלים,
בין קדשים שאין הבעלים חיבין באחריוּתן בין קדשים שהבעלים חיבין באחריוּתן הרי זה פטוּר מִן הכפל וּמִתשלוּמי ארבעה וחמִשה,
שנאמר: "וגוּנב מִבית האיש" ולֹא מִבית הקדֵש.
2
וכֵן הגוֹנֵב עבדים וּשטרוֹת וקרקעוֹת אינוֹ משלֵם תשלוּמי כפל,
שלֹא חיבה תוֹרה הכפל אלא במִטלטלין שגוּפן ממוֹן,
שנאמר: "על שוֹר על חמוֹר על שה על שלמה" ; אבל העבדים הוּקשוּ לקרקעוֹת,
שנאמר: "והִתנחלתם אֹתם" ,
והשטרוֹת אין גוּפן ממוֹן.
3
הגוֹנֵב פטר חמוֹר של חבֵרוֹ קֹדם שיִפדה משלֵם תשלוּמי כפל לבעלים,
שאף על פי שאינוֹ עכשו שלוֹ,
ראוּי הוּא לִהיוֹתוֹ לוֹ לאחר שיִפדה.
4
הגוֹנֵב טִבלוֹ של חבֵרוֹ ואכלוֹ משלֵם לוֹ דמי טִבלוֹ.
וכֵן אִם גנב חלבוֹ ואכלוֹ משלֵם לוֹ דמי חלבוֹ.
5
גנב תרוּמה מִבעליה היִשראֵלים שהִפרישוּה אינוֹ משלֵם תשלוּמי כפל,
שאין להן בה אלא טוֹבת הניה,
וטוֹבת הניה אינה ממוֹן.
6
הגוֹנֵב מִשל אביו וטבח אוֹ מכר,
ואחר כך מֵת אביו משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
ואִם מֵת אביו ואחר כך טבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי כפל,
ואינוֹ משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
:גנב וטבח אוֹ מכר ואחר כך הִקדיש משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
ואִם הִקדיש ואחר כך טבח אוֹ מכר,
אף על פי שהִקדישוֹ קדשים קלים משלֵם תשלוּמי כפל,
ואינוֹ משלֵם ארבעה וחמִשה.
:במה דברים אמוּרים? בשהִקדיש אחר יֵאוּש.
אבל אִם הִקדיש לִפני יֵאוּש אינוֹ קדוֹש,
ואִם טבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
7
הִקדישוּ הבעלים והוּא בבית הגנב אינוֹ קדוֹש,
לפי שאינוֹ בִרשוּתן,
ואף על פי שלֹא נִתיאשוּ.
ואִם טבח אוֹ מכר אפִלוּ לאחר הקדֵשן משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
8
השוֹחֵט ונִתנבלה בידוֹ,
והנוֹחֵר, והמעקֵר משלֵם תשלוּמי כפל בִלבד.
אבל אִם שחט לִרפוּאה אוֹ לִכלבים,
אוֹ שנִמצא טרֵפה,
אוֹ ששחטוֹ בעזרה משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה; אף על פי שחוּלין שנִשחטוּ בעזרה אסוּרין בהניה,
הוֹאיל ואִסוּרן מִדִבריהם הרי זה חיב לשלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
9
וכֵן הגוֹנֵב כִלאים הבא מִן השה וּמִמין אחֵר,
אוֹ שגנב טרֵפה אוֹ קִטעת אוֹ חִגרת אוֹ סוּמה,
אוֹ בהמת השוּתפין,
וטבח אוֹ מכר משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
10
גנב ונתן לאחֵר במתנה,
אוֹ שנתן לאחֵר לִטבֹח וטבח,
אוֹ שנתן לאחֵר לִמכֹר לוֹ וּמכר האחֵר,
גנב והִקיף,
גנב והחליף,
גנב וּפרע בהקֵפוֹ,
אוֹ ששלחוֹ סִבלוֹנוֹת לבית חמיו משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
11
גנב וּמכר,
והִקנה ללוֹקֵח אחר שלֹשים יוֹם,
וּבתוֹך שלֹשים יוֹם הוּכר הגנב אינוֹ משלֵם אלא כפל.
