1
המנוֹרה מפֹרשת צוּרתה בתוֹרה.
ארבעה גביעים וּשני כפתוֹרים וּשני פרחים היוּ בִקנֵה המנוֹרה,
שנאמר: "וּבמנֹרה ארבעה גבִעים משוּקדים כפתֹריה וּפרחיה" ,
ועוֹד פרח שלישי היה סמוּך לירֵכה של מנוֹרה,
שנאמר: "עד ירֵכה עד פִרחה" ,
2
ושלֹש רגלים היוּ לה.
:וּשלֹשה כפתוֹרים אחֵרוֹת היוּ בִקנֵה המנוֹרה,
שמֵהן יוֹצאין שֵשת הקנים:
שלֹשה מִצד זה וּשלֹשה מִצד זה,
וּבכל קנה וקנה מֵהן שלֹשה גביעים וכפתוֹר ופרח,
והכֹל משוּקדים כמוֹ שקֵדים שקֵדים בעשיתן.
3
נִמצאוּ כל הגביעים שנים ועשרים,
והפרחים תִשעה,
והכפתוֹרים אחד עשר,
וכוּלן מעכבין זה את זה.
אפִלוּ אחד מִן השנים וארבעים מעכֵב את כוּלן.
4
במה דברים אמוּרים? בשעשוּה זהב.
אבל של שאר מיני מתכוֹת אין עוֹשין בה גביעים כפתוֹרים וּפרחים.
וכֵן מנוֹרה הבאה זהב תִהיה כוּלה כִכר עִם נֵרוֹתיה,
ותִהיה כוּלה מִקשה מִן העשתוֹת; ושל שאר מיני מתכוֹת אין מקפידין על מִשקלה,
ואִם היתה חלוּלה כשֵרה.
5
ואין עוֹשין אוֹתה לעוֹלם מִן הגרוּטאוֹת,
בין שהיתה של זהב בין של שאר מיני מתכוֹת.
6
המלקחים והמחתוֹת וּכלי השמן אינן מִכלל הכִכר,
שהרי נאמר במנוֹרה:
"זהב טהוֹר" ,
וחזר ואמר:
"וּמלקחיה וּמחתֹתיה זהב טהוֹר" ,
ולֹא נאמר 'נֵרוֹתיה זהב טהוֹר',
מִפני שנֵרוֹתיה קבוּעין במנוֹרה והֵן מִכלל הכִכר.
7
שִבעת קני המנוֹרה מעכבין זה את זה,
ושִבעה נֵרוֹתיה מעכבין זה את זה,
בין שהיתה של זהב בין שהיתה של שאר מיני מתכוֹת.
וכל הנֵרוֹת קבוּעים בקנים.
8
שִשה הנֵרוֹת הקבוּעין בשִשה הקנים היוֹצאין מִן המנוֹרה כוּלן פניהן לנֵר האמצעי שעל קנֵה המנוֹרה,
וזה הנֵר האמצעי פניו כנגד קֹדש הקדשים,
והוּא הנִקרא נֵר מערבי.
9
הגביעים דוֹמין לכוֹסוֹת אלכסנדריה,
שפיהן רחב ושוּליהן קצר,
והכפתוֹרים כמין תפוּחים בֵרוּתיים,
שהֵן ארוּכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין,
והפרחים כמוֹ פִרחי העמוּדים,
שהֵן כמוֹ קערה וּשפתה כפוּלה לחוּץ.
10
גֹבה המנוֹרה היה שמוֹנה עשר טפח:
הרגלים והפרח שלֹשה טפחים,
וּשני טפחים חלק,
וטפח שבוֹ גביע כפתוֹר ופרח,
וּטפחים חלק,
וטפח כפתוֹר וּשני קנים יוֹצאין מִמנוּ אחד הילך ואחד הילך ונִמשכין ועוֹלין כנגד גֹבה המנוֹרה,
וטפח חלק,
וטפח כפתוֹר וּשני קנים יוֹצאין מִמנוּ אחד הילך ואחד הילך ונִמשכין ועוֹלין כנגד גֹבה המנוֹרה,
וטפח חלק,
וטפח כפתוֹר וּשני קנים יוֹצאים מִמנוּ אחד הילך ואחד הילך ונִמשכין ועוֹלין כנגד גֹבה המנוֹרה,
וּטפחים חלק,
נִשתירוּ שם שלֹשה טפחים שבהן שלֹשה גביעים,
כפתוֹר ופרח.
