1
העגוּלה שסוֹבֵב בה הירֵח תמיד,
היא נוֹטה מֵעל העגוּלה שסוֹבבת בה השמש תמיד,
חציה נוֹטה לצפוֹן וחציה נוֹטה לדרוֹם.
וּשתי נקוּדוֹת יֵש בה זוֹ כנגד זוֹ,
שבהן פוֹגעוֹת שתי העגוּלוֹת זוֹ בזוֹ.
לפיכך, כשיִהיה הירֵח באחת מִשתיהן נִמצא סוֹבֵב בעגוּלה של שמש כנגד השמש בשוה.
ואִם יֵצֵא הירֵח מֵאחת מִשתי הנקוּדוֹת,
נִמצא מהלֵך לִצפוֹן השמש אוֹ לִדרוֹמה.
:הנקוּדה שמִמנה יתחיל הירֵח לִנטוֹת לִצפוֹן השמש היא הנִקרֵאת רֹאש,
והנקוּדה שמִמנה יתחיל הירֵח לִנטוֹת לִדרוֹם השמש היא הנִקרֵאת זנב.
וּמהלך שוה יֵש לזה הרֹאש שאין בוֹ לֹא תוֹספת ולֹא גֵרעוֹן,
והוּא הוֹלֵך במזלוֹת אחוֹרנית,
מִטלה לדגים לִדלי,
וכֵן הוּא סוֹבֵב תמיד.
2
מהלך הרֹאש האמצעי ביוֹם אחד שלֹשה חלקים ואחת עשרֵה שניוֹת.
נִמצא מהלכוֹ בעשרה ימים אחד וּשלֹשים חלקים ושבע וארבעים שניוֹת.
:ונִמצא מהלכוֹ במֵאה יוֹם חמֵש מעלוֹת ושִבעה עשר חלקים ושלֹש וארבעים שניוֹת,
סימנם הי"ז מ"ג.
:ונִמצא מהלכוֹ באלף יוֹם שתים וחמִשים מעלוֹת ושִבעה וחמִשים חלקים ועשר שניוֹת,
סימנם נ"ב נז"י.
:ונִמצא שאֵרית מהלכוֹ בעשרת אלפים יוֹם מֵאה ותֵשע ושִשים מעלוֹת ואחד וּשלֹשים חלקים וארבעים שניוֹת,
סימנם קס"ט לא"מ.
:ונִמצא מהלכוֹ לתִשעה ועשרים יוֹם מעלה אחת וּשנים וּשלֹשים חלקים ותֵשע שניוֹת,
סימנם אלב"ט.
:ונִמצא מהלכוֹ לשנה סדוּרה שמוֹנה עשרֵה מעלוֹת וארבעה וארבעים חלקים וּשתים וארבעים שניוֹת,
סימנם י"ח מ"ד מ"ב.
:ואמצע הרֹאש בִתחִלת ליל חמישי שהוּא העִקר,
היה מֵאה וּשמוֹנים מעלוֹת ושִבעה וחמִשים חלקים וּשמוֹנה ועשרים שניוֹת,
סימנם ק"פ נ"ז כ"ח.
3
אִם תִרצה לידע מקוֹם הרֹאש בכל עֵת שתִרצה,
תוֹציא אמצעוֹ לאוֹתוֹ העֵת כדרך שתוֹציא אמצע השמש ואמצע הירֵח,
ותִגרע האמצע מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים מעלוֹת,
והנִשאר הוּא מקוֹם הרֹאש באוֹתוֹ העֵת.
וּכנגדוֹ לעוֹלם יהיה מקוֹם הזנב.
4
כיצד? הרי שרצינוּ לידע מקוֹם הרֹאש לִתחִלת ליל ערב שבת שיוֹמוֹ שֵני לחֹדש איר מִשנה זוֹ שהיא שנת העִקר,
וּמִנין הימים הגמוּרים מִתחִלת ליל העִקר עד תחִלת ליל זוֹ שאנוּ רוֹצים לידע מקוֹם הרֹאש בוֹ תִשעה ועשרים יוֹם.
5
תוֹציא אמצע הרֹאש לעֵת הזֹאת על הדרך שידעת,
והיא שתוֹסיף מהלכוֹ לתִשעה ועשרים יוֹם על העִקר,
יֵצֵא לך אמצע הרֹאש מֵאה וּשתים וּשמוֹנים מעלוֹת ותִשעה ועשרים חלקים ושבע וּשלֹשים שניוֹת,
סימנם קפ"ב כ"ט ל"ז.
תִגרע אמצע זה מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים,
ישאֵר לך מֵאה שבע ושִבעים מעלוֹת וּשלֹשים חלקים ושלֹש ועשרים שניוֹת,
סימנם קע"ז לכ"ג,
וזה הוּא מקוֹם הרֹאש; ואל תִפנה אל השניוֹת.
