1
מעשֵר שֵני נאכל לִבעליו לִפנים מֵחוֹמת ירוּשלים,
שנאמר: "ואכלת לִפני יי אלֹהיך במקוֹם אשר יבחר לשכֵן שמוֹ שם" וכו' .
ונוֹהֵג בִפני הבית ושלֹא בִפני הבית,
אבל אינוֹ נאכל בירוּשלים אלא בִפני הבית,
שנאמר: "מעשר דגנך תירֹשך ויצהרך וּבכֹרֹת בקרך" .
מִפי השמוּעה למדוּ:
מה בכוֹר אינוֹ נאכל אלא בִפני הבית,
אף מעשֵר שֵני לֹא יֵאכֵל אלא בִפני הבית.
2
מִדת חסידוּת שפוֹדין מעשֵר שֵני בזמן הזה בשויֵהוּ,
כדרך שפוֹדין אוֹתוֹ בִפני הבית.
והוֹרוּ הגאוֹנים שאִם רצה לִפדוֹת שוה מנה בִפרוּטה לכתחִלה בזמן הזה פוֹדה; לֹא יהיה זה חמוּר מִן ההקדֵש.
וּמשליך הפרוּטה לים המלח.
3
וכֵן אִם חִלֵל מעשֵר שוה מנה על שוה פרוּטה מִפֵרוֹת אחֵרוֹת הרי זה מחוּלל,
ושוֹרֵף את הפֵרוֹת שחִלֵל עליהן,
כדי שלֹא יהיוּ תקלה לאחֵרים,
כפִדיוֹן נטע רבעי בזמן הזה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אִסוּרי מאכלוֹת.
4
כשֵם שאין אוֹכלין מעשֵר שֵני בזמן הזה בירוּשלים,
כך אין פוֹדין אוֹתוֹ שם,
ואין מחללין אוֹתוֹ ואין מוֹכרין אוֹתוֹ שם.
ואִם נִכנס לירוּשלים אף בזמן הזה אין מוֹציאין אוֹתוֹ מִשם,
אלא מניחין אוֹתוֹ שם עד שיִרקב.
וכֵן אִם עבר והוֹציאוֹ מִשם מניחין אוֹתוֹ עד שיִרקב.
:לפיכך אין מפרישין מעשֵר שֵני בירוּשלים בזמן הזה,
אלא מוֹציאין את הפֵרוֹת בטִבלן חוּץ לעיר,
וּמפרישין אוֹתוֹ שם,
וּפוֹדֵהוּ. ואִם הִפרישוֹ שם בזמן הזה ירקב.
5
כל האוֹכֵל כזית מעשֵר שֵני אוֹ ששתה מִמנוּ רביעית יין חוּץ לחוֹמת ירוּשלים לוֹקה,
שנאמר: "לֹא תוּכל לאכֹל בִשעריך מעשר דגנך ותירֹשך ויצהרך" ,
ולוֹקה על כל אחד ואחד בִפני עצמוֹ.
לפיכך, אִם אכל שלשתן חוּץ לחוֹמה לוֹקה שלֹש מלקוּיוֹת,
שנאמר: "ואכלת לִפני יי אלֹהיך.
.. מעשר דגנך תירֹשך ויצהרך" ,
ונאמר: "לֹא תוּכל לאכֹל בִשעריך מעשר דגנך ותירֹשך ויצהרך" .
למה פרטן,
ולֹא נאמר:
'לֹא תֹאכלֵם בִשעריך'? לחיֵב על כל אחד ואחד בִפני עצמוֹ.
6
אינוֹ לוֹקה מִן התוֹרה עד שיֹאכל אוֹתוֹ אחר שנִכנס לחוֹמת ירוּשלים,
שנאמר: "לֹא תוּכל לאכֹל בִשעריך" וכו' ,
"ואכלת לִפני יי אלֹהיך.
.. מעשר דגנך" וכו' :
כיון שנִכנס לִמקוֹם אכילתוֹ ואכלוֹ בחוּץ לוֹקה.
אבל אִם אכלוֹ קֹדם שיִכנֵס לירוּשלים מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת מִדִבריהם.
7
מִקצת מעשֵר מִבִפנים וּמִקצתוֹ מִבחוּץ:
האוֹכֵל מִזה שעדין לֹא נִכנס מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת; והאוֹכֵל בחוּץ מִזה שנִכנס לוֹקה.
8
אין פוֹדין מעשֵר שֵני בירוּשלים אלא אִם כֵן נִטמא,
שנאמר: "כי ירחק מִמך המקוֹם" ברִחוּק מקוֹם הוּא נִפדה,
ואינוֹ נִפדה במקוֹם קרוֹב.
היה הוּא בִפנים וּמשאוֹ בחוּץ,
אפִלוּ היה אוֹחֵז אוֹתוֹ בקנה,
הוֹאיל ולֹא נִכנס המעשֵר הרי זה מוּתר לִפדוֹתוֹ שם בצד החוֹמה.
