1
עֵדים שהֵעידוּ שגֵרֵש פלוֹני אִשתוֹ ולֹא נתן לה כתוּבה,
והוּזמוּ, והלֹא בין היוֹם בין למחר אִם גֵרֵש סוֹפוֹ לִתֵן כתוּבה אוֹמרין:
כמה אדם רוֹצה לִתֵן בִכתוּבתה של זוֹ כשתִמכֹר אוֹתה בטוֹבת הניה,
וּמשלמין את דמי טוֹבת הניה זוֹ.
:וּמשערין באִשה וּבכתוּבה,
שאִם היתה האִשה חוֹלה אוֹ זקֵנה,
אוֹ שהיה שלוֹם בינה לבין בעלה אין דמי הכתוּבה כשתִמכֵר כמוֹ דמיה אִם היתה האִשה בריאה וּקטנה,
אוֹ יֵש ביניהן קטטה,
שזוֹ קרוֹבה לגֵרוּשין וּרחוֹקה מִן המיתה.
:וכֵן אין טוֹבת הניה של כתוּבה המרוּבה כפי טוֹבת הניה של כתוּבה המוּעטת; שאִם היתה כתוּבתה אלף,
והרי היא נִמכרת בטוֹבת הנאה במֵאה,
אִם היתה מֵאה אינה נִמכרת בעשרה,
אלא בפחוֹת.
וּדברים אֵלוּ כפי מה שישערוּ הדינין.
2
הֵעידוּ על זה שהוּא חיב לִפלוֹני אלף זוּז על מנת לִתֵן מִכאן ועד שלֹשים יוֹם,
והלֹוה אוֹמֵר:
עד חמֵש שנים אחר השלֹשים יוֹם,
ונִמצאוּ זוֹממין אוֹמרין:
כמה אדם רוֹצה לִתֵן ויהיוּ בידוֹ אלף זוּז חמֵש שנים,
וּמשלמין כֵן ללֹוה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
3
הֵעידוּ על שוֹרוֹ של זה שנגח,
ונִמצאוּ זוֹממין משלמין חצי נזק.
ואִם אין השוֹר שוה חצי נזק משלמין דמי השוֹר בִלבד,
שאין משלֵם אלא מִגוּפוֹ.
לפיכך, אִם הֵעידוּ עליו שאכל פֵרוֹת,
אוֹ שבר כדרך הִלוּכוֹ משלמין נזק שלֵם.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
4
הֵעידוּ על פלוֹני שהִפיל שֵן עבדוֹ ואחר כך סִמֵא את עינוֹ,
והוּזמוּ משלמין לאדוֹן דמי העבד וּדמי עינוֹ.
הֵעידוּ שסִמֵא את עינוֹ ואחר כך הִפיל את שִנוֹ,
והוּזמוּ, ונִמצא הדבר הֵפך,
שהאדוֹן הִפיל שִנוֹ ואחר כך סִמֵא עינוֹ משלמין דמי עין לעבד.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
5
עֵדי קִנוּי וּסתירה שהוּזמוּ לוֹקין.
בא עֵד אחד והֵעיד שזִנת אחר הקִנוּי והסתירה,
ונִמצא אוֹתוֹ העֵד זוֹמֵם משלֵם כתוּבתה.
היוּ שנים הֵם עֵדי הקִנוּי והסתירה והטוּמאה,
ונִמצאוּ זוֹממין משלמין כנגד הכתוּבה ואין לוֹקין.
ולמה לֹא יֵהרגוּ,
והרי הֵעידוּ בטוּמאה? לפי שלֹא הִתרוּ בה.
6
שנים שהֵעידוּ על זה שגנב וטבח אוֹ מכר,
והוּזמוּ משלמין לוֹ את הכֹל.
הֵעידוּ שנים שגנב,
והֵעידוּ שנים אחֵרים שטבח אוֹ מכר,
והוּזמוּ אֵלוּ ואֵלוּ הרי הרִאשוֹנים משלמין לוֹ תשלוּמי כפל,
והאחרוֹנים משלמין תשלוּמי שנים אוֹ שלֹשה.
:הוּזמוּ האחרוֹנים בִלבד הרי הגנב משלֵם תשלוּמי כפל,
והעֵדים האחרוֹנים משלמין לגנב תשלוּמי שנים וּשלֹשה.
נִמצא אחד מִן האחרוֹנים זוֹמֵם בטלה עֵדוּת שניה.
נִמצא אחד מִן הרִאשוֹנים זוֹמֵם בטלה כל העֵדוּת,
שאִם אין גנֵבה אין הטביחה אוֹ המכירה מחיבת אוֹתוֹ לשלֵם כלוּם.
7
שנים שהֵעידוּ שאכל זה שדה זוֹ שלֹש שנים,
ונִמצאוּ זוֹממין משלמין לבעל השדה דמי השדה.
