1
המִקדש כוּלוֹ לֹא היה במישוֹר,
אלא במעלֵה ההר.
כשאדם נִכנס מִשער מִזרחי להר הבית,
מהלֵך עד סוֹף החיל בשוה,
ועוֹלה מִן החיל לעזרת הנשים בִשתים עשרֵה מעלוֹת,
רוּם כל מעלה חצי אמה ושִלחה חצי אמה.
2
וּמהלֵך כל עזרת הנשים בשוה,
ועוֹלה מִמנה לעזרת ישראֵל,
שהיא תחִלת העזרה,
בחמֵש עשרֵה מעלוֹת,
רוּם כל מעלה חצי אמה ושִלחה חצי אמה.
3
וּמהלֵך כל עזרת ישראֵל בשוה,
ועוֹלה מִמנה לעזרת הכֹהנים במעלה גבוֹהה אמה,
ועליה דוּכן יֵש בוֹ שלֹש מעלוֹת,
רוּם כל מעלה חצי אמה ושִלחה חצי אמה.
נִמצֵאת עזרת כֹהנים גבוֹהה על של ישראֵל שתי אמוֹת וּמחצה.
4
וּמהלֵך כל עזרת כֹהנים והמִזבֵח וּבין האוּלם ולמִזבֵח בשוה,
ועוֹלה מִשם לאוּלם בִשתים עשרֵה מעלוֹת,
רוּם כל מעלה חצי אמה ושִלחה אמה,
והאוּלם וההיכל כוּלוֹ בשוה.
5
נִמצא קרקע ההיכל גבֹה על קרקע שער המִזרח של הר הבית עשרים וּשתים אמוֹת,
וגֹבה שער הר הבית עשרים אמה.
לפיכך העוֹמֵד כנגד שער המִזרח אינוֹ רוֹאה פתח ההיכל.
וּמִפני זה עשוּ כֹתל שעל גבי שער זה נמוּך,
כדי שיהֵא העוֹמֵד בהר המִשחה רוֹאה פתח ההיכל בשעה שמזה מִדם הפרה נֹכח ההיכל.
6
וּלשכוֹת היוּ שם תחת עזרת ישראֵל פתוּחוֹת לעזרת הנשים,
ששם הלויִם נוֹתנין הכִנוֹרוֹת והנבלים והמצִלתים וכל כלי השיר.
ועל הדוּכן העוֹלה מֵעזרת ישראֵל לעזרת הכֹהנים היוּ הלויִם עוֹמדין בשעה שאוֹמרין שירה על הקרבן.
7
הלשכוֹת הבנוּיוֹת בקֹדש וּפתוּחוֹת לחֹל:
אִם היוּ גגוֹתיהן שוין עִם קרקע העזרה תוֹכן חֹל וגגוֹתיהן קֹדש; ואִם אינן שוין אף גגוֹתיהן חֹל,
שהגגוֹת והעליוֹת לֹא נִתקדשוּ.
לפיכך, גגין אֵלוּ אין אוֹכלין שם קדשי קדשים ולֹא שוֹחטין קדשים קלים.
8
היוּ בנוּיוֹת בחֹל פתוּחוֹת לקֹדש תוֹכן קֹדש לאכילת קדשי קדשים,
אבל אין שוֹחטין שם קדשים קלים,
והנִכנס לשם בטוּמאה פטוּר,
וגגוֹתיהן חֹל לכל דבר.
9
המחִלוֹת הפתוּחוֹת לעזרה קֹדש,
והפתוּחוֹת להר הבית חֹל.
החלוֹנוֹת ועֹבי החוֹמה כלִפנים,
בין לאכילת קדשי קדשים בין לטוּמאה.
10
בית דין שרצוּ להוֹסיף על ירוּשלים אוֹ להוֹסיף על העזרוֹת מוֹסיפין,
ויֵש להם לִמשֹך העזרה עד מקוֹם שיִרצוּ מֵהר הבית,
ולִמשֹך חוֹמת ירוּשלים עד מקוֹם שיִרצוּ.
11
אין מוֹסיפין על העיר אוֹ על העזרוֹת אלא על פי מלך ועל פי נביא וּבאוּרים ותוּמים ועל פי סנהדרין של שִבעים ואחד זקֵנים,
שנאמר: "ככֹל אשר אני מראה אוֹתך וכו' וכֵן תעשוּ" לדוֹרוֹת,
וּמֹשה רבֵנוּ מלך היה.
