1
המִזבֵח מקוֹמוֹ מכוּוּן ביוֹתֵר,
ואין משנין אוֹתוֹ מִמקוֹמוֹ לעוֹלם,
שנאמר: "וזה מִזבֵח לעֹלה לישראֵל" .
וּבמִקדש נעקד יצחק אבינוּ,
שנאמר: "ולך לך אל ארץ המֹריה" ,
ונאמר: "ויִבן שלֹמֹה את הבית בהר המוֹריה" .
2
וּמסֹרת ביד הכֹל שהמקוֹם שבנה בוֹ דוִד וּשלֹמֹה המִזבֵח בגֹרן ארונה הוּא המקוֹם שבנה בוֹ אברהם אבינוּ המִזבֵח ועקד עליו יצחק,
והוּא המקוֹם שבנה בוֹ נֹח כשיצא מִן התֵבה,
והוּא המִזבֵח שהִקריב עליו קין והבל,
וּבוֹ הִקריב אדם הרִאשוֹן כשנִברא קרבן,
וּמִשם נִברא.
אמרוּ חכמים:
אדם מִמקוֹם כפרתוֹ נִברא.
3
מִדוֹת המִזבֵח מכוּוּנוֹת הרבֵה,
וצוּרתוֹ ידוּעה איש מֵאיש.
וּמִזבֵח שבנוּ בני הגוֹלה כעין מִזבֵח שעתיד להִבנוֹת עשוּהוּ,
ואין להוֹסיף על מִדתוֹ ולֹא לִגרֹע מִמנה.
4
וּשלֹשה נביאים עלוּ עִמהן מִן הגוֹלה,
אחד הֵעיד להן על מקוֹם המִזבֵח,
ואחד הֵעיד להן על מִדוֹתיו,
ואחד הֵעיד להן שמקריבין על המִזבֵח הזה כל הקרבנוֹת אף על פי שאין שם בית.
5
מִזבֵח שעשה מֹשה,
ושעשה שלֹמֹה,
ושעשוּ בני הגוֹלה,
ושעתיד להֵעשוֹת כוּלן עשר אמוֹת גֹבה כל אחד מֵהן.
וזה הכתוּב בתוֹרה:
"שלֹש אמוֹת קֹמתוֹ" מקוֹם המערכה בִלבד.
וּמִזבֵח שעשוּ בני הגוֹלה,
וכֵן העתיד להִבנוֹת מִדת ארכוֹ ורחבוֹ שלֹשים וּשתים אמוֹת על שלֹשים וּשתים.
6
עשר אמוֹת של גֹבה המִזבֵח מֵהן באמה בת חמִשה טפחים וּמֵהן באמה בת שִשה טפחים.
וּשאר כל אמוֹת הבִנין בת שִשה טפחים.
וגֹבה כל המִזבֵח שמוֹנה וחמִשים טפח.
7
וכך היתה מִדתוֹ וצוּרתוֹ:
:עלה חמִשה טפחים וכנס חמִשה טפחים זה הוּא יסוֹד,
נִמצא רֹחב שלֹשים אמה וּשני טפחים על רֹחב שלֹשים אמה וּשני טפחים.
עלה שלֹשים טפח וכנס חמִשה טפחים זה הוּא סוֹבֵב,
נִמצא רחבוֹ שמוֹנה ועשרים אמה וארבעה טפחים על שמוֹנה ועשרים אמה וארבעה טפחים.
וּמקוֹם הקרנוֹת אמה מִזה ואמה מִזה סביב,
וכֵן מקוֹם רגלי הכֹהנים אמה סביב,
נִמצא מקוֹם המערכה רֹחב ארבע ועשרים אמה וארבעה טפחים על ארבע ועשרים אמה וארבעה טפחים.
8
גֹבה כל קרן וקרן חמִשה טפחים,
ורֹבע כל קרן אמה על אמה.
וארבע הקרנוֹת חלוּלוֹת היוּ מִתוֹכן.
וגֹבה מקוֹם המערכה שמוֹנה עשר טפח.
:נִמצא חצי גֹבה המִזבֵח בשִשה טפחים מִסוֹף הסוֹבֵב וּלמטה.
9
וחוּט של סיקרא היה חגוּר באמצע המִזבֵח,
להבדיל בין דמים העליוֹנים לדמים התחתוֹנים.
