1
כֹהֵן גדוֹל צריך שיִהיה גדוֹל מִכל אחיו הכֹהנים בנֹאי,
בכֹח, בעוֹשר,
וּבחכמה, וּבמראה.
אִם אין לוֹ ממוֹן כל הכֹהנין נוֹתנין לוֹ מִשלהן כל אחד ואחד לפי עשרוֹ,
עד שיעשיר יתֵר מֵעשיר שבכוּלן.
2
ואין אחד מִכל אֵלוּ מעכֵב,
אלא כל זה למִצוה.
אבל אִם נִתרבה מִכל מקוֹם,
נִתרבה.
3
וחיב כֹהֵן גדוֹל לִנהֹג כבוֹד בעצמוֹ,
ולֹא יקֵל בעצמוֹ עִם שאר העם,
ולֹא יראוּ אוֹתוֹ ערֹם ולֹא בבית הכִסֵא ולֹא במרחץ ולֹא כשהוּא מִסתפֵר,
שנאמר: "הגדוֹל מֵאחיו" מלמֵד שנוֹהגין בוֹ גדוּלה יתֵרה.
רצה הוּא שיִרחצוּ אחֵרים עִמוֹ הרשוּת בידוֹ.
4
לֹא יכנֵס לבית המִשתה ולֹא לִסעוּדוֹת של רבים אפִלוּ הֵן של מִצוה,
אבל הוֹלֵך הוּא אִם רצה לבית האֵבל.
וּכשהוּא הוֹלֵך,
אינוֹ הוֹלֵך בעִרבוּביא עִם שאר הכֹהנים,
אלא הכֹהנים מסבבין אוֹתוֹ וחוֹלקין לוֹ כבוֹד,
והסגן ממצעוֹ בינוֹ לבין העם,
והסגן וּמשיח שעבר מימינוֹ,
ורֹאש בית אב והאבֵלים וכל העם מִשמֹאלוֹ,
ואוֹמֵר לאבֵלים:
'תנוּחמוּ', והֵן מכבדין אוֹתוֹ כפי כֹחן.
5
מֵת לוֹ מֵת אינוֹ יוֹצֵא אחריו,
ואינוֹ יוֹצֵא מִפתח ביתוֹ אוֹ מִן המִקדש,
וכל העם באין לנחמוֹ לביתוֹ,
והוּא עוֹמֵד בשוּרה,
הסגן מימינוֹ ורֹאש בית אב מִשמֹאלוֹ,
ואוֹמרין לוֹ:
'אנוּ כפרתך',
והוּא אוֹמֵר להם:
'תִתברכוּ מִן השמים'.
6
וּכשמברין אוֹתוֹ,
כל העם מסוּבין על הארץ והוּא מֵסֵב על הספסל.
:ואינוֹ קוֹרֵע על מֵתוֹ כִשאר הכֹהנים,
שנאמר: "וּבגדיו לֹא יפרֹם" ,
ואִם קרע לוֹקה.
אבל קוֹרֵע הוּא מִלמטה כנגד רגליו.
ואינוֹ מרבה פרע לעוֹלם,
שנאמר: "את רֹאשוֹ לֹא יפרע וּבגדיו לֹא יפרֹם" ,
אפִלוּ בעֵת שלֹא יכנֵס למִקדש,
אלא מספֵר מֵערב שבת לערב שבת.
ואינוֹ מספֵר בתער אלא בזוּג,
רֹאש שערה זוֹ בעִקר זוֹ,
עד שיֵראה כאִלוּ הוּא צמֵח כאחד,
שנאמר: "ורֹאשם לֹא יגלֵחוּ וּפרע לֹא ישלֵחוּ,
כסוֹם יכסמוּ את ראשיהם" .
7
וּבית יהיה לוֹ מוּכן במִקדש,
והיא הנִקרֵאת לִשכת כֹהֵן גדוֹל,
וּכבוֹדוֹ ותִפארתוֹ שיִהיה יוֹשֵב במִקדש כל היוֹם,
ולֹא יֵצֵא אלא לביתוֹ בִלבד בלילה אוֹ שעה אוֹ שתים ביוֹם,
ויהיה ביתוֹ בירוּשלים ואינוֹ זז מִשם.
8
וכֹהֵן גדוֹל דן ודנין אוֹתוֹ וּמעידין עליו.
ואין דנין אוֹתוֹ דיני נפשוֹת אלא בבית דין הגדוֹל בִלבד,
שנאמר: "כל הדבר הגדֹל יביאוּ אֵליך" .
9
היה יוֹדֵע עֵדוּת אינוֹ חיב להעידה ואפִלוּ בבית דין הגדוֹל,
שזה אינוֹ כבוֹד לוֹ שיֵלֵך ויעיד.
