1
אי אפשר שיהֵא קרבנוֹ של אדם קרֵב והוּא אינוֹ עוֹמֵד על גביו,
וקרבנוֹת הצִבוּר הֵן קרבן של כל ישראֵל,
ואי אפשר שיִהיוּ ישראֵל כוּלם עוֹמדין בעזרה בִשעת קרבן.
לפיכך תִקנוּ נביאים הרִאשוֹנים שיִבררוּ מיִשראֵל כשֵרים ויראי חֵטא,
יהיוּ שלוּחי כל ישראֵל לעמֹד על הקרבנוֹת,
והֵן הנִקראין אנשי מעמד.
:וחִלקוּ אוֹתן עשרים וארבעה מעמדוֹת כמִנין מִשמרוֹת כהוּנה וּלויה,
ועל כל מעמד וּמעמד אחד מֵהן ממוּנה על כוּלם,
והוּא נִקרא רֹאש המעמד.
2
בכל שבת ושבת מִתקבצין אנשי מעמד של אוֹתה שבת.
מי שהיה מֵהן בירוּשלים אוֹ קרוֹב לה נִכנסין למִקדש עִם מִשמר כהוּנה וּלויה של אוֹתה שבת,
והרחוֹקים שבאוֹתוֹ מעמד,
כיון שהִגיע מעמד שלהן הֵן מִתקבצין לבית הכנסת שבִמקוֹמן.
3
וּמה הֵן עוֹשין אֵלוּ המִתקבצין,
בין בירוּשלים בין בבתי כנֵסיוֹת? מִתענין בשֵני בשבת שלהן,
וּבשלישי וּברביעי וּבחמישי.
אבל בערב שבת לֹא היוּ מִתענין,
מִפני כבוֹד השבת,
וּבאחד בשבת אינן מִתענין,
כדי שלֹא יֵצאוּ מֵעֹנג שבת לצוֹם.
4
וּבכל יוֹם ויוֹם מִשבת שהיא מעמדן מִתפללים ארבע תפִלוֹת:
שחרית, וּמִנחה,
וּנעילה, ועוֹד מוֹסיפין תפִלה אחרת בין שחרית וּמִנחה והיא יתֵרה להן.
ונוֹשאין כפיהן הכֹהנים במעמד שלֹשה פעמים בכל יוֹם:
בשחרית, וּבִתפִלה זוֹ היתֵרה,
וּבִנעילה.:וקוֹראין בסֵפר תוֹרה שלֹשה אנשים פעמים בכל יוֹם,
בשחרית וּבתפִלה השניה שמוֹסיפין.
אבל במִנחה לֹא היוּ קוֹראין בסֵפר אלא על פה,
כקוֹראין את 'שמע'.
ולֹא היוּ מִתקבצין לִתפִלת מִנחה בערב שבת,
מִפני שהֵן טרוּדין לשבת.
5
וקִבוּצן לכל תפִלה מֵארבע תפִלוֹת אֵלוּ,
ועמידתן שם לִתפִלה ולִתחִנה וּלבקשה ולִקרֹאות בתוֹרה,
נִקרא מעמד.
6
וּבמה היוּ קוֹרין? במעשֵה ברֵאשית:
ביוֹם הרִאשוֹן קוֹרין 'ברֵאשית' וִ'יהי רקיע' ,
בשֵני: 'יהי רקיע' ו'יקווּ המים' ,
בשלישי: 'יקווּ המים' וִ'יהי מאֹרֹת' ,
ברביעי: 'יהי מאֹרֹת' ו'ישרצוּ המים' ,
בחמישי: 'ישרצוּ המים' ו'תוֹצֵא הארץ' ,
בשִשי: 'תוֹצֵא הארץ' וּ'ויכוּלוּ' .
7
פרשה גדוֹלה קוֹראין אוֹתה בִשנים,
וּקטנה קוֹרֵא אוֹתה אחד.
וּשתי פרשיוֹת שקוֹראין שחרית,
הֵן שחוֹזרין וקוֹראין אוֹתם בתפִלה השניה בסֵפר,
וחוֹזרין וקוֹראין אוֹתה על פה במִנחה.
8
שמוֹנת ימי חנוּכה לֹא היוּ אנשי מעמד עוֹשין מעמד בשחרית.
וכל יוֹם שיֵש בוֹ קרבן מוּסף לֹא היה בוֹ מעמד לֹא בִתפִלה שניה שלהם ולֹא במִנחה,
אלא בשחרית וּבִנעילה בִלבד.
וכל יוֹם שהיה בוֹ קוּרבן העֵצים לֹא היה בוֹ מעמד בִנעילה,
אלא בשחרית וּבִתפִלה שניה וּבמִנחה.
9
וּמה הוּא קוּרבן העֵצים? זמן קבוּע היה למִשפחוֹת מִשפחוֹת לצֵאת ליערים להביא עֵצים למערכה,
ויוֹם שיגיע לִבני מִשפחה זוֹ להביא העֵצים מקריבין עוֹלוֹת נדבה,
וזה הוּא קוּרבן העֵצים.
והיה להן כמוֹ יוֹם טוֹב,
אסוּרין בוֹ בספד וּבתענית וּבעשית מלאכה.
10
אפִלוּ יחיד שהִתנדֵב עֵצים אוֹ גזרין למערכה אסוּר אוֹתוֹ היוֹם בספד וּבתענית וּבעשית מלאכה.
ודבר זה מִנהג.
11
אנשי מעמד אסוּרין מִלספֵר וּמִלכבֵס כל השבת שלהן,
וּבחמישי מוּתרין מִפני כבוֹד השבת.
וּמִפני מה אסרוּ עליהן לספֵר וּלכבֵס? כדי שלֹא יכנסוּ למעמדן כשהֵן מנוּוּלין,
אלא יספרוּ ויכבסוּ מִקֹדם.