1
תרוּמת הלִשכה,
מה יֵעשה בה? לוֹקחין מִמנה תמידין של כל יוֹם והמוּספין וכל קרבנוֹת הצִבוּר ונִסכיהן והמלח שמוֹלחים בוֹ כל הקרבנוֹת; וכֵן העֵצים,
אִם לֹא הֵביאוּ עֵצים ולֹא מצאוּ אלא בדמים,
והקטֹרת וּשכר עוֹשיה,
ולחם הפנים וּשכר עוֹשי לחם הפנים,
והעֹמר, וּשתי הלחם,
וּפרה אדוּמה,
ושעיר המִשתלֵח,
ולשוֹן של זהוֹרית שקוֹשרים בין קרניו כל אֵלוּ באין מִתרוּמת הלִשכה.
2
אבל פר העלֵם דבר של צִבוּר וּשעירי עבוֹדה זרה בתחִלה גוֹבין להן,
ואינן באין מִתרוּמת הלִשכה.
פרוֹכוֹת של היכל תחת בִנין עשוּיוֹת,
ואינן באין מִתרוּמת הלִשכה,
אלא מִקדשי בדק הבית; אבל פרוֹכוֹת של שערים באין מִתרוּמת הלִשכה.
המנוֹרה וּכלי שרֵת מִצותן שיבֹאוּ מִמוֹתר הנסכים; וּבהִלכוֹת כלי המִקדש והעוֹבדים בוֹ יתבאֵר מה הוּא מוֹתר הנסכים.
ואִם לֹא היה להן מוֹתר נסכים יבֹאוּ מִתרוּמת הלִשכה.
בִגדי כהוּנה,
בין בִגדי כֹהֵן גדוֹל בין שאר בִגדי כל הכֹהנים שעוֹבדין בהן במִקדש הכֹל מִתרוּמת הלִשכה.
3
כל הבהֵמוֹת הנִמצאוֹת בירוּשלים אוֹ חוּצה לה בקֵרוּב מִמנה הבאוֹת עוֹלוֹת,
כמוֹ שיִתבאֵר בִפסוּלי המוּקדשין נִסכיהן באין מִתרוּמת הלִשכה.
וכֵן גוֹי ששלח עוֹלתוֹ מִמדינה אחרת ולֹא שלח עִמה דמי נסכים יבֹאוּ נסכיה מִתרוּמת הלִשכה.
4
גֵר שמֵת והִניח זבחים:
אִם יֵש לוֹ נסכים קרֵבין מִשלוֹ; ואִם לאו באין מִתרוּמת הלִשכה.
כֹהֵן גדוֹל שמֵת ולֹא מִנוּ אחֵר תחתיו מקריבין את החבִתין מִתרוּמת הלִשכה.
:מבקרי מוּמין שבירוּשלים,
ותלמידי חכמים המלמדין הִלכוֹת שחיטה לכֹהנים,
והמלמדין להן הִלכוֹת קמיצה,
ונשים המגדלוֹת בניהן לפרה אדוּמה כוּלן נוֹטלין שכרן מִתרוּמת הלִשכה.
וכמה הוּא שכרן? כמוֹ שיִפסקוּ להן בית דין.
5
בִשנת שמִטה,
שהיא הפקֵר שוֹכרין בית דין שוֹמרין שיִשמרוּ מִקצת הספיחים שצמחוּ כדי שיביאוּ מֵהן העֹמר וּשתי הלחם,
שאינן באין אלא מִן החדש,
ואֵלוּ השוֹמרים נוֹטלין שכרן מִתרוּמת הלִשכה.
6
מי שהִתנדֵב לִשמֹר בחִנם אין שוֹמעין לוֹ,
גזֵרה מִשוּם בעלי זרוֹע,
שמא יבֹאוּ ויטלוּם מֵהן.
לפיכך תִקנוּ להן חכמים שיִטלוּ שכר מִן הלִשכה,
כדי שיִפרשוּ הכֹל מֵאוֹתוֹ המקוֹם שאֵלוּ שוֹמרין אוֹתוֹ.