מכרוֹ חוּץ מֵאחד מִמֵאה בוֹ אוֹ חוּץ מידוֹ אוֹ רגלוֹ,
כללוֹ של דבר שישיֵר בוֹ דבר הנִתר עִמוֹ בשחיטה פטוּר מִתשלוּמי ארבעה וחמִשה.
ואִם מכרוֹ חוּץ מִגִזתוֹ אוֹ חוּץ מִקרניו חיב בתשלוּמי ארבעה וחמִשה,
שאין אֵלוּ נִתרין עִמוֹ בשחיטה.
12
גנב וקטע מִמנה אֵבר ואחר כך מכרה,
אוֹ שמכרה חוּץ מִמלאכתה,
אוֹ שמכרה חוּץ מִשלֹשים יוֹם אין מוֹציאין מִמנוּ תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
ואִם תפש הנִזק אין מוֹציאין מידוֹ.
13
מכרוֹ והיתה לוֹ בוֹ שוּתפוּת פטוּר מִתשלוּמי ארבעה וחמִשה.
14
שוּתפין שגנבוּ,
וטבח אחד מֵהן אוֹ מכר מִדעת חבֵרוֹ משלמין תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
ואִם עשה שלֹא מִדעת חבֵרוֹ פטוּרין מִתשלוּמי ארבעה וחמִשה,
וחיבין בכפל.
15
גנב ועמד בדין,
ואמרוּ לוֹ הדינין:
צֵא תֵן לוֹ מה שגנבתה,
ויצא, ואחר כך טבח אוֹ מכר פטוּר מִתשלוּמי ארבעה וחמִשה.
אמרוּ לוֹ:
חיב אתה לִתֵן לוֹ,
וטבח אוֹ מכר אחר כך הרי זה חיב בתשלוּמי ארבעה וחמִשה; הוֹאיל ולֹא חתכוּ הדין עליו,
עדין עוֹמֵד הוּא בִגנֵבתוֹ.
16
הגוֹנֵב בִרשוּת הבעלין,
הוֹאיל והגנֵבה עדין היא בִרשוּתן פטוּר מִן הכפל.
וכֵן אִם טבח וּמכר שם בִרשוּתן פטוּר.
ואִם הִגביה הגנֵבה נִתחיֵב מִשוּם גוֹנֵב אף על פי שעדין לֹא הוֹציאה מֵרשוּת הבעלים.
:כיצד? גנב טלה מִן הדיר,
והיה מוֹשכוֹ ויוֹצֵא,
וּמֵת בִרשוּת הבעלים פטוּר.
הִגביהוֹ אוֹ הוֹציאוֹ מֵרשוּת הבעלים וּמֵת חיב.
נתנוֹ שם בבית הבעלים לִבכוֹרת בנוֹ וּלבעל חוֹבוֹ,
אוֹ לשוֹמֵר חִנם ולשוֹאֵל וּלנוֹשֵא שכר ולשוֹכֵר,
והיה מוֹשכוֹ זה שנִתן לוֹ וּמֵת פטוּר השוֹמֵר.
הִגביהוֹ אוֹ שהוֹציאוֹ מֵרשוּת הבעלים וּמֵת חיב השוֹמֵר אוֹ בעל החוֹב שנִתן לוֹ,
מִפני שעדין לֹא הוֹציאוֹ הגנב מֵרשוּת בעליו.
17
היה העֵדר ביער,
כיון שהִכיש את הבהֵמה וּטמנה בתוֹך האילנוֹת והעֵצים חיב בתשלוּמי כפל.
ואִם טבחה אוֹ מכרה שם משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
18
גנב בִרשוּת הבעלים,
ואחר שידעוּ שנִגנבה הוֹציאה וּטבחה אוֹ מכרה חוּץ מֵרשוּתן,
אוֹ שגנב והוֹציא חוּץ מֵרשוּתן וטבח אוֹ מכר בִרשוּתן משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.