1
אִם תִרצה לידע מקוֹם הירֵח האמִתי בכל יוֹם שתִרצה,
תוֹציא תחִלה אמצע הירֵח לִשעת הראיה לאוֹתוֹ הלילה שתִרצה,
וכֵן תוֹציא אמצע המסלוּל ואמצע השמש לאוֹתוֹ העֵת.
ותִגרע אמצע השמש מֵאמצע הירֵח,
והנִשאר תִכפֹל אוֹתוֹ,
וזה הוּא הנִקרא מרחק הכפוּל.
2
וּכבר הוֹדענוּ שלֹא באנוּ בכל אֵלוּ החשבוֹנוֹת שעשינוּ בִפרקים אֵלוּ אלא לדעת ראית הירֵח,
וּלעוֹלם אי אפשר שיִהיה מרחק זה הכפוּל בליל הראיה שיֵראה בה הירֵח אלא מֵחמֵש מעלוֹת עד שתים ושִשים מעלוֹת,
ואי אפשר שיוֹסיף על זה ולֹא יגרע מִמנוּ.
3
והוֹאיל והדבר כֵן,
הִתבוֹנֵן במרחק זה הכפוּל:
אִם יהיה המרחק הכפוּל חמֵש מעלוֹת אוֹ קרוֹב לחמֵש אין חוֹששין לתוֹספת,
ולֹא תוֹסיף כלוּם.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִשֵש מעלוֹת עד אחת עשרֵה מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל מעלה אחת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִשתים עשרֵה מעלוֹת עד שמוֹנה עשרֵה מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל שתי מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִתשע עשרֵה מעלוֹת עד ארבע ועשרים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל שלֹש מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מֵחמֵש ועשרים מעלוֹת עד אחת וּשלֹשים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל ארבע מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִשתים וּשלֹשים מעלוֹת עד שמוֹנה וּשלֹשים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל חמֵש מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִתֵשע וּשלֹשים מעלוֹת עד חמֵש וארבעים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל שֵש מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִשֵש וארבעים מעלוֹת עד אחת וחמִשים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל שבע מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִשתים וחמִשים מעלוֹת עד תֵשע וחמִשים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל שמוֹנה מעלוֹת.
:ואִם יהיה המרחק הכפוּל מִשִשים מעלוֹת עד שלֹש ושִשים מעלוֹת תוֹסיף על אמצע המסלוּל תֵשע מעלוֹת.
וּמה שיִהיה אמצע המסלוּל אחר שתוֹסיף עליו מעלוֹת אֵלוּ,
הוּא הנִקרא המסלוּל הנכוֹן.
4
ואחר כך תִראה כמה מעלוֹת הוּא המסלוּל הנכוֹן:
אִם היה פחוֹת מִמֵאה וּשמוֹנים מעלוֹת תִגרע מנת המסלוּל הזה הנכוֹן מֵאמצע הירֵח לִשעת הראיה.
ואִם היה המסלוּל הנכוֹן יתֵר על מֵאה וּשמוֹנים מעלוֹת עד שלֹש מֵאוֹת ושִשים תוֹסיף מנת זה המסלוּל הנכוֹן על אמצע הירֵח לִשעת הראיה.
וּמה שיִהיה האמצע אחר שתוֹסיף עליו אוֹ תִגרע מִמנוּ,
הוּא מקוֹם הירֵח האמִתי לִשעת הראיה.
5
ודע, שאִם יהיה המסלוּל הנכוֹן מֵאה וּשמוֹנים בשוה אוֹ שלֹש מֵאוֹת ושִשים בשוה אין לוֹ מנה,
אלא יהיה מקוֹם הירֵח האמצעי לִשעת הראיה הוּא מקוֹמוֹ האמִתי.
6
וכמה היא מנת המסלוּל? אִם יהיה המסלוּל הנכוֹן עשר מעלוֹת תִהיה מנתוֹ חמִשים חלקים.
:ואִם יהיה המסלוּל הנכוֹן עשרים מעלוֹת תִהיה מנתוֹ מעלה אחת וּשמוֹנה וּשלֹשים חלקים.
:ואִם יהיה שלֹשים תִהיה מנתוֹ שתי מעלוֹת וארבעה ועשרים חלקים.
:ואִם יהיה ארבעים תִהיה מנתוֹ שלֹש מעלוֹת ושִשה חלקים.
:ואִם יהיה חמִשים תִהיה מנתוֹ שלֹש מעלוֹת וארבעה וארבעים חלקים.
:ואִם יהיה שִשים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת ושִשה עשר חלקים.
:ואִם יהיה שִבעים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת ואחד וארבעים חלקים.
:ואִם יהיה שמוֹנים תִהיה מנתוֹ חמֵש מעלוֹת.
