1
לפי שאמרוּ חכמים שבִכלל דברים שהיוּ בוֹדקין בהן את העֵדים אוֹמרין להן:
'להיכן היה הירֵח נוֹטה?',
כשֵר בעיני להוֹדיע דרך חשבוֹן דבר זה.
ואין אני מדקדֵק בוֹ,
לפי שאינוֹ מוֹעיל בראיה כלל.
וּתחִלת חשבוֹן זה לידע נטית המזלוֹת תחִלה.
2
העגוּלה שהיא עוֹברת במחצית המזלוֹת,
שבה מהלך השמש אינה עוֹברת באמצע העוֹלם מֵחצי המִזרח לחצי המערב,
אלא נוֹטה היא מֵעל הקו השוה המסבֵב באמצע העוֹלם כנגד צפוֹן ודרוֹם,
חציה נוֹטה לצפוֹן וחציה נוֹטה לדרוֹם.
3
וּשתי נקוּדוֹת יֵש בה שפוֹגעת בהן בעגוּלת הקו השוה המסבֵב באמצע העוֹלם:
הנקוּדה האחת רֹאש מזל טלה; והנקוּדה השניה שכנגדה רֹאש מזל מֹאזנים.
ונִמצאוּ שִשה מזלוֹת נוֹטוֹת לצפוֹן,
מִתחִלת טלה עד סוֹף בתוּלה,
ושִשה נוֹטוֹת לדרוֹם,
מִתחִלת מזל מֹאזנים עד סוֹף מזל דגים.
4
וּמֵרֹאש מזל טלה יתחילוּ המזלוֹת לִנטוֹת מעט מעט וּלהִתרחֵק מֵעל הקו השוה כנגד הצפוֹן עד רֹאש הסרטן; יהיה רֹאש סרטן רחוֹק מֵעל הקו השוה לרוּח צפוֹן שלֹש ועשרים מעלוֹת וחצי מעלה בקֵרוּב,
ויחזרוּ המזלוֹת להִתקרֵב לקו השוה מעט מעט עד רֹאש מֹאזנים,
שהוּא על הקו השוה.
וּמֵרֹאש מֹאזנים יתחילוּ לִנטוֹת וּלהִתרחֵק כנגד רוּח דרוֹם עד רֹאש גדי,
ויהיה רֹאש גדי רחוֹק מֵעל הקו השוה לרוּח דרוֹם שלֹש ועשרים מעלוֹת וחצי מעלה,
ויחזרוּ המזלוֹת להִתקרֵב מעט מעט כנגד הקו השוה עד רֹאש טלה.
5
נִמצא רֹאש טלה ורֹאש מֹאזנים מסבֵב על הקו השוה.
וּלפיכך, כשתִהיה השמש בִשני ראשים אֵלוּ לֹא תִהיה נוֹטה לֹא לצפוֹן ולֹא לדרוֹם,
ותִזרח מֵחצי מִזרח ותִשקע בחצי מערב,
ויהיה היוֹם והלילה שוין בכל היִשוּב.
6
הרי נִתברֵר לך שכל מעלה וּמעלה מִמעלוֹת המזלוֹת נוֹטה לצפוֹן אוֹ לדרוֹם,
ויֵש לִנטיתה שִעוּר,
ורֹב הנטיה לֹא תִהיה יתֵר על שלֹש ועשרים מעלוֹת וחֵצי בקֵרוּב.
7
ואֵלוּ הֵן השִעוּרין של נטיוֹת לפי מִנין המעלוֹת של מזלוֹת,
וההתחלה מִתחִלת מזל טלה:
:עשר מעלוֹת נטיתם ארבע מעלוֹת.
:עשרים מעלוֹת נטיתם שמוֹנה מעלוֹת.
:שלֹשים מעלוֹת נטיתם אחת עשרֵה מעלוֹת וּמחצה.
:ארבעים מעלוֹת נטיתם חמֵש עשרֵה מעלוֹת.
:חמִשים מעלוֹת נטיתם שמוֹנה עשרֵה מעלוֹת.
:שִשים מעלוֹת נטיתם עשרים מעלוֹת.
:שִבעים מעלוֹת נטיתם שתים ועשרים מעלוֹת.
:שמוֹנים מעלוֹת נטיתם שלֹש ועשרים מעלוֹת.
:תִשעים מעלוֹת נטיתם שלֹש ועשרים מעלוֹת וחצי מעלה.
8
ואִם יהיוּ אחדים במִנין,
תִקח להם מנתם מִבין שתי הנטיוֹת,
כמוֹ שבֵארנוּ בשמש וּבירֵח.
כיצד? חמֵש מעלוֹת נטיתם שתי מעלוֹת.
ואִם היה מִנין המעלוֹת שלֹש ועשרים נטיתם תֵשע מעלוֹת.
ועל דרך זה בכל האחדים שעִם העשרוֹת.
9
וּמֵאחר שתֵדע הנטיה של מעלוֹת מֵאחת עד תִשעים,
תֵדע נטית כוּלן כדרך שהוֹדענוּך ברֹחב הירֵח:
שאִם היה המִנין יתֵר על תִשעים,
עד מֵאה וּשמוֹנים תִגרע אוֹתוֹ מִמֵאה וּשמוֹנים.
