Chapter 22 | פרק כב

1

שתי כִתי עֵדים המכחישוֹת זוֹ את זוֹ,

שבא עֵד אחד מִכת זוֹ ועֵד אחד מִכת זוֹ והֵעידוּ בעֵדוּת אחרת אין כאן עֵדוּת,

שהרי בודאי אחד מֵהן שקרן,

ואין ידוּע מי הוּא מִשניהם.

:באה כת זוֹ בִפני עצמה והֵעידה עֵדוּת,

וּבאה כת זוֹ בִפני עצמה והֵעידה עֵדוּת אחרת מקבלין כל אחת מֵהם בִפני עצמה.

2

ראוּבֵן שהוֹציא על שִמעוֹן שני שטרוֹת,

אחד במנה ואחד במאתים,

וכפר שִמעוֹן בִשני השטרוֹת,

ועֵדי שטר זה כת אחת מֵאוֹתן השתים שהִכחישוּ זוֹ את זוֹ,

ועֵדי השטר השֵני הכת השניה הרי שִמעוֹן משלֵם מנה,

שיד בעל השטר על התחתוֹנה,

וישבע על השאר.

:ויֵראה לי ששבוּעה זוֹ שיִשבע על השאר בִנקיטת חֵפץ,

כדין מוֹדה במִקצת,

שהרי יֵש עליו שני עֵדים כשֵרים מעידין במִקצת הממוֹן שכפר בכוּלוֹ,

ולֹא תִהיה הוֹדית פיו גדוֹלה מֵהעדת עֵדים,

כמוֹ שבֵארנוּ.

3

הוֹציא ראוּבֵן שטר על לֵוי,

ועֵדיו כת אחת מִשתיהן,

והוֹציא שִמעוֹן שטר שֵני על לֵוי,

ועֵדיו הכת השניה,

ולֵוי כוֹפֵר בִשניהן הרי ראוּבֵן נִשבע ונוֹטֵל,

ושִמעוֹן נִשבע ונוֹטֵל,

שוּדאי אחד מֵהן יֵש לוֹ אצלוֹ.

וּשבוּעה זוֹ בתקנת חכמים,

כדין חנוני על פִנקסוֹ.

4

הוֹציא ראוּבֵן שטר על שִמעוֹן,

ועֵדיו כת אחת מֵהן,

והוֹציא שטר שֵני על לֵוי,

ועֵדיו הכת השניה,

וכל אחד מֵהן כוֹפֵר בוֹ המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה,

והוֹאיל ואין ראוּבֵן יכוֹל לקיֵם אחד מִשני שטרוֹת,

הרי כל שטר מֵהן כחרס,

וּשני הנִטענין נִשבעין הסֵת ונִפטרין.

:במה דברים אמוּרים? בשבאוּ שתי הכִתוֹת להעיד כאחד.

אבל כל המוֹציא שטר שיֵש בוֹ עֵדוּת כת אחת מִשתיהן הרי זה גוֹבה בוֹ,

ואִם הוֹציא אחר כך,

בין הוּא בין אחֵר,

שטר שֵני שיֵש בוֹ עֵדוּת הכת השניה הרי זה גוֹבה בוֹ,

בין מִן הלֹוה הרִאשוֹן בין מֵאחֵר,

שהרי כל כת מִשתיהן בִפני עצמה הֵעידה.

5

מי שהֵביא עֵדים ונחקרה עֵדוּתן,

והוּזמוּ, וחזר והֵביא עֵדים אחֵרים באוֹתה הטענה עצמה,

והוּזמוּ, אפִלוּ מֵאה כת,

ואחר כך הֵביא עֵדים באוֹתה הטענה עצמה,

ונִמצֵאת עֵדוּת אֵלוּ האחרוֹנים מכוּוּנת דנין על פיהן,

שאף על פי שהוּחזק זה שטען טענה זוֹ להביא עֵדים שקרנין,

הרי לֹא הוּחזקוּ אֵלוּ העֵדים האחרוֹנים שהֵן משקרים.

:אבל שטר שקרא עליו ערער,

והוּא שיבֹאוּ שנים ויֹאמרוּ:

מִמנוּ שאל לזיֵף לוֹ שטר זה,

אף על פי שנִתקיֵם השטר מֵחוֹתמיו אין גוֹבין בוֹ לעוֹלם.

ויֵראה לי שאִם באוּ עֵדי השטר והֵעידוּ הֵם בעצמן על כתב ידם גוֹבין בוֹ.

:בריך רחמנא דסיען