הִלכוֹת מעשֵר שֵני ונטע רבעי:
יֵש בִכללן תֵשע מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א)nbsp;להפריש מעשֵר שֵני.
ב)nbsp;שלֹא להוֹציא דמיו בִשאר צרכי בני אדם חוּץ מֵאכילה וּשתיה וסיכה.
ג)nbsp;שלֹא לאכלוֹ בטוּמאה.
ד)nbsp;שלֹא לאכלוֹ באנינוּת.
ה)nbsp;שלֹא לאכֹל מעשֵר שֵני של דגן חוּץ לירוּשלים.
ו)nbsp;שלֹא לאכֹל מעשר תירוֹש חוּץ לירוּשלים.
ז)nbsp;שלֹא לאכֹל מעשר יצהר חוּץ לירוּשלים.
ח)nbsp;לִהיוֹת נטע רבעי כוּלוֹ קֹדש,
ודינוֹ להֵאכֵל בירוּשלים לִבעליו כמעשֵר שֵני לכל דבר.
ט)nbsp;להִתודוֹת וִדוּי המעשֵר.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
אחר שמפרישין מעשֵר רִאשוֹן בכל שנה,
מפרישין מעשֵר שֵני,
שנאמר: "עשֵר תעשֵר אֵת כל תבוּאת זרעך" וכו' .
וּבשנה שלישית ושִשית מפרישין מעשר עני חֵלף מעשֵר שֵני,
כמוֹ שבֵארנוּ.
2
באחד בתִשרי הוּא רֹאש השנה למעשר תבוּאה וקִטניוֹת וירקוֹת,
וכל מקוֹם שנֹאמר 'רֹאש השנה' סתם,
הוּא באחד בתִשרי.
וּבחמִשה עשר בִשבט רֹאש השנה למעשר האילנוֹת.
:כיצד? תבוּאה וקִטניוֹת שהִגיעוּ לעוֹנת המעשרוֹת לִפני רֹאש השנה של שלישית,
אף על פי שנִגמרוּ ונאספוּ בשלישית מפרישין מֵהן מעשֵר שֵני.
ואִם לֹא באוּ לעוֹנת המעשרוֹת אלא אחר רֹאש השנה של שלישית מפרישין מֵהן מעשר עני.
:וכֵן פֵרוֹת האילן שבאוּ לעוֹנת המעשרוֹת קֹדם חמִשה עשר בִשבט של שלישית,
אף על פי שנִגמרוּ ונאספוּ אחרי כֵן בסוֹף שנה שלישית מִתעשרין לשעבר,
וּמפרישין מֵהן מעשֵר שֵני.
וכֵן אִם באוּ לעוֹנת המעשרוֹת קֹדם חמִשה עשר בִשבט של רביעית,
אף על פי שנִגמרוּ ונאספוּ ברביעית מפרישין מֵהן מעשר עני.
ואִם באוּ לעוֹנת המעשרוֹת אחר חמִשה עשר בִשבט מִתעשרין להבא.
3
והחרוּבין, אף על פי שחנטוּ פֵרוֹתיהן קֹדם חמִשה עשר בִשבט מִתעשרין להבא,
הוֹאיל וּמעשרוֹתיהן מִדִברי סוֹפרים.
יֵראה לי שאין הדברים אמוּרים אלא בחרוּבי צלמוֹנה וכיוֹצֵא בהן,
שאינן ראוּיין למאכל רֹב האדם,
והֵן הֵן שמעשרוֹתיהן מִדִברי סוֹפרים.
אבל שאר החרוּבין,
יֵראה לי שהֵן כִשאר פֵרוֹת האילן.
4
הירק בִשעת לקיטתוֹ עִשוּרוֹ.
כיצד? אִם נִלקט ביוֹם רֹאש השנה של שלישית,
אף על פי שבא לעוֹנת המעשרוֹת ונִגמר בשניה מפרישין מִמנוּ מעשר עני; ואִם נִלקט ברביעית מעשֵר שֵני.
5
וכֵן האתרֹג בִלבד מִשאר פֵרוֹת האילן הרי הוּא כירק,
והוֹלכין אחר לקיטתוֹ,
בין למעשֵר בין לשביעית.
כיצד? אִם נִלקט בשלישית אחר חמִשה עשר בִשבט מפרישין מִמנוּ מעשר עני,
אף על פי שנִגמר בשניה.
וכֵן אִם נִלקט ברביעית קֹדם חמִשה עשר בִשבט מפרישין מִמנוּ מעשר עני.
נִלקט בה אחר חמִשה עשר בִשבט מפרישין מִמנוּ מעשֵר שֵני.
6
ואף על פי שהוֹלכין אחר לקיטתוֹ אתרֹג בת שִשית שנִכנסה לשביעית,
אפִלוּ היתה כזית ונעשת ככד חיבת במעשרוֹת.
7
האביוֹנוֹת של צלף נוֹתנין עליהן חוּמרי אילן וחוּמרי זרעים:
שאִם היוּ מִשנה שניה שנִכנסוּ לשלישית,
ונִלקטוּ קֹדם חמִשה עשר בִשבט מפריש מעשֵר רִאשוֹן,
ואחר כך מפריש מעשֵר אחֵר וּפוֹדֵהוּ,
ואחר שפוֹדֵהוּ נוֹתנוֹ לעניים,
ואוֹכֵל פִדיוֹנוֹ בתוֹרת מעשֵר שֵני,
ונִמצא כמי שהִפריש מעשֵר שֵני וּמעשר עני.
