1
מִצות עשֵה ליראה מִן המִקדש,
שנאמר: "וּמִקדשי תיראוּ" .
ולֹא מִן המִקדש אתה ירֵא,
אלא מִמי שצִוּה על יראתוֹ.
2
ואי זוֹ היא יראתוֹ? שלֹא יכנֵס אדם להר הבית במקלוֹ אוֹ במִנעל שברגליו אוֹ באפוּנדתוֹ אוֹ באבק שעל רגליו אוֹ במעוֹת הצרוּרין לוֹ בִסדינוֹ.
ואין צריך לוֹמר שאסוּר לוֹ לרֹק בכל הר הבית,
אלא אִם נִזדמֵן לוֹ רֹק מבליעוֹ בִכסוּתוֹ.
:ולֹא יעשה הר הבית דרך,
שיִכנֵס מִפתח זוֹ ויֵצֵא בפתח שכנגדה כדי לקצֵר הדרך,
אלא יקיפוֹ מִבחוּץ.
ולֹא יכנֵס לוֹ אלא לִדבר מִצוה.
3
וכל הנִכנסין להר הבית,
נִכנסין דרך ימין וּמקיפין ויוֹצאין דרך שמֹאל,
חוּץ מִמי שאֵרעוֹ דבר,
שהוּא מקיף על השמֹאל.
לפיכך היוּ שוֹאלין לוֹ:
'מה לך מקיף על השמֹאל?',
'שאני אבֵל' 'השוֹכֵן בבית הזה ינחמך'; 'שאני מנוּדה' 'השוֹכֵן בבית הזה יתֵן בלִבך ותִשמע לדִברי חבֵריך ויקרבוּך'.
4
כל שהִשלים עבוֹדה ונִסתלֵק לוֹ,
אינוֹ יוֹצֵא ואחוֹריו להיכל,
אלא מהלֵך אחוֹרנית מעט מעט וּמהלֵך על צִדוֹ עד שיֵצֵא מִן העזרה.
וכֵן אנשי מִשמר ואנשי מעמד וּלויִם מִדוּכנן,
כך הֵן יוֹצאין מִן המִקדש,
כמוֹ שפוֹסֵע אחר התפִלה לאחוֹריו.
כל זה ליראה מִן המִקדש.
5
לֹא יקֵל אדם את רֹאשוֹ כנגד שער מִזרחי של עזרה,
שהוּא שער ניקנוֹר,
מִפני שהוּא מכוּוּן כנגד קֹדש הקדשים.
וכל הנִכנס לעזרה יהלֵך בנחת במקוֹם שמוּתר לוֹ להִכנֵס לשם,
ויראה עצמוֹ שהוּא עוֹמֵד לִפני האדוֹן יי,
שאמר: "והיוּ עיני ולִבי שם כל הימים" ,
וּמהלֵך באימה ויראה ופחד וּרעדה,
שנאמר: "בבית אלֹהים נהלֵך ברגש" .
6
ואסוּר לכל אדם לישֵב בכל העזרה.
ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוִד בִלבד,
שנאמר: "ויבֹא המלך דוִד ויֵשב לִפני יי" .
והסנהדרין שהיוּ יוֹשבין בלִשכת הגזית לֹא היוּ יוֹשבין אלא בחציה של חֹל.
7
אף על פי שהמִקדש היוֹם חרֵב בעוֹנוֹתינוּ,
חיב אדם במוֹראוֹ כמוֹ שהיה נוֹהֵג בוֹ בבִנינוֹ:
לֹא יכנֵס אלא למקוֹם שמוּתר להִכנֵס לשם,
ולֹא יֵשֵב בעזרה,
ולֹא יקֵל רֹאשוֹ כנגד שער המִזרח,
שנאמר: "את שבתֹתי תִשמֹרוּ וּמִקדשי תיראוּ" מה שמירת שבת לעוֹלם,
אף מוֹרא מִקדש לעוֹלם,
שאף על פי שחרב בִקדוּשתוֹ עוֹמֵד.
8
בִזמן שיִהיה המִקדש בנוּי,
אסוּר לוֹ לאדם להקֵל את רֹאשוֹ מִן הצוֹפים,
שהוּא חוּץ לירוּשלים,
ולִפנים. והוּא שיִהיה רוֹאה את המִקדש,
ולֹא יהיה גדֵר מפסיק בינוֹ וּבין המִקדש.
