הִלכוֹת גנֵבה:
יֵש בִכללן שבע מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וחמֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א) שלֹא לִגנֹב ממוֹן.
ב) דין הגנב.
ג) לצדֵק המֹאזנים עִם המִשקלוֹת.
ד) nbsp;שלֹא יעשה עול במִדוֹת וּבמִשקלוֹת.
ה) שלֹא יהיה לאדם אבן ואבן איפה ואיפה,
אף על פי שאינוֹ לוֹקֵח ונוֹתֵן בהן.
ו) שלֹא ישיג גבוּל.
ז) שלֹא לִגנֹב נפשוֹת.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
כל הגוֹנֵב ממוֹן מִשוה פרוּטה ומעלה עבר על לֹא תעשה,
שנאמר: "לֹא תִגנֹבוּ" .
ואין לוֹקין על לאו זה,
שהרי נִתן לתשלוּמין,
שהגנב חיבה אוֹתוֹ תוֹרה לשלֵם.
ואחד הגוֹנֵב ממוֹן ישראֵל אוֹ הגוֹנֵב ממוֹן גוֹי עוֹבֵד עבוֹדה זרה,
ואחד הגוֹנֵב את הגדוֹל אוֹ את הקטן.
2
אסוּר לִגנֹב כל שהוּא דין תוֹרה.
ואסוּר לִגנֹב דרך שחוֹק,
אוֹ לִגנֹב על מנת להחזיר,
אוֹ לִגנֹב על מנת לשלֵם הכֹל אסוּר,
שלֹא ירגיל עצמוֹ בכך.
3
אי זה הוּא גנב? זה הלוֹקֵח ממוֹן האדם בסֵתר ואין הבעלים יוֹדעין,
כגוֹן הפוֹשֵט ידוֹ לתוֹך כיס חבֵרוֹ ולקח מעוֹתיו ואין הבעלים רוֹאין,
וכל כיוֹצֵא בזה.
אבל אִם לקח בגלוּי וּבפרהסיא וּבחֹזק יד אין זה גנב אלא גזלן.
לפיכך לִסטיס מזוּין שגנב אינוֹ גזלן אלא גנב,
אף על פי שהבעלים יוֹדעין בשעה שגנב.
4
גנב שהֵעידוּ עליו עֵדים כשֵרים שגנב חיב לשלֵם שנים לבעל הגנֵבה:
אִם גנב דינר משלֵם שנים; גנב כסוּת אוֹ חמוֹר אוֹ גמל משלֵם שנים בדמיה; נִמצא מפסיד כשִעוּר שבִקֵש לחסֵר את חבֵרוֹ.
5
הגנב שהוֹדה מֵעצמוֹ שגנב משלֵם את הקרן וּפטוּר מִן הכפל,
שנאמר: "אשר ירשיעוּן אלֹהים ישלֵם שנים לרֵעֵהוּ" לֹא המרשיע את עצמוֹ ישלֵם שנים.
והוּא הדין לכל הקנסוֹת,
שהמוֹדה בהן פטוּר.
6
תשלוּמי כפל נוֹהגין בכֹל חוּץ מִשה ושוֹר,
שהגוֹנֵב את השה אוֹ את השוֹר וּטבחוֹ אוֹ מכרוֹ משלֵם על השה תשלוּמי ארבעה ועל השוֹר תשלוּמי חמִשה.
7
אחד האיש ואחד האִשה שגנבוּ חיבין לשלֵם תשלוּמי כפל ותשלוּמי ארבעה וחמִשה.
היתה אֵשת איש שאין לה לשלֵם הרי הכפל עליה חוֹב עד שתִתגרֵש אוֹ ימוּת בעלה,
וּבית דין נִפרעין מִמנה.
8
וקטן שגנב פטוּר מִן הכפל,
וּמחזירין דבר הגנוּב מִמנוּ.
ואִם אִבדוֹ אינוֹ חיב לשלֵם אף הקרן,
ואפִלוּ לאחר שהִגדיל.
9
העבד שגנב פטוּר מִן הכפל; וּבעליו פטוּרין,
שאין אדם חיב על נִזקי עבדיו אף על פי שהֵן ממוֹנוֹ,
מִפני שיֵש בהן דעת ואינוֹ יכוֹל לשמרן,
שאִם יכעיסנוּ רבוֹ,
יֵלֵך וידליק גדיש באלף דינר,
וכיוֹצֵא בזה מִשאר נזקים.
נִשתחרֵר העבד חיב לשלֵם את הכפל.
10
ראוּי לבית דין להכוֹת את הקטנים על הגנֵבה כפי כֹח הקטן,
כדי שלֹא יהיוּ רגילין בה,
וכֵן אִם הִזיקוּ שאר נזקים.
וכֵן מכין את העבדים שגנבוּ אוֹ הִזיקוּ מכה רבה,
כדי שלֹא יהיוּ מִשלחת להזֵק.