נִמצא מקוֹם הרֹאש במזל בתוּלה בשבע ועשרים מעלוֹת וּשלֹשים חלקים,
וּמקוֹם הזנב כנגדוֹ במזל דגים בשבע ועשרים מעלוֹת וּשלֹשים חלקים.
6
לעוֹלם יהיה בין הרֹאש וּבין הזנב חצי הגלגל בשוה.
לפיכך, כל מזל שתִמצא בוֹ מקוֹם הרֹאש יהיה הזנב במזל שביעי מִמנוּ בִכמוֹ מִנין המעלוֹת והחלקים בשוה:
אִם יהיה הרֹאש בעשר מעלוֹת במזל פלוֹני יהיה הזנב בעשר מעלוֹת מִמזל שביעי מִמנוּ.
7
וּמֵאחר שתֵדע מקוֹם הרֹאש וּמקוֹם הזנב וּמקוֹם הירֵח האמִתי,
הִתבוֹנֵן בִשלשתן:
אִם מצאת הירֵח עִם הרֹאש אוֹ עִם הזנב במעלה אחת וחֵלק אחד תֵדע שאין הירֵח נוֹטה לֹא לִצפוֹן השמש ולֹא לִדרוֹמה; ואִם ראית מקוֹם הירֵח לִפני מקוֹם הרֹאש והוּא הוֹלֵך כנגד הזנב תֵדע שהירֵח נטה לִצפוֹן השמש; ואִם היה הירֵח לִפני מקוֹם הזנב,
והרי הוּא הוֹלֵך כנגד הרֹאש תֵדע שהירֵח נטה לִדרוֹם השמש.
8
הנטיה שנוֹטה הירֵח לִצפוֹן השמש אוֹ לִדרוֹמה,
היא הנִקרֵאת רֹחב הירֵח.
ואִם היה נוֹטה לצפוֹן נִקרא רֹחב צפוֹני,
ואִם היה נוֹטה לדרוֹם נִקרא רֹחב דרוֹמי.
ואִם היה הירֵח באחת מִשתי הנקוּדוֹת לֹא יהיה לוֹ רֹחב,
כמוֹ שבֵארנוּ.
9
לעוֹלם לֹא יהיה רֹחב הירֵח יתֵר על חמֵש מעלוֹת,
בין בצפוֹן בין בדרוֹם,
אלא כך היא דרכוֹ:
יתחיל מִן הרֹאש ויתרחֵק מעט מעט,
והמרחק הוֹלֵך ונוֹסף עד שיגיע לחמֵש מעלוֹת,
ויחזֹר ויתקרֵב מעט מעט עד שלֹא יהיה לוֹ רֹחב כשיגיע לזנב,
ויחזֹר ויתרחֵק מעט מעט,
והמרחק נוֹסף עד שיגיע לחמֵש מעלוֹת,
ויחזֹר ויתקרֵב עד שלֹא יהיה לוֹ רֹחב.
10
אִם תִרצה לידע רֹחב הירֵח כמה הוּא בכל עֵת שתִרצה,
ואִם צפוֹני הוּא אוֹ דרוֹמי תוֹציא מקוֹם הרֹאש וּמקוֹם הירֵח האמִתי לאוֹתה העֵת,
ותִגרע מקוֹם הרֹאש מִמקוֹם הירֵח האמִתי,
והנִשאר הוּא הנִקרא מסלוּל הרֹחב.
אִם יהיה מסלוּל הרֹחב מִמעלה אחת עד מֵאה וּשמוֹנים תֵדע שרֹחב הירֵח צפוֹני; ואִם היה המסלוּל יתֵר על מֵאה וּשמוֹנים תֵדע שרֹחב הירֵח דרוֹמי; ואִם היה מֵאה וּשמוֹנים בשוה אוֹ שלֹש מֵאוֹת ושִשים בשוה אין לירֵח רֹחב כלל.
ותחזֹר ותִראה מנת מסלוּל הרֹחב כמה היא,
והיא שִעוּר נטיתוֹ לצפוֹן אוֹ לדרוֹם,
והוּא הנִקרא רֹחב הירֵח הדרוֹמי אוֹ הצפוֹני,
כמוֹ שבֵארנוּ.
11
וכמה היא מנת מסלוּל הרֹחב? אִם יהיה מסלוּל הרֹחב עשר מעלוֹת תִהיה מנתוֹ שנים וחמִשים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל הזה עשרים מעלוֹת תִהיה מנתוֹ מעלה אחת וּשלֹשה וארבעים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל שלֹשים תִהיה מנתוֹ שתי מעלוֹת וּשלֹשים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל ארבעים תִהיה מנתוֹ שלֹש מעלוֹת וּשלֹשה עשר חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל חמִשים מעלוֹת תִהיה מנתוֹ שלֹש מעלוֹת וחמִשים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל שִשים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת ועשרים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל שִבעים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת וּשנים וארבעים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל שמוֹנים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת וחמִשה וחמִשים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל תִשעים תִהיה מנתוֹ חמֵש מעלוֹת.