וזוֹ היא צוּרתה:
11
ואבן היתה לִפני המנוֹרה וּבה שלֹש מעלוֹת,
שעליה כֹהֵן עוֹמֵד וּמֵטיב את הנֵרוֹת,
וּמניח עליה כלי שמנה וּמלקחיה וּמחתוֹתיה בִשעת הטבה.
12
השוּלחן היה ארכוֹ שנים עשר טפח ורחבוֹ שִשה טפחים,
והיה מוּנח ארכוֹ לאֹרך הבית ורחבוֹ לרֹחב הבית.
וכֵן שאר כל הכֵלים שבמִקדש ארכן לארכוֹ של בית,
חוּץ מִן הארוֹן שהיה ארכוֹ לרֹחב הבית.
וכֵן נֵרוֹת המערכה היוּ כנגד רֹחב הבית בין הצפוֹן והדרוֹם.
13
ארבעה צניפין של זהב היוּ לשוּלחן,
מפוּצלין מֵראשיהם,
שהיוּ סוֹמכין בהן שתי המערכוֹת של לחם הפנים,
שנים מִסֵדר זה וּשנים מִסֵדר זה,
והֵן הנאמרים בתוֹרה:
"וּקשוֹתיו" .
14
ועשרים וּשמוֹנה קנים של זהב,
כל אחד מֵהן כחצי קנה חלוּל,
היה לוֹ,
ארבעה עשר לסֵדר זה וארבעה עשר לסֵדר זה,
והֵן הנִקראין:
"מנקיֹתיו" , וּשני הבזיכין שמניחין בהן הלבוֹנה על השוּלחן בצד המערכוֹת הֵן הנִקראין:
"כפֹתיו" , והדפוּסין שעוֹשין בהם לחם הפנים הֵם הנִקראים:
"קערֹתיו" .
15
אֵלוּ הארבעה עשר קנים נוֹתֵן החלה הרִאשוֹנה על עצמוֹ של שוּלחן,
ונוֹתֵן בין רִאשוֹנה וּשניה שלֹשה קנים,
וכֵן בין כל חלה וחלה שלֹשה קנים,
וּבין שִשית וחמישית שני קנים בִלבד,
לפי שאין על השִשית אחרת.
נִמצאוּ ארבעה עשר בכל מערכה.
16
וּשתי שוּלחנוֹת היוּ באוּלם מִבִפנים על פתח הבית:
אחד של שיש,
נוֹתנין עליו לחם הפנים בִכניסתוֹ,
ואחד של זהב שנוֹתנין עליו הלחם ביציאתוֹ,
שמעלין בקֹדש ולֹא מוֹרידין.
17
מִזבח הקטֹרת היה מרוּבע אמה על אמה,
והוּא נתוּן בהיכל,
מכוּוּן בין הצפוֹן לדרוֹם,
משוּך מִבין השוּלחן והמנוֹרה לחוּץ.
וּשלשתן היוּ מוּנחין מִשליש ההיכל ולִפנים,
כנגד הפרֹכת המבדלת בין הקֹדש וּבין קֹדש הקדשים.
18
הכיוֹר היוּ לוֹ שנים עשר דד,
כדי שיִהיוּ כל הכֹהנים העוֹסקין בתמיד מקדשין מִמנוּ כאחד.
וּמוּכני עשוּ לוֹ שיִהיוּ בה המים תמיד,
והיא חֹל,
כדי שלֹא יהיוּ המים שבה נִפסלין בלינה,
שהכיוֹר מִכלי הקֹדש,
וּמקדֵש, וכל דבר שיִתקדֵש בִכלי קֹדש אִם לן,
נִפסל.