:ואִם יהיה תִשעים תִהיה מנתוֹ חמֵש מעלוֹת וחמִשה חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה תִהיה מנתוֹ חמֵש מעלוֹת וּשמוֹנה חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה ועשר תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת ותִשעה וחמִשים חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה ועשרים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת וארבעים חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה וּשלֹשים תִהיה מנתוֹ ארבע מעלוֹת ואחד עשר חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה וארבעים תִהיה מנתוֹ שלֹש מעלוֹת וּשלֹשה וּשלֹשים חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה וחמִשים תִהיה מנתוֹ שתי מעלוֹת וּשמוֹנה וארבעים חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה ושִשים תִהיה מנתוֹ מעלה אחת ושִשה וחמִשים חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה ושִבעים תִהיה מנתוֹ תִשעה וחמִשים חלקים.
:ואִם יהיה מֵאה וּשמוֹנים בשוה אין לוֹ מנה כמוֹ שאמרנוּ,
אלא מקוֹם הירֵח האמצעי הוּא המקוֹם האמִתי.
7
ואִם יהיה המסלוּל הנכוֹן יתֵר על מֵאה וּשמוֹנים מעלוֹת תִגרע אוֹתוֹ מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים ותֵדע מנתוֹ כדרך שעשית במסלוּל השמש.
וכֵן אִם יהיוּ במִנין המסלוּל אחדים עִם העשרוֹת תִקח מִן היתֵר שבין שתי המנוֹת כפי האחדים.
כדרך שבֵארנוּ במסלוּל השמש במנוֹת שלוֹ,
כך תעשה במסלוּל הנכוֹן במנוֹת שלוֹ.
8
כיצד? הרי שרצינוּ לידע מקוֹם הירֵח האמִתי בִתחִלת ליל ערב שבת,
שיוֹמוֹ שֵני לחֹדש איר מִשנה זוֹ שהיא שנת העִקר,
וּמִנין הימים הגמוּרים מִתחִלת ליל העִקר עד תחִלת ליל זה שאנוּ רוֹצים לידע מקוֹם הירֵח האמִתי בוֹ תִשעה ועשרים יוֹם:
:תוֹציא אמצע השמש תחִלה לליל זה,
יֵצֵא לך אמצעה חמֵש וּשלֹשים מעלוֹת וּשמוֹנה וּשלֹשים חלקים ושלֹש וּשלֹשים שניוֹת,
סימנם ל"ה ל"ח ל"ג.
:ותוֹציא אמצע הירֵח לִשעת הראיה לעֵת זוֹ,
יֵצֵא לך אמצעוֹ שלֹש וחמִשים מעלוֹת ושִשה וּשלֹשים חלקים ותֵשע וּשלֹשים שניוֹת,
סימנם נ"ג ל"ו ל"ט.
:ותוֹציא אמצע המסלוּל לעֵת זוֹ,
יֵצֵא לך אמצעוֹ מֵאה ושלֹש מעלוֹת ואחד ועשרים חלקים ושֵש וארבעים שניוֹת,
סימנם ק"ג כ"א מ"ו.
תִגרע אמצע השמש מֵאמצע הירֵח,
ישאֵר שבע עשרֵה מעלוֹת וּשמוֹנה וחמִשים חלקים ושֵש שניוֹת וזה הוּא המרחק.
תִכפֹל אוֹתוֹ,
יֵצֵא לך המרחק הכפוּל חמֵש וּשלֹשים מעלוֹת ושֵש וחמִשים חלקים וּשתים עשרֵה שניוֹת,
סימנם ל"ה נ"ו י"ב.
:לפיכך תוֹסיף על אמצע המסלוּל חמֵש מעלוֹת כמוֹ שהוֹדענוּ,
ויֵצֵא לך המסלוּל הנכוֹן מֵאה וּשמוֹנה מעלוֹת ואחד ועשרים חלקים.
ואין מקפידין על החלקים במסלוּל כדרך שבֵארנוּ בשמש.
9
וּבאנוּ לחקֹר על מנת זה המסלוּל הנכוֹן שהוּא מֵאה וּשמוֹנה,
נִמצֵאת מנה שלוֹ חמֵש מעלוֹת וחֵלק אחד.
:וּלפי שהמסלוּל הנכוֹן היה פחוֹת מִמֵאה וּשמוֹנים,
תִגרע המנה שהיא חמֵש מעלוֹת וחֵלק אחד מִן אמצע הירֵח,
ישאֵר שמוֹנה וארבעים מעלוֹת וחמִשה וּשלֹשים חלקים ותֵשע וּשלֹשים שניוֹת.
תעשה השניוֹת חֵלק ותוֹסיף על החלקים,
ונִמצא מקוֹם הירֵח האמִתי בשעה זוֹ במזל שוֹר בִשמוֹנה עשרֵה מעלוֹת ושִשה וּשלֹשים חלקים מִמעלת תשע עשרֵה,
סימנוֹ מ"ח ל"ו.
:ועל הדרך הזֹאת תֵדע מקוֹם הירֵח האמִתי בכל עֵת ראיה שתִרצה מִתחִלת שנה זוֹ שהיא העִקר עד סוֹף העוֹלם.