B"H
🏡

Ikar

Chapter 11 | פרק יא

1

לפי שאמרנוּ בהלכוֹת אֵלוּ שבית דין היוּ מחשבין בדִקדוּק ויוֹדעים אִם יֵראה הירֵח אוֹ לֹא יֵראה,

ידענוּ שכל מי שרוּחוֹ נכוֹנה ולִבוֹ תאֵב לדִברי החכמוֹת ולעמֹד על הסוֹדוֹת,

יתאוּה לידע אוֹתן הדרכים שמחשבין בהן עד שיֵדע אדם אִם יֵראה הירֵח בליל זה אוֹ לֹא יֵראה.

2

ודרכי החשבוֹן יֵש בהן מחלוֹקוֹת גדוֹלוֹת בין חכמי הגוֹים הקדמוֹנים שחקרוּ על חשבוֹן התקוּפוֹת והגימטריאוֹת,

ואנשים חכמים גדוֹלים נִשתבשוּ בהן ונִתעלמוּ מֵהן דברים ונוֹלדוּ להן ספֵקוֹת,

ויֵש מי שדִקדֵק הרבֵה ולֹא פגע בדרך הנכוֹנה בחשבוֹן ראית הירֵח,

אלא צלל במים אדירים והעלה חרש בידוֹ.

3

וּלפי אֹרך הימים ורֹב הבדיקוֹת והחקירוֹת,

נוֹדע למִקצת החכמים דרכי חשבוֹן זה.

ועוֹד, שיֵש לנוּ בעִקרים אֵלוּ קבלוֹת מִפי החכמים וּראיוֹת שלֹא נִכתבוּ בספרים הידוּעים לכֹל.

וּמִפני כל אֵלוּ הדברים,

כשֵר בעיני לבאֵר דרכי חשבוֹן זה,

כדי שיִהיה נכוֹן למי שמלאוֹ לִבוֹ לקרבה אל המלאכה לעשוֹת אוֹתה.

4

ואל יהיוּ דרכים אֵלוּ קלים בעיניך מִפני שאין אנוּ צריכין להן בזמן הזה,

שאֵלוּ הדרכים דרכים רחוֹקים ועמוּקים הֵן,

והוּא סוֹד העִבוּר שהיוּ החכמים הגדוֹלים יוֹדעים אוֹתוֹ ואינן מוֹסרין אוֹתוֹ לכל אדם אלא לִסמוּכים נבוֹנים.

אבל זה החשבוֹן שמחשבין בִזמן שאין שם בית דין לִקבֹע על הראיה שאנוּ מחשבין בוֹ היוֹם אפִלוּ תינוֹקוֹת של בית רבן מגיעין עד סוֹפוֹ בִשלֹשה ארבעה ימים.

5

שמא יתבוֹנֵן חכם מֵחכמי האוּמוֹת אוֹ מֵחכמי ישראֵל שלמדוּ חכמת יון בִדרכים אֵלוּ שאני מחשֵב בהן לִראית הירֵח,

ויראה קֵרוּב מעט במִקצת הדרכים,

ויעלה על דעתוֹ שנִתעלֵם מִמנוּ דבר זה ולֹא ידענוּ שיֵש באוֹתה הדרך קֵרוּב אל יעלה זה על דעתוֹ.

אלא כל דבר שלֹא דִקדקנוּ בוֹ מִפני שידענוּ בעִקרי הגימטריאוֹת בִראיוֹת ברוּרוֹת שאין דבר זה מפסיד בידיעת הראיה ואין חוֹששין לוֹ,

וּלפיכך לֹא דִקדקנוּ בוֹ.

6

וכֵן כשיֵראה בדרך מִן הדרכים חסרוֹן מעט מֵחשבוֹן הראוּי לאוֹתה הדרך בכוּנה עשינוּ זה,

לפי שיֵש כנגדוֹ יתרוֹן בדרך אחרת,

עד שיֵצֵא הדבר לאמִתוֹ בִדרכים קרוֹבים בלֹא חשבוֹן ארֹך,

כדי שלֹא יבהֵל האדם שאינוֹ רגיל בִדברים אֵלוּ ברֹב החשבוֹנוֹת שאין מוֹעילין בִראית הירֵח.

7

העִקרים שצריך אדם לידע אוֹתן תחִלה לכל חשבוֹנוֹת האִצטגנינוּת,

בין לדרכי חשבוֹן הראיה בין לִשאר הדברים,

אֵלוּ הֵן:

הגלגל מוּחלק בִשלֹש מֵאוֹת ושִשים מעלוֹת,

כל מזל וּמזל שלֹשים מעלוֹת,

וההתחלה מִתחִלת מזל טלה.