12
אִם יהיוּ אחדים עִם העשרוֹת תִקח הראוּי להם לפי היתֵר שבין שתי המנוֹת,
כמוֹ שעשית במסלוּל השמש וּבמסלוּל הירֵח.
כיצד? הרי שהיה מסלוּל הרֹחב שלֹש וחמִשים מעלוֹת,
וּכבר ידעת שאִלוּ היה המסלוּל חמִשים היתה מנתוֹ שלֹש מעלוֹת וחמִשים חלקים,
ואִלוּ היה המסלוּל שִשים היתה מנתוֹ ארבע מעלוֹת ועשרים חלקים,
נִמצא היתֵר בין שתי המנוֹת שלֹשים חלקים,
שלֹשה חלקים לכל מעלה,
ונִמצא לפי חשבוֹן מסלוּל זה,
שהוּא שלֹש וחמִשים,
מנתוֹ שלֹש מעלוֹת ותִשעה וחמִשים חלקים.
ועל דרך זוֹ תעשה בכל מִנין וּמִנין.
13
מֵאחר שתֵדע מנוֹת של מסלוּל הרֹחב עד תִשעים כמוֹ שהוֹדענוּך,
תֵדע מנוֹת של כל מִנינוֹת המסלוּל:
שאִם יהיה המסלוּל יתֵר על תִשעים עד מֵאה וּשמוֹנים תִגרע המסלוּל מִמֵאה וּשמוֹנים,
והנִשאר תֵדע בוֹ המנה.
14
וכֵן אִם היה המסלוּל יתֵר מִמֵאה וּשמוֹנים עד מאתים ושִבעים תִגרע מִמנוּ מֵאה וּשמוֹנים,
והנִשאר תֵדע בוֹ המנה.
15
ואִם היה המסלוּל יתֵר על מאתים ושִבעים עד שלֹש מֵאוֹת ושִשים תִגרע אוֹתוֹ מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים,
והנִשאר תֵדע בוֹ המנה.
16
כיצד? הרי שהיה המסלוּל מֵאה וחמִשים תִגרע אוֹתוֹ מִמֵאה וּשמוֹנים,
נִשאר שלֹשים.
וּכבר ידעת שמנת שלֹשים שתי מעלוֹת וּשלֹשים חלקים,
וכך תִהיה מנת מֵאה וחמִשים שתי מעלוֹת וּשלֹשים חלקים.
17
הרי שהיה המסלוּל מאתים תִגרע מִמנוּ מֵאה וּשמוֹנים,
נִשאר עשרים.
וּכבר ידעת שמנת עשרים היא מעלה אחת וּשלֹשה וארבעים חלקים.
וכך תִהיה מנת מאתים תִהיה מעלה אחת וּשלֹשה וארבעים חלקים.
18
הרי שהיה המסלוּל שלֹש מֵאוֹת תִגרע אוֹתוֹ מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים,
נִשאר שִשים.
וּכבר ידעת שמנת שִשים ארבע מעלוֹת ועשרים חלקים,
וכך היא מנת שלֹש מֵאוֹת ארבע מעלוֹת ועשרים חלקים.
ועל דרך זוֹ בכל המִנינוֹת.
19
הרי שרצינוּ לידע רֹחב הירֵח כמה הוּא וּבאיזוֹ רוּח הוּא,
אִם צפוֹני אוֹ דרוֹמי,
בִתחִלת ליל ערב שבת,
שֵני לחֹדש איר מִשנה זוֹ,
וּכבר ידעת שמקוֹם הירֵח האמִתי היה בליל זה בִשמוֹנה עשרֵה מעלוֹת וארבעים חלקים מִמזל שוֹר,
סימנוֹ מח"מ,
וּמקוֹם הרֹאש היה באוֹתה העֵת בשבע ועשרים מעלוֹת וּשלֹשים חלקים מִמזל בתוּלה,
סימנוֹ קעז"ל.
:תִגרע מקוֹם הרֹאש מִמקוֹם הירֵח,
יֵצֵא לך מסלוּל הרֹחב מאתים אחת וּשלֹשים מעלוֹת ועשרה חלקים,
סימנוֹ רלא"י,
לפי שאין משגיחין על החלקים בכל מסלוּל.
ונִמצֵאת המנה של מסלוּל זה בדרכים שבֵארנוּ בפרק זה שלֹש מעלוֹת וּשלֹשה וחמִשים חלקים,
וזה הוּא רֹחב הירֵח בִתחִלת ליל זה,
והוּא דרוֹמי,
שהרי המסלוּל יתֵר על מֵאה וּשמוֹנים.