ואִם היה יתֵר על מֵאה וּשמוֹנים,
עד מאתים ושִבעים תִגרע מִמנוּ מֵאה וּשמוֹנים.
ואִם היה יתֵר על מאתים ושִבעים,
עד שלֹש מֵאוֹת ושִשים תִגרע אוֹתוֹ מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים.
והנִשאר תֵדע נטיתוֹ,
והיא נטית אוֹתוֹ המִנין שבידך בלֹא גֵרעוֹן ולֹא תוֹספת.
10
אִם תִרצה לידע כמה מעלוֹת הוּא הירֵח נוֹטה מֵעל הקו השוה כנגד צפוֹן העוֹלם אוֹ כנגד דרוֹם העוֹלם תֵדע תחִלה כמה נטית המעלה שהיא מקוֹם הירֵח האמִתי,
וּלאי זוֹ רוּח היא נוֹטה,
לצפוֹן אוֹ לדרוֹם.
ותחזֹר ותחשֹב ותוֹציא רֹחב הירֵח הרִאשוֹן,
ותִראה אִם הוּא צפוֹני אוֹ דרוֹמי:
אִם נִמצאוּ רֹחב הירֵח וּנטית מעלתוֹ ברוּח אחת,
כגוֹן שהיוּ שניהם צפוֹניים אוֹ דרוֹמיים תקבֵץ שניהן; ואִם נִמצאוּ בִשתי רוּחוֹת,
כגוֹן שהיה האחד דרוֹמי והשֵני צפוֹני תִגרע המעט מִשניהם מִן הרב.
והנִשאר הוּא מרחק הירֵח מֵעל הקו השוה באוֹתה הרוּח שהיה בה הרב מִשניהם.
11
כיצד? באנוּ לידע כמה הירֵח נוֹטה מֵעל הקו השוה בליל הראיה,
שהוּא שֵני לחֹדש איר מִשנה זוֹ.
וּכבר ידעת שמעלת הירֵח היתה תשע עשרֵה מִמזל שוֹר,
נטיתה בצפוֹן כמוֹ שמוֹנה עשרֵה מעלוֹת,
ורֹחב הירֵח היה בדרוֹם כמוֹ ארבע מעלוֹת.
תִגרע המעט מִן הרב ישאֵר ארבע עשרֵה מעלוֹת.
ונִמצא הירֵח רחוֹק מֵעל הקו השוה ארבע עשרֵה מעלוֹת לרוּח צפוֹן,
שהרי המִנין הרב,
שהוּא שמוֹנה עשרֵה מעלוֹת,
היה צפוֹני.
כל חשבוֹן זה בקֵרוּב בלֹא דִקדוּק,
לפי שאינוֹ מוֹעיל בראיה.
12
אִם תִרצה לידע לאי זוֹ רוּח מֵרוּחוֹת העוֹלם יֵראה הירֵח נוֹטה,
תחשֹב ותֵדע מרחקוֹ מֵעל הקו השוה:
אִם יהיה על הקו השוה אוֹ קרוֹב מִמנוּ בִשתים שלֹש מעלוֹת בצפוֹן אוֹ בדרוֹם יֵראה מכוּוּן כנגד אמצע מערב,
ותֵראה פגמתוֹ מכוּוּנת כנגד מִזרח העוֹלם בשוה.
13
ואִם היה רחוֹק מֵעל הקו השוה לִצפוֹן העוֹלם יֵראה בין מערב העוֹלם וּבין צפוֹנוֹ,
ותֵראה פגמתוֹ נוֹטה מִכנגד מִזרח העוֹלם כנגד דרוֹם העוֹלם.
14
ואִם היה רחוֹק מֵעל הקו השוה לִדרוֹם העוֹלם יֵראה בין מערב העוֹלם וּבין דרוֹמוֹ,
ותֵראה פגמתוֹ נוֹטה מִכנגד מִזרח העוֹלם כנגד צפוֹן העוֹלם.
וּלפי רֹב המרחק לפי רֹב הנטיה.
15
וּמֵחקירת העֵדים שאוֹמרין להן:
'כמה היה גבֹה?'.
ודבר זה יוּדע מִקשת הראיה:
שבִזמן שתִהיה קשת הראיה קצרה יֵראה הירֵח כאִלוּ הוּא קרוֹב מִן הארץ; וּבִזמן שתִהיה ארוּכה יֵראה גבֹה מֵעל הארץ.
וּלפי אֹרך קשת הראיה לפי גבהוֹ מֵעל הארץ בִראית העינים.
16
הרי בֵארנוּ חשבוֹנוֹת כל הדרכים שצריכין להן בידיעת הראיה וּבחקירת העֵדים,
כדי שיִהיה הכֹל ידוּע למבינים,
ולֹא יחסרוּ דרך מִדרכי התוֹרה,
ולֹא ישוֹטטוּ לבקֵש אחריה בִספרים אחֵרים:
"דִרשוּ מֵעל סֵפר יי וּקראוּ אחת מֵהֵנה לֹא נעדרה" .
:בריך רחמנא דסיען