9
אסוּר לאדם לעוֹלם שיִפנה אוֹ שיישן בין מִזרח למערב,
ואין צריך לוֹמר שאין קוֹבעין בית הכִסֵא בין מִזרח למערב בכל מקוֹם,
מִפני שההיכל במערב.
לפיכך לֹא יפנה לֹא למערב ולֹא למִזרח שהוּא כנגד המערב,
אלא בין צפוֹן לדרוֹם נִפנים וישֵנים.
וכל המטיל מים מִן הצוֹפים ולִפנים יֵשֵב וּפניו כלפי הקֹדש,
אוֹ יסלֵק הקֹדש לִצדדיו.
10
ואסוּר לאדם שיעשה בית תבנית היכל,
אכסדרה תבנית אוּלם,
חצֵר כנגד העזרה,
שוּלחן כצוּרת השוּלחן,
וּמנוֹרה כצוּרת המנוֹרה.
אבל עוֹשה הוּא מנוֹרה של חמִשה קנים אוֹ של שמוֹנה קנים,
אוֹ מנוֹרה שאינה מתכת אף על פי שיֵש לה שִבעה קנים.
11
שלֹש מחנוֹת היוּ ישראֵל במִדבר:
מחנֵה ישראֵל,
והיא ארבע מחנוֹת; וּמחנֵה לויה,
שנאמר בה:
"וסביב למִשכן יחנוּ" ; וּמחנֵה שכינה,
והיא מִפתח חצר אֹהל מוֹעֵד ולִפנים.
:וּכנגדן לדוֹרוֹת:
מִפתח ירוּשלים עד הר הבית כמחנֵה ישראֵל,
וּמִפתח הר הבית עד פתח העזרה שהוּא שער ניקנוֹר כמחנֵה לויה,
וּמִפתח העזרה ולִפנים מחנֵה שכינה.
והחיל ועזרת נשים,
מעלה יתֵרה בבית העוֹלמים.
12
כל ארץ ישראֵל מקוּדשת מִכל הארצוֹת.
וּמה היא קדוּשתה? שמביאין מִמנה העֹמר וּשתי הלחם והבִכוּרים,
מה שאין מביאין כֵן מִשאר ארצוֹת.
13
עשר קדוּשוֹת הֵן בארץ ישראֵל,
זוֹ למעלה מִזוֹ:
עירוֹת המוּקפוֹת חוֹמה מקוּדשוֹת מִשאר הארץ,
שמשלחין מִתוֹכן את המצֹרעין,
ואין קוֹברין מֵת בתוֹכן עד שיִרצוּ שִבעה טוֹבי העיר אוֹ כל אנשי העיר,
ואִם יצא המֵת חוּץ לעיר אין מחזירין אוֹתוֹ לתוֹכה אף על פי שרצוּ כוּלן להחזירוֹ.
:רצוּ בני העיר להוֹציא הקבר מִן המדינה מפנין אוֹתוֹ.
וכל הקברוֹת מפנין חוּץ מִקבר נביא אוֹ מלך.
קבר שהִקיפתוּ העיר,
בין מֵארבע רוּחוֹתיו בין מִשתי רוּחוֹת זוֹ כנגד זוֹ:
אִם היה בינוֹ וּבין העיר יתֵר מֵחמִשים אמה לכאן וחמִשים לכאן אין מפנין אוֹתוֹ עד שיִרצוּ כוּלן; פחוֹת מִכאן מפנין אוֹתוֹ.
14
ירוּשלים מקוּדשת מִשאר עירוֹת המוּקפוֹת,
שאוֹכלין קדשים קלים וּמעשֵר שֵני לִפנים מֵחוֹמתה.
