1
מעוֹת חוּלין וּמעוֹת מעשֵר שנִתפזרוּ,
ולִקֵט מִכאן וּמִכאן מה שלִקֵט לִקֵט למעשֵר עד שישלים,
והשאר חוּלין.
ואִם בלל וחפן אוֹ שלִקֵט מִצד אחד וּמצא חסֵר הרי זה לפי חשבוֹן.
:כיצד? היוּ מאתים מעשֵר שֵני וּמֵאה חוּלין,
נִתפזרוּ וּבללן וחפן הכֹל,
ונִמצאוּ מאתים ושִבעים הרי מֵאה וּשמוֹנים מֵהן מעשֵר,
ותִשעים חוּלין.
זה הכלל:
המִתלקטין למעשֵר שֵני,
והנִבללין לפי חשבוֹן.
וּמתנה ואוֹמֵר:
'אִם אֵלוּ שבידי הֵן המעשֵר השאר חוּלין; ואִם הֵן חוּלין הרי מעוֹת המעשֵר בכל מקוֹם שהֵן מחוּללין עליהן'.
2
סלע של מעשֵר שֵני ושל חוּלין שנִתערבוּ מֵביא בסלע מעוֹת,
ואפִלוּ מעוֹת נחֹשת,
ואוֹמֵר: 'סלע של מעשֵר שֵני בכל מקוֹם שהיא מחוּללת על המעוֹת האֵלוּ',
ואחר כך בוֹרֵר את היפה שבִשתיהן,
וּמחלֵל המעוֹת של נחֹשת עליה,
ותחזֹר הסלע היפה למעשֵר.
3
האוֹמֵר לִבנוֹ:
'מעשֵר שֵני בזוית זוֹ',
ונִמצא בזוית אחרת הרי אֵלוּ חוּלין.
אמר לוֹ:
'הרי שם מנה',
וּמצא מאתים השאר חוּלין.
'הרי שם מאתים',
וּמצא מנה הרי היא חוּלין.
הִניח מנה מעשֵר וּמצא מאתים,
מאתים וּמצא מנה,
אפִלוּ היוּ בִשני כיסין הכֹל חוּלין.
4
אמר לוֹ אביו:
'כיס מעשֵר שֵני לי בבית',
הלך וּמצא שם שלֹשה כיסין הגדוֹל שבכוּלם מעשֵר,
והשאר חוּלין.
ואף על פי כֵן לֹא יֹאכל מִן הקטנים עד שיחללֵם על הגדוֹל.
5
מי שנִשתתֵק,
ואמרוּ לוֹ:
'מעשֵר שֵני שלך במקוֹם פלוֹני?',
והִרכין ברֹאשוֹ בוֹדקין אוֹתוֹ שלֹשה פעמים כדרך שבוֹדקין לגִטין,
ויהיוּ דבריו קימין.
6
אמרוּ לוֹ בחלוֹם:
'מעשֵר שֵני של אביך שאתה מבקֵש הרי הוּא במקוֹם פלוֹני',
אף על פי שמצא שם מה שנאמר לוֹ אינוֹ מעשֵר,
דִברי חלוֹמוֹת לֹא מעלין ולֹא מוֹרידין.
7
האוֹמֵר לבניו:
'אפִלוּ אתם מֵתים אל תִגעוּ בזוית זוֹ',
וּמצאוּ שם מעוֹת הרי אֵלוּ חוּלין.
טמן מעוֹת בִפניהם,
ואמר להן:
'של פלוֹני הֵן' אוֹ 'של מעשֵר שֵני הֵן':
אִם כמערים אין חוֹששין לִדבריו; ואִם כמִתכוֵּן דבריו קימין.
8
המוֹצֵא כלי וכתוּב עליו מֵ"ם הרי מה שבתוֹכוֹ מעשֵר שֵני.
דל"ת דמאי.
טֵ"ת טבל.
ת"ו תרוּמה.
קוֹ"ף קרבן,
ואִם היה של מתכת הוּא וּמה שבתוֹכוֹ קרבן.
שכֵן היוּ כוֹתבין אוֹת אחת מִן השֵם בִשעת הסכנה.
9
מעוֹת הנִמצאוֹת בירוּשלים,
אפִלוּ דינרי זהב עִם הכסף ועִם המעוֹת הרי אֵלוּ חוּלין,
הוֹאיל ושוּקי ירוּשלים מִתכבדין בכל יוֹם.
מצא בתוֹכן חרס וכתוּב בוֹ 'מעשֵר' הרי אֵלוּ מעשֵר שֵני.
במה דברים אמוּרים? בִשאר ימוֹת השנה.
אבל בִשעת הרגל הכֹל מעשֵר.
10
מעוֹת הנִמצאוֹת לִפני סוֹחרי בהֵמה בירוּשלים לעוֹלם מעשֵר,
שחזקת רֹב העם מביאין מעוֹת מעשֵר שֵני וקוֹנים בוֹ בהֵמוֹת.
והנִמצאוֹת בהר הבית לעוֹלם חוּלין,
שחזקתן מִתרוּמת הלִשכה שחִללוּם הגִזברין על הבהֵמה.
11
תֵבה שנִשתמֵש בה חוּלין וּמעשֵר שֵני,
ונִמצא בתוֹכה מעוֹת:
אִם רֹב מניחי מעשֵר הרי המעוֹת מעשֵר; ואִם רֹב מניחי חוּלין חוּלין; מחצה למחצה חוּלין.
12
מצא פֵרוֹת בין פֵרוֹת מעשֵר לפֵרוֹת תרוּמה יפלוּ לקרוֹב.
מחצה למחצה יֵאכלוּ בחוּמרי שניהן:
אסוּרין לזרים וּטעוּנין רחיצת ידים והערֵב שמש כתרוּמה,
ואסוּרין לאוֹנֵן וּטעוּנין הבאת מקוֹם כמעשֵר.
וכֵן במעוֹת הנִמצאוֹת בין חוּלין למעשֵר.
13
מעשֵר שֵני של דמאי ושל ודאי שנִתערבוּ יֵאכלוּ בחֹמר שלהן.
14
פֵרוֹת מעשֵר שנִתערבוּ בפֵרוֹת חוּלין יֹאכל הכֹל בטהרה במקוֹם,
אוֹ יפדה את המעשֵר.
לפיכך אִם נִתערבוּ בירוּשלים אוֹסרין בכל שהֵן במינן; הוֹאיל והוּא בירוּשלים,
הרי הוּא כדבר שיֵש לוֹ מתירין,
ויֹאכל הכֹל בטהרה.
15
הזוֹרֵע מעשֵר שֵני אחר שנִכנס לירוּשלים הגִדוּלין מעשֵר שֵני.
אבל אִם זרעוֹ קֹדם שיִכנֵס הגִדוּלין חוּלין,
ואפִלוּ בדבר שאין זרעוֹ כלה,
וּפוֹדין אוֹתוֹ בִשעת זריעתוֹ.
16
מעשֵר שֵני בטֵל ברֹב.
באי זה מעשֵר אמרוּ? במעשֵר שנִכנס לירוּשלים ויצא ונפלוּ מחִצוֹת,
שהרי אין שם מחִצוֹת להחזירוֹ לשם,
ואי אפשר לִפדוֹתוֹ מֵאחר שנִכנס,
ואף על פי שאין בוֹ שוה פרוּטה,
ונִמצא דבר שאין לוֹ מתירין,
וּבטֵל ברֹב,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אִסוּרי מאכלוֹת.