7
מגיהי ספרים שבירוּשלים נוֹטלין שכרן מִתרוּמת הלִשכה.
דינין שדנין את הגזלנין בירוּשלים נוֹטלין שכרן מִתרוּמת הלִשכה.
וכמה היוּ נוֹטלין? תִשעים תִשעים מנה בכל שנה.
ואִם לֹא הִספיקוּ להן מוֹסיפין להן; אף על פי שלֹא רצוּ מוֹסיפין להן כדי צרכן הֵן וּנשיהן וּבניהן וּבני ביתן.
8
כבש היוּ בוֹנין מֵהר הבית להר המִשחה שעליו מוֹציאין פרה אדוּמה,
וכֵן היוּ עוֹשין כבש שמוֹציאין עליו שעיר המִשתלֵח,
וּשניהן נעשין מִשירי הלִשכה.
וכֵן מִזבח העוֹלה וההיכל והעזרוֹת באין מִשירי הלִשכה.
אמת המים שבירוּשלים וחוֹמת ירוּשלים וכל מִגדלוֹתיה וכל צרכי העיר באין מִשירי הלִשכה.
וגוֹי שהִתנדֵב מעוֹת לדברים האֵלוּ אוֹ שהִתנדֵב לעשוֹת עִמהן בחִנם אין מקבלין מִמנוּ,
ואפִלוּ גֵר תוֹשב,
שנאמר: "לֹא לכם ולנוּ לִבנוֹת בית לֵאלֹהינוּ" ,
ונאמר: "לכם אין חֵלק וּצדקה וזִכרוֹן בירוּשלִם" .
9
מוֹתר תרוּמת הלִשכה,
וכֵן מוֹתר שירי הלִשכה לוֹקחין בוֹ זכרים ויקרבוּ כוּלן עוֹלוֹת,
שתנאי בית דין הוּא על כל המוֹתרוֹת שיִקרבוּ עוֹלוֹת בהֵמה,
אבל לֹא עוֹלת העוֹף,
שאין בקרבנוֹת הצִבוּר עוֹף.
ואֵלוּ העוֹלוֹת הבאים מִמוֹתר השקלים,
הֵן הנִקראין קיץ המִזבֵח.
10
שקלים שלֹא הִספיקוּ להן לכל קרבנוֹת הצִבוּר מוֹציאין את הראוּי להן מִקדשי בדק הבית,
אבל אין בדק הבית מוֹציא את הראוּי לוֹ מִקדשי המִזבֵח.
11
מִשיגיע רֹאש חֹדש ניסן אין מקריבין קרבנוֹת הצִבוּר אלא מִתרוּמה חדשה.
ואִם לֹא באה החדשה לוֹקחין מִן הישנה.
לפיכך, אִם הִגיע רֹאש חֹדש ניסן ויֵש עִמהן בהֵמוֹת לתמידין מִתרוּמה ישנה פוֹדין אוֹתן ויוֹצאין לחוּלין אף על פי שהֵן תמימין,
ויפלוּ דמיהן לִתרוּמה ישנה שמקיצין בה את המִזבֵח; שתנאי בית דין הוּא על כל הבהֵמוֹת שלוֹקחין לתמידין,
שאִם לֹא יהיוּ צריכין להן יֵצאוּ לחוּלין.
12
וכך היוּ עוֹשין במוֹתר הקטֹרת:
מִשיגיע רֹאש חֹדש ניסן,
מחללין אוֹתוֹ על שכר האוּמנין,
וחוֹזרין מעוֹת השכר לקיץ המִזבֵח,
ונוֹטלין האוּמנין מוֹתר הקטֹרת בִשכרן.
וחוֹזרין ולוֹקחין את הקטֹרת מֵהן מִתרוּמה חדשה כדי להקריבה מִמעוֹת תרוּמה חדשה.
ואִם אין להן תרוּמה חדשה מקטירין אוֹתה מִתרוּמה ישנה.
:בריך רחמנא דסיען