ואִם היתה עֵדוּת למלך ישראֵל הרי זה הוֹלֵך לבית דין הגדוֹל וּמֵעיד לוֹ.
10
וּכבר בֵארנוּ בסֵפר חמישי שהוּא אסוּר באלמנה וּמצוּוּה על הבתוּלה,
ואינוֹ נוֹשֵא שתי נשים.
ואִם נשא שתים אינוֹ יכוֹל לעבֹד ביוֹם הצוֹם עד שיגרֵש אחת.
וחוֹלֵץ, וחוֹלצין לאִשתוֹ,
וּמיבמין את אִשתוֹ.
ואִם גֵרֵש אִשה מוּתרת להִנשֵא לִשאר העם.
11
בִזמן שכֹהֵן גדוֹל נִכנס להיכל להִשתחווֹת,
שלֹשה אוֹחזין בוֹ,
אחד בימינוֹ ואחד בִשמֹאלוֹ ואחד באבנים טוֹבוֹת של אֵפוֹד מֵאחוֹריו,
ויכנֵס להיכל וישתחוה,
וכיון שיִשמע הסגן קוֹל רגליו של כֹהֵן גדוֹל שהוּא יוֹצֵא,
מגביה לוֹ את הפרֹכת.
ואחר שיֵצֵא,
יכנסוּ אחיו הכֹהנים וישתחווּ ויֵצאוּ.
12
בכל יוֹם שיִרצה להקטיר הקטֹרת מקטיר.
ונוֹטֵל חֵלק ברֹאש בקדשי המִקדש כוּלן.
כיצד? כשיִרצה,
אוֹמֵר: 'זֹאת החטאת שלי' ו'זה האשם שלי'.
ואינוֹ עוֹבֵד בפיס,
אלא כל עֵת שיִרצה להקריב,
מקריב כל מה שיִרצה.
והרי הוּא בקדשי הגבוּל כִשאר הכֹהנים.
13
בִזמן שרוֹצה כֹהֵן גדוֹל להקריב,
היה עוֹלה בכבש והסגן מימינוֹ.
הִגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינוֹ והעלהוּ,
והוֹשיט לוֹ הכֹהֵן שהוּא מוֹליך את רֹאש העוֹלה האֵברין שבידוֹ,
וסוֹמֵך עליהן וזוֹרקן לאֵש.
14
וכך היוּ מוֹשיטין לוֹ שאר האֵברים,
כל אחד ואחד נוֹתֵן אֵברים שבידוֹ לרִאשוֹן,
והרִאשוֹן נוֹתֵן לכֹהֵן גדוֹל,
והוּא סוֹמֵך וזוֹרֵק לאֵש.
:ואִם רצה לִסמֹך בִלבד ויהיה אחֵר זוֹרֵק לאֵש עוֹשה.
ואין שם סמיכה על האֵברין אלא לכֹהֵן גדוֹל בִלבד,
מִפני כבוֹדוֹ,
אבל כל הסמיכוֹת על בעלי חיים הֵן.
15
כשיִגדל הכֹהֵן ויֵעשה איש הרי הוּא כשֵר לעבוֹדה,
אבל אחיו הכֹהנים לֹא היוּ מניחין אוֹתוֹ לעבֹד במִקדש עד שיִהיה בן עשרים שנה.
ואינוֹ נִכנס לעזרה לעבוֹדה תחִלה אלא בשעה שהלויִם אוֹמרין שירה.
16
אין הכֹהֵן עוֹבֵד תחִלה,
וכֵן כֹהֵן גדוֹל אינוֹ עוֹבֵד תחִלה,
עד שיביא עשירית האיפה מִשלוֹ ועוֹבדה בידוֹ,
שנאמר: "זה קרבן אהרֹן וּבניו אשר יקריבוּ ליי ביוֹם הִמשח אֹתוֹ" .
ואִם עבד קֹדם שיביא עשירית האיפה,
וכֵן כֹהֵן גדוֹל שעבד בִכהוּנה גדוֹלה קֹדם שיביא עשירית האיפה עבוֹדתן כשֵרה.
17
כֹהֵן שלֹא עבד עדין מימיו שמִנוּ אוֹתוֹ כֹהֵן גדוֹל הרי זה מֵביא עשירית האיפה ועוֹבדה בידוֹ תחִלה כִשאר חִנוּך כל כֹהֵן הדיוֹט,
ואחר כך מקריב עשירית האיפה שניה שהיא חִנוּך כֹהֵן גדוֹל,
ואחר כך מקריב עשירית האיפה שלישית שהיא חבִתי כֹהֵן גדוֹל שמקריב בכל יוֹם,
כמוֹ שיִתבאֵר.
וּמעשֵה שלשתן שוה הוּא.