1
הפוֹדה מעשרוֹ לעצמוֹ,
בין שהוּא שלוֹ בין שנפל לוֹ בירוּשה בין שנִתן לוֹ בטִבלוֹ במתנה כמוֹ שבֵארנוּ הרי זה מוֹסיף עליו חֹמש:
אִם היה שוה ארבעה נוֹתֵן חמִשה,
שנאמר: "ואִם גאֹל יגאל איש מִמעשרוֹ" וכו' .
2
ואִשה שפדת מעשֵר שלה לעצמה אינה מוֹסיפה חֹמש.
מִפי השמוּעה למדוּ:
"איש מִמעשרוֹ" איש ולֹא אִשה.
:וכֵן אִם פדה פִדיוֹן פֵרוֹת המעשֵר לעצמוֹ מוֹסיף חֹמש.
3
פדה פֵרוֹת מעשרוֹ והוֹסיף חֹמש,
וחזר וּפדה הפִדיוֹן לעצמוֹ פעם שניה מוֹסיף חֹמש שֵני על הקרן בִלבד,
ואינוֹ מוֹסיף חֹמש על החֹמש.
4
מעשֵר שֵני שאין בחוּמשוֹ פרוּטה אינוֹ מוֹסיף עליו חֹמש.
וכֵן מעשֵר שאין דמיו ידוּעין דיוֹ שיֹאמר:
'הוּא וחוּמשוֹ מחוּלל על הסלע הזוֹ'.
וכל מעשֵר שאינוֹ הוּא וּפִדיוֹנוֹ מִשלוֹ אינוֹ מוֹסיף חֹמש.
וּמעשֵר שֵני של דמאי אינוֹ מוֹסיף עליו חֹמש.
5
הפוֹדה מעשֵר שֵני,
והיה לוֹ מעשֵר שֵני אחֵר שלֹא נִפדה,
אִם אין בחוּמשוֹ שוה פרוּטה דיוֹ שיֹאמר:
'הוּא וחוּמשוֹ מחוּלל על מעוֹת הרִאשוֹנוֹת',
לפי שאי אפשר לאדם לצמצֵם את מעוֹתיו.
6
והפוֹדה מעשֵר ביתֵר על דמיו לֹא נִתפשה התוֹספת למעשֵר.
7
בעל הבית אוֹמֵר:
'בסלע', ואחד אוֹמֵר:
'בסלע' בעל הבית קוֹדֵם,
מִפני שהוּא מוֹסיף חֹמש.
בעל הבית אוֹמֵר:
'בסלע', ואחד אוֹמֵר:
'בסלע וּפרוּטה' האחד קוֹדֵם,
מִפני שהוֹסיף על הקרן.
8
מוּתר להערים על פִדיוֹן מעשרוֹ.
כיצד? אוֹמֵר אדם לִבנוֹ וּלבִתוֹ הגדוֹלים וּלעבדוֹ העִברי:
'הֵא לך את המעוֹת האֵלוּ וּפדֵה לך בהן את המעשֵר',
כדי שלֹא יוֹסיף חֹמש.
אבל לֹא יֹאמר לוֹ:
'פדֵה לי בהן'.
וכֵן אִם אמר לוֹ:
'פדֵה לך מִשלך' אינוֹ מוֹסיף חֹמש.
9
אבל לֹא יתֵן המעוֹת לִפדוֹת לִבנוֹ וּלבִתוֹ הקטנים,
לעבדוֹ וּלשִפחתוֹ הכנענים,
מִפני שידן כידוֹ.
נתן לשִפחתוֹ העִבריה אִם מעשֵר שֵני זה מִדִבריהם,
כגוֹן שהיה מֵעציץ שאינוֹ נקוּב,
דבריו קימין,
שאמה עִבריה קטנה היא,
והקטן אינוֹ זוֹכה לאחֵרים אלא בדבר שהוּא מִדִבריהם.
10
וכֵן מערים ונוֹתֵן המעשֵר מתנה כשהוּא בטִבלוֹ,
ואוֹמֵר הנוֹתֵן:
'הרי הפֵרוֹת האֵלוּ מחוּללין על מעוֹת שבביתי'.
11
שני אחים,
שני שוּתפין,
אב וּבנוֹ פוֹדין זה לזה מעשֵר שֵני כדי שלֹא יוֹסיפוּ חֹמש.
:אִשה שהִכניסה לבעלה מעשֵר שֵני,
הוֹאיל והוּא ממוֹן גבוֹה,
כמוֹ שבֵארנוּ לֹא קנה בעל.
לפיכך אִם פדה אוֹתוֹ אינוֹ מוֹסיף חֹמש.
12
הפוֹדה מעשֵר שֵני לעצמוֹ,
ונתן את הקרן ולֹא נתן את החֹמש,
אף על פי שאין החֹמש מעכֵב והרי נִתחלֵל לֹא יֹאכל עד שיִתֵן את החֹמש,
ואפִלוּ בשבת,
גזֵרה שמא יפשע ולֹא יתֵן.
13
מעוֹת מעשֵר שֵני,
אִם רצה לצרֵף אוֹתן בדינרי זהב כדי להקֵל משאן מצרֵף.
ואִם צֵרפן לעצמוֹ אינוֹ מוֹסיף חֹמש,
שאין זה דרך פדיה.
14
הפוֹרֵט סלע מִמעוֹת מעשֵר שֵני,
בין בירוּשלים בין חוּץ לירוּשלים לֹא יצרֵף אוֹתה כוּלה בִמעוֹת הנחֹשת,
אלא בשקל מעוֹת כסף וּבשקל מעוֹת נחֹשת.
15
מוּתר לחלֵל כסף מעשֵר עִם פֵרוֹת מעשֵר על הכסף,
והוּא שהיה בפֵרוֹת פחוֹת מִשוה דינר.
אבל אִם היה בהן שוה דינר לֹא יחלֵל אוֹתן על הכסף אלא בִפני עצמן.
:כיצד? היוּ לוֹ פֵרוֹת שוה דינר,
וּשלֹשה דינרין של מעשֵר שֵני אינוֹ מחלֵל הכֹל על סלע אחת.
אבל אִם היה לוֹ חצי דינר פֵרוֹת וחצי דינר מעוֹת מחלֵל שניהן על דינר אחד.