1
כל עבוֹדוֹת שעוֹבֵד בבִגדי לבן בִפנים בהיכל,
צריך לעשוֹתן על הסֵדר שבֵארנוּ,
ואִם הִקדים בהן מעשה לחבֵרוֹ לֹא עשה כלוּם.
2
קטֹרת שחפנה קֹדם שחיטת הפר לֹא עשה כלוּם; אף על פי שהחפינה בעזרה,
צֹרך פנים כעבוֹדת פנים הוּא.
:וכֵן שעיר ששחטוֹ קֹדם מתן דמוֹ של פר לֹא עשה כלוּם; אף על פי שהשחיטה בעזרה,
הרי דמוֹ נִכנס לִפנים.
3
איל וּשעיר המוּספין שעשה אוֹתן קֹדם עבוֹדת היוֹם אינן כלוּם.
4
הִקדים דם השעיר לדם הפר בקֹדש הקדשים יזה מִדם הפר כמִצותוֹ,
ואחר כך יביא שעיר אחֵר וישחט אוֹתוֹ ויזה מִדמוֹ בקֹדש הקדשים כמִצותוֹ,
ויפסֵל הרִאשוֹן.
הִקדים דם השעיר לדם הפר במתנוֹת שבהיכל על הפרֹכת יחזֹר ויזה מִדם השעיר פעם שניה לאחר דם הפר.
5
נִשפך הדם עד שלֹא גמר מתנוֹת שבקֹדש הקדשים יביא דם אחֵר ויחזוֹר ויזה כתחִלה בקֹדש הקדשים.
6
גמר מתנוֹת שבקֹדש הקדשים והִתחיל במתנוֹת שבהיכל,
ונִשפך הדם עד שלֹא גמר יביא דם אחֵר,
וּמתחיל מִתחִלת הזיוֹת שבהיכל.
7
גמר מתנוֹת שבהיכל והִתחיל לִתֵן על מִזבח הזהב,
ונִשפך הדם עד שלֹא גמר יביא דם אחֵר,
וּמתחיל מִתחִלת מתנוֹת המִזבֵח,
שכוּלם כפרה כפרה בִפני עצמן הֵן.
8
גמר מתנוֹת המִזבֵח ואחר כך נִשפך הדם אינוֹ צריך להביא דם אחֵר,
ששפיכת השירים על מִזבֵח החיצוֹן אינה מעכבת.
:ואִם דם הפר הוּא שנִשפך קֹדם שיִגמֹר כל המתנוֹת הרי זה מֵביא פר אחֵר,
ויחפֹן הקטֹרת פעם שניה קֹדם שחיטת הפר,
ויקטיר הקטֹרת,
ואחר כך יביא דמוֹ ויזה מִמנוּ.
9
ואין מטמֵא בגדים ואין נִשרף בבית הדשן אלא הפר הזה האחרוֹן שבוֹ נִגמרה הכפרה.
10
נִתערֵב לוֹ דם הפר בדם השעיר קֹדם שיִגמֹר ההזיוֹת נוֹתֵן אחת למעלה ושבע למטה לשֵם פר,
וחוֹזֵר ונוֹתֵן אחת למעלה ושבע למטה לשֵם שעיר.
נִתערבוּ במתנה אחרוֹנה נוֹתֵן אחת למטה לשֵם פר,
וחוֹזֵר ונוֹתֵן אחת למעלה ושבע למטה לשֵם שעיר.
11
נִתחלפוּ הכוֹסוֹת ולֹא ידע אי זה הוּא כוֹס דם הפר ואי זה הוּא כוֹס דם השעיר נוֹתֵן מֵאחד מֵהן אחת למעלה ושבע למטה,
ונוֹתֵן מִן השֵני אחת למעלה ושבע למטה,
וחוֹזֵר ונוֹתֵן מִן הרִאשוֹן אחת למעלה ושבע למטה.
נִמצא מִכל מקוֹם שנתן מִדם הפר ואחריו מִדם השעיר.
12
קִבֵל דם הפר בִשתי כוֹסוֹת וקִבֵל דם השעיר בִשתי כוֹסוֹת,
ונִתערבוּ מִקצת הכוֹסוֹת ולֹא נוֹדע כוֹס דם הפר מִכוֹס דם השעיר הרי זה מזה כל ההזיוֹת כמִצותן מִן הכוֹסוֹת שלֹא נִתערבוּ,
ושוֹפֵך שירי אֵלוּ שהִזה מֵהן על היסוֹד כמִצוה.
ואוֹתן הכוֹסוֹת שנִתערבוּ ישפכוּ לאמה.
13
פר יוֹם הכִפוּרים,
אף על פי שכֹהֵן גדוֹל קוֹנה אוֹתוֹ מִשלוֹ,
שנאמר: "פר החטאת אשר לוֹ" המקוֹם הִפקיר ממוֹנוֹ בוֹ לכל אחיו הכֹהנים,
שאִלוּ לֹא היה להן בוֹ שוּתפוּת,
לֹא היוּ מִתכפרין בוֹ.