ונִמצא גבהוֹ מִן הארץ עד מקוֹם המערכה תֵשע אמוֹת פחוֹת טפח.
וזוֹ היא צוּרתוֹ לפי מִדוֹתיו:
10
יסוֹד המִזבֵח לֹא היה מקיף מֵארבע רוּחוֹתיו כמוֹ הסוֹבֵב,
אלא היה היסוֹד מוֹשֵך כנגד כל רוּח צפוֹן וּמערב,
ואוֹכֵל בדרוֹם אמה אחת וּבמִזרח אמה אחת,
וקרן דרוֹמית מִזרחית לֹא היה לה יסוֹד.
11
וּבקרן מערבית דרוֹמית היוּ שני נקבים כמין שני חטמין דקין,
והֵן הנִקראין שיתין,
שהדמים יוֹרדין בהן וּמִתערבין באמה ויוֹצאין לנחל קִדרוֹן.
12
וּלמטה ברִצפה באוֹתה קרן היה מקוֹם אמה על אמה,
וטבלה של שיש וטבעת קבוּעה בה,
שבוֹ יוֹרדין לשית וּמנקין אוֹתוֹ,
וזוֹ היא צוּרתוֹ:
13
וכבש היה בנוּי לִדרוֹמוֹ של מִזבֵח,
ארכוֹ שלֹשים אמה וּשתים על רֹחב שֵש עשרֵה אמה,
והיה אוֹכֵל בארץ שלֹשים אמה מִצד המִזבֵח,
וּפוֹרֵח מִמנוּ אמה על היסוֹד ואמה על הסוֹבֵב.
ואויר מעט היה מפסיק בין הכבש למִזבֵח,
כדי לִתֵן האֵברים בִזריקה.
וגֹבה הכבש תֵשע אמוֹת פחוֹת שתוּת עד כנגד המערכה.
14
וּשני כבשים קטנים יוֹצאין מִמנוּ שבהם פוֹנין ליסוֹד ולסוֹבֵב,
וּמוּבדלין מִן המִזבֵח כִמלֹא נימה.
:וחלוֹן היתה במערבוֹ של כבש אמה על אמה,
וּרבוּבה היתה נִקרֵאת,
שבה נוֹתנין פסוּלי חטאת העוֹף עד שתעבֹר צוּרתה ותֵצֵא לבית השרֵפה.
15
שני שוּלחנוֹת היוּ במערב הכבש,
אחד של שיש שנוֹתנין עליו את האֵברים,
ואחד של כסף שנוֹתנין עליו כלי השרֵת.
16
כשבוֹנין המִזבֵח,
בוֹנין אוֹתוֹ כוּלוֹ אטוּם כמין עמוּד,
ואין עוֹשין בוֹ חלל כלל,
אלא מֵביא אבנים שלֵמוֹת גדוֹלוֹת וּקטנוֹת,
וּמֵביא סיד וזפת קוֹניא וּממחה ושוֹפֵך לתוֹך מלבֵן גדוֹל כמִדתוֹ,
וּבוֹנה ועוֹלה.
:ונוֹתֵן בתוֹך הבִנין גוּף של עֵץ אוֹ אבן בקרן דרוֹמית מִזרחית כמִדת היסוֹד,
וכֵן נוֹתֵן בתוֹך כל קרן וקרן,
עד שישלים הבִנין ויסיר הגוּפים שבתוֹך הבִנין,
כדי שתִשאֵר קרן דרוֹמית מִזרחית בלֹא יסוֹד,
וישארוּ הקרנוֹת חלוּלים.
17
ארבע קרנוֹת של מִזבֵח ויסוֹדוֹ ורִבוּעוֹ מעכבין.
וכל מִזבֵח שאין לוֹ קרן ויסוֹד וכבש ורִבוּע הרי הוּא פסוּל,
שארבעתן מעכבין.
אבל מִדת ארכוֹ וּמִדת רחבוֹ וּמִדת קוֹמתוֹ אינן מעכבין,
והוּא שלֹא יפחֹת מֵאמה על אמה ברוּם שלֹש אמוֹת,
כשִעוּר מקוֹם המערכה של מִזבח מִדבר.
18
מִזבֵח שנִפגם מִבִנינוֹ:
אִם נִפגם מִבִנינוֹ טפח פסוּל; פחוֹת מִטפח כשֵר,
והוּא שלֹא יהֵא בנִשאר אבן פגוּמה.