ואֵלוּ דברים שנאמרוּ בירוּשלים:
אין מלינין בה את המֵת,
ואין מעבירין בתוֹכה עצמוֹת אדם,
ואין משכירין בתוֹכה בתים,
ואין נוֹתנין בה מקוֹם לגֵר תוֹשב,
ואין מקימין בה קברוֹת חוּץ מִקִברי בית דוִד וקבר חוּלדה שהיוּ בה מימוֹת נביאים הרִאשוֹנים,
ואין נוֹטעין בה גנוֹת וּפרדֵסים,
ואינה נִזרעת ולֹא נחרשת שמא תִסרח,
ואין מקימין בה אילנוֹת חוּץ מִגִנת ורדין שהיתה שם מימוֹת הנביאים הרִאשוֹנים,
ואין מקימין בה אשפוֹת מִפני השרצים,
ואין מוֹציאין הימנה זיזין וּגזוּזטריוֹת לִרשוּת הרבים מִפני אֹהל הטוּמאה,
ואין עוֹשין בה כִבשוֹנוֹת מִפני העשן,
ואין מגדלין בה תרנגֹלין מִפני הקדשים,
וכֵן לֹא יגדלוּ הכֹהנים תרנגֹלין בכל ארץ ישראֵל מִפני הטהרוֹת,
ואין הבית נחלט בה,
ואינוֹ מִטמֵא בִנגעים,
ואינה נעשית עיר הנִדחת,
ואינה מביאה עגלה ערוּפה,
לפי שלֹא נִתחלקה לשבטים.
15
הר הבית מקוּדש מִמנה,
שאין זבין וזבוֹת ונִדוֹת ויוֹלדוֹת נִכנסין לשם.
וּמוּתר להכניס המֵת עצמוֹ להר הבית,
ואין צריך לוֹמר טמֵא מֵת שהוּא נִכנס לשם.
16
החיל מקוּדש מִמנוּ,
שאין גוֹים וּטמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדה נִכנסין לשם.
17
עזרת הנשים מקוּדשת מִן החיל,
שאין טבוּל יוֹם נִכנס לשם.
ואִסוּר זה מִדִבריהם,
אבל מִן התוֹרה מוּתר טבוּל יוֹם להִכנֵס למחנֵה לויה.
וטמֵא שנִכנס לעזרת הנשים אינוֹ חיב חטאת.
18
עזרת ישראֵל מקוּדשת מֵעזרת הנשים,
שאין מחוּסר כִפוּרים נִכנס לשם.
וטמֵא שנִכנס לה חיב כרֵת.
19
עזרת הכֹהנים מקוּדשת מִמנה,
שאין ישראֵל נִכנסין לשם אלא בִשעת צרכיהם,
לִסמיכה ולִשחיטה ולִתנוּפה.
20
בין האוּלם ולמִזבֵח מקוּדש מִמנה,
שאין בעלי מוּמין וּפרוּעי רֹאש וּקרוּעי בגדים נִכנסין לשם.
21
ההיכל מקוּדש מִבין האוּלם ולמִזבֵח,
שאין נִכנס לשם אלא רחוּץ ידים ורגלים.
22
בית קֹדש הקדשים מקוּדש מִמנוּ,
שאין נִכנס לשם אלא כֹהֵן גדוֹל ביוֹם הכִפוּרים בִשעת העבוֹדה.
23
מקוֹם שהיה בעליה מכוּוּן על קֹדש הקדשים אין נִכנסין לוֹ אלא פעם אחת בשבוּע,
לידע מה הוּא צריך לחזֵק בִדקוֹ.
:בשעה שנִכנסין הבניין לִבנוֹת וּלתקֵן בהיכל אוֹ להוֹציא מִשם את הטוּמאה,
מִצוה שיִהיוּ הנִכנסין כֹהנים תמימין.
לֹא מצאוּ תמימין יכנסוּ בעלי מוּמין.
אִם אין שם כֹהנים יכנסוּ לויִם.
לֹא מצאוּ לויִם יכנסוּ ישראֵל.
מִצוה בִטהוֹרים.
לֹא מצאוּ טהוֹרים יכנסוּ טמֵאים.
טמֵא וּבעל מוּם יכנֵס טמֵא ואל יכנֵס בעל מוּם,
שהטוּמאה דחוּיה בצִבוּר.
:וכל הנִכנסין להיכל לתקֵן יכנסוּ בתֵבוֹת.
אִם אין שם תֵבוֹת,
אוֹ שאי אפשר להן שיעשוּ בתֵבוֹת יכנסוּ דרך פתחים.