1
הרוֹצה לִפדוֹת פֵרוֹת מעשֵר שֵני פוֹדה אוֹתן בִדמיהן,
ואוֹמֵר: 'הרי המעוֹת האֵלוּ תחת הפֵרוֹת האֵלוּ',
אוֹ 'הרי הפֵרוֹת האֵלוּ מחוּללוֹת על המעוֹת האֵלוּ'.
ואִם לֹא פֵרֵש,
אלא הִפריש מעוֹת בִלבד כנגד הפֵרוֹת דיוֹ,
ואינוֹ צריך לפרֵש,
ויצאוּ הפֵרוֹת לחוּלין,
ויעלוּ המעוֹת לירוּשלים ויוֹציאֵם שם,
שנאמר: "וכי ירבה מִמך הדרך כי לֹא תוּכל שאֵתוֹ" וכו' .
2
וכֵן אִם רצה לחלֵל פֵרוֹת המעשֵר על פֵרוֹת אחֵרוֹת יעלוּ הפֵרוֹת השניוֹת ויֵאכלוּ בירוּשלים.
ולֹא יחלֵל מִמין על שאינוֹ מינוֹ,
ולֹא מִן היפה על הרע ואפִלוּ באוֹתוֹ המין.
ואִם חִלֵל הרי אֵלוּ מחוּללוֹת.
3
הפוֹדה מעשֵר שֵני מברֵך 'על פִדיוֹן מעשֵר שֵני'.
ואִם חִללן על פֵרוֹת אחֵרוֹת,
אוֹ שחִלֵל מעוֹת על הפֵרוֹת מברֵך 'על חִלוּל מעשֵר שֵני'.
והפוֹדה אוֹ המחלֵל מעשֵר שֵני של דמאי אינוֹ צריך ברכה.
4
כשפוֹדין המעשֵר אין פוֹדין אוֹתוֹ לשֵם מעשֵר אלא לשֵם חוּלין,
ואוֹמרין: 'כמה שוין פֵרוֹת חוּלין אֵלוּ?',
ואף על פי שהכֹל יוֹדעין שהֵן מעשֵר,
כדי שלֹא יתבזה.
5
אין מחללין מעוֹת מעשֵר שֵני על מעוֹת אחֵרוֹת,
בין שהיוּ אֵלוּ ואֵלוּ כסף,
אוֹ אֵלוּ ואֵלוּ נחֹשת,
אוֹ הרִאשוֹנוֹת כסף והשניוֹת נחֹשת,
אוֹ הרִאשוֹנוֹת נחֹשת והשניוֹת כסף.
ואִם עבר וחִלֵל הרי אֵלוּ מחוּללין.
6
אין מחללין מעוֹת מעשֵר על הפֵרוֹת,
ואִם חִלֵל יעלוּ הפֵרוֹת ויֵאכלוּ בירוּשלים.
ולֹא יחללֵן על בהֵמה חיה ועוֹף חיים,
ואִם חִלֵל לֹא קנה מעשֵר,
שמא יגדֵל מֵהן עדרין.
אבל אִם חִללן על השחוּטין הרי הֵן כִשאר פֵרוֹת,
ויעלוּ ויֵאכלוּ בירוּשלים,
ויֵצאוּ המעוֹת לחוּלין.
7
בִשעת הדחק מוּתר לחלֵל מעוֹת הכסף על של נחֹשת.
לֹא שיקיֵם,
אלא עד שיִמצא רוח,
ויחזֹר ויחלֵל מעוֹת הנחֹשת על מעוֹת הכסף.
8
מעשֵר שֵני של דמאי מחללין אוֹתוֹ לכתחִלה בכסף על כסף,
וכסף על נחֹשת,
וּנחֹשת על כסף,
וּנחֹשת על נחֹשת,
וּנחֹשת על הפֵרוֹת,
ויעלוּ אוֹתן הפֵרוֹת ויֵאכלוּ בירוּשלים.
9
אין פוֹדין פֵרוֹת מעשֵר אלא בכסף,
שנאמר: "וצרת הכסף" .
וכֵן אִם פדה לעצמוֹ והוֹסיף חֹמש לֹא יהיה החֹמש אלא כסף,
כקרן. ואין פוֹדין בכסף שאינוֹ מטבֵע,
אלא בכסף מפוּתח שיֵש עליו צוּרה אוֹ כתב.
ואִם פדה בלשוֹן של כסף וכיוֹצֵא בוֹ,
והוּא הנִקרא אסימוֹן לֹא עשה כלוּם.
ואין פוֹדין בפחוֹת מִפרוּטה,
מִפני שהוּא כפוֹדה באסימוֹן.
10
אין פוֹדין במטבֵע שאינוֹ יוֹצֵא באוֹתוֹ זמן וּבאוֹתוֹ מקוֹם,
שנאמר: "ונתתה הכסף בכֹל אשר תאוּה נפשך" וכו' עד שיִהיה ראוּי להוֹציאוֹ.
וּמטבֵע מלכים הרִאשוֹנים,
אִם יוֹצֵא מִשמם פוֹדין בוֹ.