12
וכיצד מוֹסיפין על העיר? עוֹשין בית דין שתי תוֹדוֹת,
ולוֹקחין לחם חמֵץ שבהן,
והוֹלכין בית דין אחר שתי התוֹדוֹת,
וּשתי התוֹדוֹת זוֹ אחר זוֹ,
ועוֹמדין בכִנוֹרוֹת וּבִנבלים וּבצִלצֵל על כל פִנה וּפִנה ועל כל אבן ואבן שבירוּשלים,
ואוֹמרין: "ארוֹמִמך יי כי דִליתני" וכו' ,
עד שמגיעין לסוֹף המקוֹם שמקדשין אוֹתוֹ,
ועוֹמדין שם,
ואוֹכלים שם לחם תוֹדה אחת מִשתי התוֹדוֹת,
והשניה נִשרפת.
ועל פי הנביא שוֹרפין את זוֹ ואוֹכלין את זוֹ.
13
וכֵן אִם הוֹסיפוּ על העזרה,
מקדשין אוֹתה בִשירי המִנחה:
מה ירוּשלים התוֹדה שנאכלת בה מקדשתה,
אף העזרה שירי המנחוֹת שאין נאכלין אלא בה הֵן שמקדשין אוֹתה בהן.
ואוֹכלין אוֹתן בסוֹף המקוֹם שקִדשוּ.
14
כל מקוֹם שלֹא נעשה בכל אֵלוּ וכסֵדר הזה לֹא נִתקדֵש קִדוּש גמוּר.
וזה שעשה עזרא שתי תוֹדוֹת זֵכר הוּא שעשה,
ולֹא במעשיו נִתקדֵש המקוֹם,
שלֹא היה שם לֹא מלך ולֹא אוּרים ותוּמים.
וּבמה נִתקדשוּ? בִקדוּשה רִאשוֹנה שקִדשה שלֹמֹה,
שהיא קִדשה העזרה וירוּשלים לִשעתה וקִדשה אוֹתן לעתיד לבֹא.
15
לפיכך מקריבין הקרבנוֹת כוּלן אף על פי שאין שם בית בנוּי,
ואוֹכלין קדשי קדשים בכל העזרה אף על פי שהיא חרֵבה ואינה מוּקפת בִמחִצה,
ואוֹכלין קדשים קלים וּמעשֵר שֵני בכל ירוּשלים אף על פי שאין שם חוֹמה,
שקדוּשה רִאשוֹנה קִדשה לִשעתה וקִדשה לעתיד לבֹא.
16
ולמה אני אוֹמֵר במִקדש וירוּשלים שקדוּשה רִאשוֹנה קִדשתן לעתיד לבֹא,
וּבִקדוּשת שאר ארץ ישראֵל לעִנין שביעית וּמעשרוֹת וכיוֹצֵא בהן לֹא קִדשה לעתיד לבֹא? לפי שקדוּשת המִקדש וירוּשלים מִפני השכינה,
וּשכינה אינה בטֵלה,
והרי הוּא אוֹמֵר:
"והשִמוֹתי את מִקדשיכם" ,
ואמרוּ חכמים:
אף על פי ששוֹמֵמין בִקדוּשתן הֵן עוֹמדין.
:אבל חיוּב הארץ בשביעית וּבמעשרוֹת אינוֹ אלא מִפני שהוּא כִבוּש רבים,
וכיון שנִלקחה הארץ מידיהן בטל הכִבוּש,
ונִפטרה מִן התוֹרה מִן המעשרוֹת וּמִן השביעית,
שהרי אינה ארץ ישראֵל.
וכיון שעלה עזרא וקִדשה,
לֹא קִדשה בכִבוּש,
אלא בחזקה שהחזיקוּ בה,
וּלפיכך כל מקוֹם שהחזיקוּ בוֹ עוֹלי בבל ונִתקדֵש בִקדוּשת עזרא השניה הרי הוּא מקוּדש היוֹם,
ואף על פי שנִלקחה הארץ מִמנוּ,
וחיב בשביעית וּבמעשרוֹת,
על הדרך שבֵארנוּ בהִלכוֹת תרוּמה.