1
עֵדי נפשוֹת צריכין שיִהיוּ שניהם רוֹאין העוֹשה עבֵרה כאחד,
וּצריכין להעיד כאחד וּבבית דין אחד.
אבל בדיני ממוֹנוֹת אינן צריכין לכך.
:כיצד? היה אחד רוֹאֵהוּ מֵחלוֹן זה כשעבר העבֵרה,
והעֵד השֵני רוֹאֵהוּ מֵחלוֹן אחֵר:
אִם היוּ שני העֵדים רוֹאין זה את זה מִצטרפין; ואִם לאו אין מִצטרפין.
היה זה המתרה בוֹ רוֹאה את העֵדים והעֵדים רוֹאין אוֹתוֹ,
אף על פי שאין רוֹאים זה את זה המתרה מצרפן.
:היוּ שני העֵדים בבית אחד,
והוֹציא אחד מֵהן רֹאשוֹ מִן החלוֹן וראה זה שעוֹשה מלאכה בשבת ואחד מתרה בוֹ,
והִכניס רֹאשוֹ,
וחזר העֵד השֵני והוֹציא רֹאשוֹ מֵאוֹתוֹ החלוֹן וראהוּ אין מִצטרפין,
עד שיִראוּ שניהן כאחד.
:היוּ שני עֵדים רוֹאין אוֹתוֹ מֵחלוֹן זה וּשני עֵדים רוֹאין אוֹתוֹ מֵחלוֹן אחֵר,
ואחד מתרה בוֹ באמצע:
בִזמן שמִקצתן רוֹאין אֵלוּ את אֵלוּ הרי זוֹ עֵדוּת אחת; ואִם אינן רוֹאין אֵלוּ את אֵלוּ,
ולֹא צֵרֵף אוֹתן המתרה הרי אֵלוּ שתי עֵדוּיוֹת; לפיכך,
אִם נִמצֵאת אחת מֵהן זוֹממת הוּא והֵן נהרגין,
שהרי הוּא נהרג בעֵדוּת הכת השניה.
2
אבל בדיני ממוֹנוֹת,
אף על פי שראוּ זה אחר זה עֵדוּתן מִצטרפת.
כיצד? אמר האחד:
בפני הִלוהוּ ביוֹם פלוֹני אוֹ בפני הוֹדה לוֹ,
ואמר העֵד השֵני:
וכֵן אני,
הִלוהוּ בפני אוֹ הוֹדה ביוֹם אחֵר הרי אֵלוּ מִצטרפין.
3
וכֵן אִם אמר האחד:
בפני הִלוהוּ,
והשֵני אוֹמֵר:
בפני הוֹדה לוֹ,
אוֹ שאמר הרִאשוֹן:
בפני הוֹדה לוֹ,
והשֵני שהֵעיד אחר זמן אמר:
בפני הִלוהוּ הרי אֵלוּ מִצטרפין.
4
וכֵן בעֵת שמעידין בבית דין יבֹא אחד ושוֹמעין דברוֹ היוֹם,
וּכשיבֹא העֵד השֵני לאחר זמן שוֹמעין דבריו,
וּמִצטרפין זה לזה וּמוֹציאין בהן הממוֹן.
5
וכֵן אִם היה עֵד אחד בִכתב ועֵד אחד על פה מִצטרפין.
ואִם אמר זה שלֹא כתב עֵדוּתוֹ:
קניתי מידוֹ על דבר זה,
ולֹא בא המלוה הזה ולֹא שאל מִמני לִכתֹב שניהן מִצטרפין,
ונעשת מִלוה בִשטר,
ואינוֹ יכוֹל לוֹמר:
פרעתיו.
6
הֵעיד האחד בבית דין זה,
והֵעיד השֵני בבית דין אחֵר יבֹא בית דין אֵצל בית דין ויצטרפוּ עֵדוּתן.
וכֵן אִם הֵעידוּ שני העֵדים בבית דין זה,
וחזרוּ והֵעידוּ בבית דין אחֵר יבֹא אחד אחד מִכל בית דין וּבית דין ויצטרפוּ.
אבל העֵד עִם הדין שהֵעידוּ שני העֵדים בפניו אין מִצטרפין.
7
אף על פי שמצרפין העֵדוּת בדיני ממוֹנוֹת,
צריך שיעיד כל עֵד אחד מִשניהן בכל הדבר,
כמוֹ שבֵארנוּ.
אבל אִם הֵעיד עֵד אחד במִקצת הדבר והֵעיד השֵני במִקצתוֹ אין מקימין את הדבר מֵעֵדוּת שניהן,
שנאמר: "יקוּם דבר" ,
ולֹא חצי דבר.
:כיצד? זה אוֹמֵר:
אכל שדה זוֹ שנה פלוֹנית,
וזה הֵעיד שאכלה בשנה שניה,
וזה הֵעיד שאכלה בשנה שלישית אין מצרפין עֵדוּת שלשתן ואוֹמרין:
הרי אכלה שלֹש שנים,
שכל אחד ואחד הֵעיד במִקצת הדבר.
:וכֵן אִם הֵעיד זה שאני ראיתי שערה אחת בצד ימינוֹ של זה,
וזה אוֹמֵר:
ואני ראיתי שערה אחת בצד שמֹאלוֹ באוֹתוֹ היוֹם אין מִצטרפין דִברי שניהן כדי שנֹאמר:
הרי הֵעידוּ שניהן שהיה זה גדוֹל ביוֹם פלוֹני,
שכל אחד הֵעיד במִקצת הסימנין.
:אפִלוּ הֵעידוּ שניהם בשערה אחת,
והֵעידוּ שנים אחֵרים בשערה אחת,
שהרי כל כת מֵהן הֵעידה על חצי דבר אין זוֹ עֵדוּת.
:אבל אִם הֵעיד האחד שראה שתי שערוֹת בצד ימין,
והֵעיד השֵני שראה שתי שערוֹת בצד שמֹאל מִצטרפין.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.