הֵעידוּ שנים שאכלה שנה רִאשוֹנה,
וּשנים שאכלה שנה שניה,
וּשנים שאכלה שנה שלישית,
והוּזמוּ כוּלן משלשין ביניהן,
שאף על פי שעֵדוּת החזקה שלֹש עֵדוּיוֹת,
הרי הֵן כעֵדוּת אחת להזמה.
:לפיכך, שלֹשה אחים,
ואחד מִצטרֵף עִם כל אחד ואחד מֵהן,
והֵעידוּ בשנה שנה הרי אֵלוּ שלֹש עֵדוּיוֹת,
ותִתקיֵם בהן החזקה,
והֵן כעֵדוּת אחת להזמה,
שאִם הוּזמוּ כוּלן הרי שלֹשת האחים משלמין דמי חצי השדה,
וזה שנִצטרֵף עִם כל אחד מֵהן משלֵם חצי דמיה.
8
שלֹש כִתי עֵדים שנִתקיֵם בעֵדוּתן ששוֹר זה מוּעד,
ונִמצֵאת כת רִאשוֹנה וּשניה זוֹממין כוּלן פטוּרין.
נִמצאוּ שלשתן זוֹממוֹת כוּלן חיבין לשלֵם חצי נזק,
שאף על פי שהוּא תם משלֵם חצי נזק.
במה דברים אמוּרים? בשהיוּ כוּלן רוֹמזין זה את זה,
אוֹ שבאוּ רצוּפין,
אוֹ שהיוּ מכירין בעל השוֹר ולֹא הִכירוּ השוֹר.
אבל אִם אין שם אחד מֵאֵלוּ הרי כת רִאשוֹנה וּשניה פטוּרין,
שהרי הֵם אוֹמרים:
לֹא באנוּ אלא לחיבוֹ חצי נזק,
ולֹא ידענוּ שתבֹא כת אחרת ויֵעשה מוּעד.
9
וכֵן שנים שהֵעידוּ בבֵן סוֹרֵר וּמוֹרה עֵדוּת הרִאשוֹנה,
וּבאוּ שנים אחֵרים והֵעידוּ עליו עֵדוּת האחרוֹנה שבה יֵהרֵג,
והוּזמוּ שתיהן כת הרִאשוֹנה לוֹקה ואינה נהרגת,
מִפני שיכוֹלין לוֹמר:
להלקוֹתוֹ באנוּ; אבל כת אחרוֹנה נהרגת,
שעל פיהם בִלבד הוּא נהרג.
היתה הכת האחרוֹנה ארבעה,
שנים אוֹמרים:
בפנינוּ גנב,
וּשנים אוֹמרים:
בפנינוּ אכל,
והוּזמוּ כוּלן נהרגין.
:הֵעידוּ שנים שגנב זה נפש מיִשראֵל וּמכרוֹ,
והוּזמוּ הרי אֵלוּ נחנקין.
הֵעידוּ שנים שגנבוֹ,
והֵעידוּ שנים אחֵרים שמכרוֹ,
בין שהוּזמוּ עֵדי גנֵבה בין שהוּזמוּ עֵדי מכירה כל כת מֵהן שהוּזמה נהרגת,
שהגנֵבה היא תחִלת חיוּבוֹ של זה מיתה.
:הֵעידוּ שנים שמכרוֹ לזה היִשראֵלי,
והוּזמוּ, ולֹא היוּ שם עֵדים שגנבוֹ הרי אֵלוּ פטוּרין,
שאפִלוּ לֹא הוּזמוּ לֹא היה זה נהרג,
מִפני שיכוֹל לוֹמר:
עבדי מכרתי.
באוּ עֵדי גנֵבה אחר שהוּזמוּ עֵדי מכירה,
אפִלוּ ראינוּ אוֹתם רוֹמזין זה את זה אין נהרגין.
10
מוֹציא שֵם רע על אִשתוֹ שהֵביא עֵדים שזִנתה כשהיא ארוּסה,
והֵביא האב עֵדים והזימוּם הרי עֵדי הבעל נהרגין.
חזר והֵביא הבעל עֵדים,
והֵזים עֵדי האב הרי עֵדי האב נהרגין,
וּמשלמין ממוֹן לבעל:
נהרגין מִפני עֵדי הבעל שנִגמר דינם להריגה בעֵדוּתם,
וּמשלמין קנס מִפני שנִגמר דין הבעל לשלֵם קנס בעֵדוּתן,
ונִמצאוּ נפשוֹת לזה וּממוֹן לזה.
:וכֵן שנים שהֵעידוּ על זה שבעל נערה מאֹרסה,
והוּזמוּ נהרגין ואין משלמין.
בעל בִתוֹ של פלוֹני,
והוּזמוּ נהרגין וּמשלמין הקנס לאביה.
פלוֹני רבע השוֹר,
והוּזמוּ נִסקלין ואין משלמין.
שוֹרוֹ של פלוֹני נִסקלין וּמשלמין דמי השוֹר לבעל השוֹר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.