9
מעשֵר שֵני שנִכנס לירוּשלים,
אפִלוּ של דמאי אסוּר להוֹציאוֹ מִשם,
שכבר קלטוּהוּ מחִצוֹת,
וכֵן פֵרוֹת הנִלקחין בכסף מעשֵר,
שנאמר: "ואכלת שם לִפני יי" וכו' .
:עבר והוֹציאן,
אוֹ שיצאוּ בִשגגה יחזרוּ ויֵאכלוּ בירוּשלים.
וּקליטת מחִצוֹת מִדִבריהם.
אפִלוּ מעשֵר שאין בחוּמשוֹ שוה פרוּטה,
שהוּא מִדִבריהם מחִצוֹת קוֹלטוֹת אוֹתוֹ ואסוּר להוֹציאוֹ.
אבל מעוֹת מעשֵר שֵני נִכנסין לירוּשלים ויוֹצאין.
10
פֵרוֹת שנִגמרה מלאכתן,
ועברוּ בתוֹך ירוּשלים ויצאוּ אינוֹ יכוֹל להוֹציא עליהן מעשֵר שֵני מִפֵרוֹת אחֵרוֹת שלֹא נִכנסוּ לירוּשלים,
אלא יחזֹר מעשֵר שֵני שלהם ויֵאכֵל בירוּשלים,
ואינוֹ נִפדה בחוּץ.
אפִלוּ עשה כל הפֵרוֹת האֵלוּ מעשֵר שֵני אחר שיצאוּ על פֵרוֹת אחֵרוֹת שלֹא נִכנסוּ יחזרוּ כוּלם ויֵאכלוּ בירוּשלים.
חוּמרא היא במחִצוֹת:
הוֹאיל וקלטוּ,
קלטוּ.
11
פֵרוֹת שלֹא נִגמרה מלאכתן שעברוּ בירוּשלים ויצאוּ,
כגוֹן סלי ענבים לגת וסלי תאֵנים למוּקצה מוּתר לִפדוֹת מעשֵר שֵני שלהן בחוּץ.
וכֵן פֵרוֹת דמאי,
אף על פי שנִגמרה מלאכתן ועברוּ בירוּשלים ויצאוּ פוֹדין מעשֵר שלהן בחוּץ.
12
פֵרוֹת מעשֵר שֵני שנִטמאוּ בירוּשלים וּפדין:
אִם נִטמאוּ בִולד הטוּמאה אסוּר להוֹציאן,
אלא יֹאכל בִפנים,
מִפני שוּלד הטוּמאה מִדִבריהם; ואִם נִטמאוּ באב הטוּמאה,
אוֹ שנִטמאוּ בחוּץ ואפִלוּ בִולד הטוּמאה,
אף על פי שנִכנסוּ לירוּשלים הרי אֵלוּ נִפדין ונאכלין בכל מקוֹם.
13
במה דברים אמוּרים? בשהִכניסן על מנת שלֹא תִתפשֵן המחִצוֹת.
אבל אִם לֹא הִתנה,
הוֹאיל ונִכנס והרי הוּא טהוֹר מִן התוֹרה,
שאין הוּלד מטמֵא שֵני מִן התוֹרה כבר קלטוּהוּ מחִצוֹת,
ואינוֹ יוֹצֵא.
14
תִלתן של מעשֵר שֵני מוּתר לאכלה צִמחוֹנין,
שכך היא ראוּיה לאכילה.
וכֵן כרשִני מעשֵר שֵני יֵאכלוּ צִמחוֹנין.
ואִם עשה מֵהן עִסה הרי זוֹ מוּתרת להִכנֵס לירוּשלים וּלהוֹציאה,
שאינן בִכלל הפֵרוֹת.
ואִם נִטמאוּ בירוּשלים יפדוּ ויֵאכלוּ בחוּץ.
15
אילן שהוּא עוֹמֵד לִפנים מִן החוֹמה ונוֹפוֹ נוֹטה חוּץ לחוֹמה אין אוֹכלין תחת נוֹפוֹ מעשֵר שֵני.
וּמעשֵר שנִכנס תחת נוֹפוֹ אין פוֹדין אוֹתוֹ,
שהרי הוּא כמה שנִכנס לירוּשלים.
16
בתים שבצד החוֹמה שפִתחיהן לִפנים מִן החוֹמה וחללן לחוּץ:
מִכנגד החוֹמה ולִפנים כלִפנים לכל דבר; וּמִכנגד החוֹמה ולחוּץ אין אוֹכלין שם ואין פוֹדין שם,
להחמיר. היה חללן לִפנים וּפִתחיהן לחוּץ:
מִכנגד החוֹמה ולחוּץ כלחוּץ:
פוֹדין בוֹ ואין אוֹכלין; וּמִכנגד החוֹמה ולִפנים אין אוֹכלין שם ואין פוֹדין,
להחמיר. והחלוֹנוֹת ועֹבי החוֹמה כלִפנים.