לפיכך, אִם מֵת כֹהֵן גדוֹל קֹדם שיִשחֵט הפר הכֹהֵן שעוֹמֵד תחתיו אינוֹ מֵביא פר אחֵר,
אלא שוֹחֵט את של רִאשוֹן.
ואינוֹ חטאת שמֵתוּ בעליה שתמוּת,
שאין חטאת הרבים מֵתה.
שחט את הפר וּמֵת קֹדם שיכפֵר בדמוֹ הכֹהֵן האחֵר נִכנס בדם זה וּמכפֵר בוֹ.
14
שני שעירי יוֹם הכִפוּרים מִצותן שיִהיוּ שוין במראה וּבקוֹמה וּבדמים,
וּלקיחתן כאחת.
אף על פי שאינן שוין כשֵרין.
לקח אחד מֵהן היוֹם ואחד למחר כשֵרים.
15
מֵת אחד מֵהן:
אִם עד שלֹא הִגריל מֵת יקח זוּג לשֵני; ואִם מִשהִגריל מֵת יביא שנים ויגריל עליהן כתחִלה.
ורוֹאה אי זה שמֵת:
אִם היה של שֵם אוֹמֵר:
'זה שעלה עליו הגוֹרל לשֵם יתקיֵם תחתיו'; ואִם היה של עזאזֵל אוֹמֵר:
'זה שעלה עליו הגוֹרל לעזאזֵל יתקיֵם תחתיו'.
והשֵני מִן השנים שהִגריל עליהן בסוֹף ירעה עד שיִפֹל בוֹ מוּם,
וימכֵר ויפלוּ דמיו לִנדבה,
שאין חטאת הצִבוּר מֵתה.
16
פר ושעיר של יוֹם הכִפוּרים שאבדוּ,
והִפריש אחֵרים תחתיהן וקרבוּ,
ונִמצאוּ הרִאשוֹנים ירעוּ עד שיִסתאבוּ,
וימכרוּ ויפלוּ דמיהן לִנדבה.
וכֵן אִם נִמצאוּ הרִאשוֹנים קֹדם שיִקרבוּ אֵלוּ יקרבוּ הרִאשוֹנים,
וירעוּ השניים עד שיִפֹל בהן מוּם,
ויפלוּ דמיהן לִנדבה,
שאין חטאת הצִבוּר מֵתה.
17
המוּם פוֹסֵל בשעיר המִשתלֵח,
אפִלוּ מוּם עוֹבֵר.
וכֵן אִם נעשה מחוּסר זמן נִפסל,
כגוֹן שנִשחטה אִמוֹ לחוֹלה ביוֹם הכִפוּרים,
שדחיתוֹ לעזאזֵל היא שחיטתוֹ.
18
היה טרֵפה פסוּל,
שנאמר: "יעמד חי" .
19
חלה השעיר ואין יכוֹל להלֵך מרכיבוֹ על כתֵפוֹ,
ואפִלוּ בשבת.
20
חלה המשלֵח הרי זה משלחוֹ ביד אחֵר.
21
נִטמא המשלֵח הרי זה נִכנס למִקדש ונוֹטלוֹ ויוֹצֵא,
שנאמר: "ביד איש עִתי" ביד זה שהוּכן,
אפִלוּ נִטמא.
22
דחפוֹ ונפל השעיר ולֹא מֵת יֵרֵד אחריו וימיתנוּ בכל דבר שממיתוֹ.
ואֵברי שעיר זה מוּתרין בהניה.
23
נִפחתה תִקרה של היכל לֹא היה מזה,
שנאמר: "באֹהל מוֹעֵד" .
24
מִזבֵח שלֹא נִתחנֵך בִקטֹרת לֹא יזה עליו,
שנאמר: "מִזבח קטֹרת הסמים" .
25
חִסֵר מִן הקטֹרת אחד מִסמניה אוֹ מעלֵה עשן חיב עליה מיתה,
שנאמר: "ולֹא ימוּת כי בענן" וכו' .
וכֵן חיב מיתה על ביאתוֹ בלֹא מִצוה.
לפיכך, אִם שגג בביאה והֵזיד בקטֹרת,
אוֹ שנִכנס בִקטֹרת שלֵמה עִם החסֵרה חיב מיתה.
26
הִקטיר מִן הקטֹרת של קֹדש הקדשים כזית בהיכל חיב מיתה.
27
חפינת הקטֹרת עבוֹדה,
והמחשבה פוֹסלת בה.
וכֵן חתית הגחלים לקטֹרת נִפסלת במחשבה,
שמכשירי קרבן כקרבן.
28
חפן בראשי אצבעוֹתיו,
אוֹ מִן הצדדין,
אוֹ מִמטה למעלה,
אוֹ שחפן בידוֹ זוֹ וּבידוֹ זוֹ וקֵרבן זוֹ לזוֹ,
אוֹ שנִתפזרה קטֹרת מידוֹ על הארץ ואספה,
אוֹ שחפן חבֵרוֹ ונתן לחפניו,
אוֹ שחפן וּמֵת ונִכנס שֵני במה שחפן רִאשוֹן כל אֵלוּ ספֵק,
ולֹא יקטיר.
ואִם הִקטיר הוּרצה.
:בריך רחמנא דסיען