11
היתה הגנֵבה ביד הגנב והִשביחה מֵאיליה,
כגוֹן כִבשה שילדה וּגזזה משלֵם אוֹתה ואת גִזוֹתיה ואת ולדוֹתיה; ואִם אחר יֵאוּש ילדה וּגזזה משלֵם כִשעת הגנֵבה.
הוֹציא עליה הוֹצאוֹת והִשביחה,
כגוֹן שפִטֵם אוֹתה הרי השבח של גנב אפִלוּ לִפני יֵאוּש,
וּכשמחזיר הגנֵבה עִם הכפל נוֹטֵל השבח מִן הבעלים,
אוֹ מחשבין לוֹ מִן הכפל.
12
הגנֵבה עצמה שהיא ביד הגנב ולֹא נִשתנית חוֹזרת לִבעליה,
בין לִפני יֵאוּש בין לאחר יֵאוּש,
אלא שאחר יֵאוּש השבח לגנב,
כמוֹ שבֵארנוּ.
נִשתנת הגנֵבה ביד הגנב קניה וקנה שִבחה,
ואפִלוּ לִפני יֵאוּש,
ואינוֹ משלֵם אלא דמים.
13
גנב כחוּשה והִשמינה,
אוֹ שמֵנה והִכחישה משלֵם תשלוּמי כפל אוֹ תשלוּמי ארבעה וחמִשה כִשעת הגנֵבה.
גנב טלה ונעשה איל,
עֵגל ונעשה שוֹר משלֵם תשלוּמי כפל כִשעת הגנֵבה.
טבחוֹ אוֹ מכרוֹ אחר שהִגדיל נעשה שִנוּי בידוֹ וקנהוּ,
ושלוֹ הוּא טוֹבֵח ושלוֹ הוּא מוֹכֵר,
ואינוֹ משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
14
גנב בהֵמה אוֹ כלי וכיוֹצֵא בהן,
וּבִשעת הגנֵבה היה שוה ארבעה,
ועכשו בִשעת עמידה בדין שוה שנים משלֵם קרן כִשעת הגנֵבה,
ותשלוּמי כפל אוֹ ארבעה וחמִשה כִשעת העמדה בדין.
היה שוה בִשעת הגנֵבה שנים וּבִשעת העמדה בדין ארבעה:
אִם שחט אוֹ מכר אוֹ שִבֵר הכלי אוֹ אִבדוֹ משלֵם תשלוּמי כפל אוֹ ארבעה וחמִשה כִשעת העמדה בדין; ואִם מֵתה הבהֵמה אוֹ אבד הכלי מֵאיליו משלֵם תשלוּמי כפל כִשעת הגנֵבה.
15
מי שגנב כלי וּשברוֹ אוֹ פחתוֹ,
אוֹ נִשבר אוֹ נִפחת מֵאיליו אין שמין לוֹ הפחת,
אלא רוֹאין כמה היה שוה הכלי וּמשלֵם לבעלים שנים בדמיו,
והכלי השבוּר יהיה לגנב.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
ואִם רצוּ הבעלים לִטֹל הכלי השבוּר וישלֵם להן הפחת והכפל שוֹמעין להן.
16
הגוֹנֵב וטבח אוֹ מכר לִפני יֵאוּש בעלים,
אף על פי שלֹא קנה לוֹקֵח והרי הגנֵבה חוֹזרת בעצמה מיד הלוֹקֵח הרי זה משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
ואין צריך לוֹמר אִם טבח אוֹ מכר לאחר יֵאוּש שהוּא משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה,
שהרי הוֹעיל במעשיו וקנה הלוֹקֵח.
17
הגוֹנֵב מֵאחר הגנב,
אף על פי שנִתיאשוּ הבעלים אינוֹ משלֵם תשלוּמי כפל,
ואִם טבח וּמכר אינוֹ משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה:
לגנב הרִאשוֹן אינוֹ משלֵם,
שהרי דין הבהֵמה הזֹאת לחזֹר בעיניה לבעלים,
ולֹא קניה הגנב; ולֹא לבעלים אינוֹ חיב לשלֵם הכפל אוֹ ארבעה וחמִשה,
מִפני שלֹא גנב מֵרשוּתן.
18
גנב וטבח,
וּבא גנב אחֵר וגנב הטבח משלֵם תשלוּמי כפל לגנב הרִאשוֹן,
שהרי קנה בשִנוּי מעשה,
וגנב הרִאשוֹן משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה.
:גנב וּמכר,
וּבא אחֵר וגנב מִן הלוֹקֵח:
אִם נִתיאשוּ הבעלים הרי הרִאשוֹן משלֵם תשלוּמי ארבעה וחמִשה,
והגנב השֵני משלֵם תשלוּמי כפל; ואִם לֹא נִתיאשוּ הבעלים אין האחרוֹן משלֵם אלא קרן בִלבד.