8
האֹרז והדֹחן והפרגין והשוּמשמין,
אף על פי שהִשרישוּ קֹדם רֹאש השנה אין הוֹלכין בהן אלא אחר גמר הפרי,
וּמִתעשרין להבא.
וכֵן פוֹל המִצרי,
אף על פי שמִקצתוֹ הִשריש לִפני רֹאש השנה וּמִקצתוֹ לאחר רֹאש השנה צוֹבֵר גרנוֹ לתוֹכוֹ,
ותוֹרֵם וּמעשֵר מִן הכֹל כאחד,
שהכֹל הוֹלֵך אחר גמר הפרי.
9
הבצלים הסריסים שמנע מֵהן המים שלֹשים יוֹם לִפני רֹאש השנה,
ושל בעל שמנע מֵהן שלֹש עוֹנוֹת לִפני רֹאש השנה מִתעשרין לשעבר.
מנע מֵהן פחוֹת מִכאן,
אף על פי שהִתחילוּ ליבש קֹדם רֹאש השנה מִתעשרין להבא.
10
פוֹל המִצרי שהֵביא שליש לִפני רֹאש השנה:
אִם זרעוֹ לזרע מִתעשֵר לשעבר; זרעוֹ לירק מִתעשֵר להבא; זרעוֹ לזרע וּלירק,
אוֹ שזרעוֹ לזרע וחשב עליו לירק מעשֵר מִזרעוֹ על ירקוֹ וּמירקוֹ על זרעוֹ.
:לֹא הֵביא שליש לִפני רֹאש השנה:
אִם זרעוֹ לזרע זרעוֹ מִתעשֵר לשעבר,
וירקוֹ בִשעת לקיטתוֹ,
והוּא שלקט מִמנוּ לִפני רֹאש השנה.
אבל אִם לקט אחר רֹאש השנה בין ירקוֹ בין זרעוֹ מִתעשֵר להבא.
:זרעוֹ לזרע וחשב עליו לירק הוֹלכין אחר מחשבתוֹ.
זרעוֹ לירק וחשב עליו לזרע אין מחשבת זרע חלה עליו,
אלא אִם כֵן מנע מִמנוּ שלֹש אריוֹת,
והוּא שהֵביא שליש לִפני רֹאש השנה.
אבל אִם הֵביא לאחר רֹאש השנה,
אף על פי שלֹא נִמנע מִלארוֹת מִמנוּ שלֹש אריוֹת.
:זרעוֹ לזרע,
ועשה כוּלוֹ קצצים גמוּרים לִפני רֹאש השנה זרעוֹ מִתעשֵר לשעבר,
וירקוֹ בִשעת לקיטתוֹ.
מִקצתוֹ עשה קצצים גמוּרים וּמִקצתוֹ לֹא עשה זה הוּא שאמרנוּ צוֹבֵר גרנוֹ לתוֹכוֹ,
ונִמצא מעשֵר מִזרעוֹ על ירקוֹ וּמירקוֹ על זרעוֹ.
11
פֵרוֹת שנה שניה שנִתערבוּ בפֵרוֹת שלישית,
אוֹ של שלישית ברביעית הוֹלכין אחר הרֹב.
מחצה למחצה מפריש מעשֵר שֵני מִן הכֹל,
אבל לֹא מעשר עני,
שמעשֵר שֵני חמוּר,
שהרי הוּא קֹדש,
וּמעשר עני חֹל.
וכֵן פֵרוֹת שהֵן ספֵק אִם פֵרוֹת שניה הֵן אוֹ פֵרוֹת שלישית מפריש מֵהן מעשֵר שֵני.
12
כל הפטוּר מִמעשֵר רִאשוֹן פטוּר מִן השֵני וּמִן העני,
וכל שחיב ברִאשוֹן חיב בהן.
וכל התוֹרֵם מעשֵר,
וכל שאינוֹ תוֹרֵם אינוֹ מוֹציא מעשֵר זה.
וכל מי שאִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה כך אִם עִשֵר מעשֵר זה הרי הוּא מעשֵר.
וכל מי שאין תרוּמתוֹ תרוּמה כך אִם הוֹציא מעשֵר זה אינוֹ מעשֵר.
13
פֵרוֹת שהוֹציא מֵהן מעשֵר רִאשוֹן קֹדם שיִקבעוּ למעשֵר הרי זה אוֹכֵל מֵהן עראי קֹדם שיוֹציא מעשֵר שֵני,
שאין הרִאשוֹן קוֹבֵע לשֵני.
אבל מִשנִקבעוּ למעשֵר,
אף על פי שהוֹציא את הרִאשוֹן אסוּר לאכֹל מֵהן עראי עד שיוֹציא את השֵני אוֹ את מעשר עני.
14
מעשֵר שֵני,
הוֹאיל והוּא טעוּן הבאת מקוֹם אין מביאין אוֹתוֹ מִחוּצה לארץ,
כִבכוֹר בהֵמה.
לפיכך לֹא חיבוּ להפריש מעשֵר שֵני בסוּריא.
ויֵראה לי שמעשֵר שֵני שמפרישין בארץ שִנער וּבארץ מִצרים פוֹדין אוֹתוֹ שם,
וּמביאין דמיו לירוּשלים.
וכֵן יֵראה לי שלֹא חיבוּ מקוֹמוֹת אֵלוּ במעשֵר שֵני אלא כדי לִקבֹע מעשר עני,
כדי שיִהיוּ עניי ישראֵל סוֹמכין עליהן.