11
אינוֹ פוֹדה במעוֹת שאינן בִרשוּתוֹ,
שנאמר: "וצרת הכסף בידך" .
נפל כיסוֹ לבוֹר והוּא יכוֹל להוֹציאוֹ פוֹדה בוֹ,
מִפני שהוּא בִרשוּתוֹ.
12
היה בא בדרך וּמעוֹת בידוֹ,
ואנס בא כנגדוֹ:
אִם יכוֹל להציל על ידי הדחק פוֹדה בהן פֵרוֹת שבביתוֹ; אִם אינוֹ יכוֹל להציל,
ואמר: 'פֵרוֹת שיֵש לי בתוֹך ביתי מחוּללין על המעוֹת האֵלוּ' לֹא אמר כלוּם.
13
המניח מעוֹת לִהיוֹת מחלֵל עליהן מעשֵר שֵני הרי זה פוֹדה בהן בחזקת שהֵן קימין.
מצאן שאבדוּ חוֹשֵש לכל מה שפדה בהן למפרֵע.
14
מי שהיה עוֹמֵד בִטבריה ויֵש לוֹ מעוֹת מִמטבֵע בבל בבבל אינוֹ מחלֵל עליהן.
היוּ לוֹ מעוֹת מִמטבֵע טבריה בבבל מחלֵל עליהן.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
15
האוֹמֵר: 'מעשֵר שֵני מחוּלל על סלע שתעלה בידי מִכיס זה',
'על סלע שאפרֹט מִדינר זהב זה',
'על פוּנדיוֹן שאפרֹט מִסלע זוֹ' הרי זה חִלֵל:
סלע שתעלה בידוֹ אוֹ שיִפרֹט,
תהֵא מעשֵר.
16
אמר: 'הרי המעשֵר מחוּלל על סלע שהיתה ביד בני' לֹא חִלֵל,
שמא לֹא היתה בידוֹ באוֹתה שעה.
17
הפוֹדה מעשֵר שֵני קֹדם שיפריש אוֹתוֹ,
כגוֹן שאמר:
'מעשֵר שֵני של פֵרוֹת אֵלוּ פדוּי במעוֹת אֵלוּ' לֹא אמר כלוּם,
ולֹא קבע מעשֵר.
אבל אִם קבע ואמר:
'מעשֵר שֵני שלהן בצפוֹן' אוֹ 'בדרוֹם',
'וּמחוּלל על מעוֹת אֵלוּ' הרי זה פדוּי.
18
כשפוֹדין מעשֵר שֵני,
פוֹדין אוֹתוֹ בשויוֹ.
ויֵש לוֹ לִפדוֹת בשער הזוֹל:
כמוֹת שהחנוני לוֹקֵח,
לֹא כמוֹת שהוּא מוֹכֵר; ונוֹתֵן המעוֹת כמוֹ שהשוּלחני פוֹרֵט,
לֹא כמוֹ שהוּא מצרֵף.
ואִם עבר וּפדה שוה מנה בִפרוּטה,
אוֹ חִלֵל שוה מנה על שוה פרוּטה הרי זה מחוּלל.
19
היתה הסלע חסֵרה שתוּת אוֹ פחוֹת מִשתוּת,
אִם היתה יוֹצֵאת על ידי הדחק מחלֵל עליה לכתחִלה בשוה סלע ואינוֹ חוֹשֵש.
פדה בסלע ונִמצֵאת רעה יחליף אוֹתה.
20
אין פוֹדין מעשֵר שֵני אכסרה,
אלא מדקדֵק במִדתוֹ אוֹ במִשקלוֹ ונוֹתֵן דמיו.
אִם היוּ דמיו ידוּעין יפדה על פי אחד,
ואת שאין דמיו ידוּעין,
כגוֹן יין שהִתחיל להחמיץ וּפֵרוֹת שהִרקיבוּ וּמעוֹת שהחלידוּ יפדוּ על פי שלֹשה תגרים.
ואפִלוּ היה אחד מֵהן גוֹי אוֹ בעל המעשֵר,
אפִלוּ איש וּשתי נשיו פוֹדין על פיהן.
וכוֹפין את הבעלים לִפתֹח רִאשוֹן.
וזה חֹמר במעשֵר מִבהקדֵש.
21
אין מוֹליכין פֵרוֹת מעשֵר מִמקוֹם למקוֹם לִפדוֹתן שם.
והמוֹליך מִמקוֹם היֹקר לִמקוֹם הזוֹל אוֹ מִמקוֹם הזוֹל לִמקוֹם היֹקר פוֹדה כשער מקוֹם הפדיה.
ואִם היוּ דמאי פוֹדה אוֹתן כשער הזוֹל,
הוֹאיל ונִראוּ להִמכֵר בזוֹל.
22
היוּ לוֹ פֵרוֹת מעשֵר שֵני בגֹרן,
והוֹציא עליהן יצאוֹת מִביתוֹ עד שהביאן לעיר,
והִשביחוּ פוֹדה כשער העיר,
והִפסיד יצאוֹתיו.