וכל מעלה וּמעלה שִשים חלקים,

וכל חֵלק וחֵלק שִשים שניוֹת,

וכל שניה וּשניה שִשים שלישיוֹת.

וכֵן תדקדֵק החשבוֹן וּתחלֵק כל זמן שתִרצה.

8

לפיכך, אִם יֵצֵא לך בחשבוֹן שכוֹכב פלוֹני מקוֹמוֹ בגלגל בשִבעים מעלוֹת וּשלֹשים חלקים וארבעים שניוֹת,

תֵדע שכוֹכב זה הוּא במזל תאוֹמים בחצי מעלת אחת עשרֵה מִמזל זה,

לפי שמזל טלה שלֹשים מעלוֹת וּמזל שוֹר שלֹשים,

נִשאר עשר מעלוֹת וּמחצה מִמזל תאוֹמים,

וארבעים שניוֹת מֵחצי המעלה האחרוֹן.

9

וכֵן אִם יֵצֵא מקוֹמוֹ בגלגל בִשלֹש מֵאוֹת ועשרים מעלוֹת,

תֵדע שכוֹכב זה במזל דלי בעשרים מעלה בוֹ.

ועל דרך זוֹ בכל המִנינוֹת.

וסֵדר המזלוֹת כך הוּא:

טלה, שוֹר,

תאוֹמים, סרטן,

אריֵה, בתוּלה,

מֹאזנים, עקרב,

קשת, גדי,

דלי, דגים.

10

בכל החשבוֹנוֹת כוּלן,

כשתקבֵץ שאֵרית לִשאֵרית אוֹ כשתוֹסיף מִנין על מִנין תקבֵץ כל מין עִם מינוֹ:

השניוֹת עִם השניוֹת,

והחלקים עִם החלקים,

והמעלוֹת עִם המעלוֹת.

וכל שיִתקבֵץ מִן השניוֹת שִשים תשים אוֹתוֹ חֵלק אחד ותוֹסיף על החלקים; וכל שיִתקבֵץ מִן החלקים שִשים תשים אוֹתוֹ מעלה ותוֹסיף אוֹתה על המעלוֹת; וּכשתקבֵץ המעלוֹת תשליך אוֹתן שלֹש מֵאוֹת ושִשים שלֹש מֵאוֹת ושִשים; והנִשאר מִשלֹש מֵאוֹת ושִשים וּלמטה הוּא שתוֹפסין לחשבוֹן.

11

בכל החשבוֹנוֹת כוּלן,

כשתִרצה לִגרֹע מִנין מִמִנין,

אִם יהיה זה שגוֹרעין אוֹתוֹ יתֵר על זה שגוֹרעין מִמנוּ אפִלוּ בחֵלק אחד תוֹסיף על זה שגוֹרעין מִמנוּ שלֹש מֵאוֹת ושִשים מעלוֹת,

כדי שיהֵא אפשר לִגרֹע זה המִנין מִמנוּ.

12

כיצד? הרי שהִצריכך החשבוֹן לִגרֹע מאתים מעלוֹת וחמִשים חלקים וארבעים שניוֹת,

סימנם רנ"מ,

מִמֵאה מעלוֹת ועשרים חלקים וּשלֹשים שניוֹת,

סימנם קכ"ל תוֹסיף על המֵאה שלֹש מֵאוֹת ושִשים,

יהיוּ המעלוֹת ארבע מֵאוֹת ושִשים,

ותתחיל לִגרֹע השניוֹת מִן השניוֹת.

תבֹא לִגרֹע ארבעים מִשלֹשים אי אפשר; תרים חֵלק אחד מִן עשרים החלקים ותעשה אוֹתוֹ שִשים שניוֹת ותוֹסיף על השלֹשים,

ונִמצאוּ השניוֹת תִשעים.

תִגרע מֵהם הארבעים ישאֵר חמִשים שניוֹת,

ותחזֹר לִגרֹע החמִשים חלקים מִתִשעה עשר חלקים,

שכבר הרימוֹת מֵהן חֵלק אחד ועשיתוֹ שניוֹת; ואי אפשר לִגרֹע חמִשים מִתִשעה עשר,

לפיכך תרים מעלה אחת מִן המעלוֹת ותעשה אוֹתה שִשים חלקים,

ותוֹסיף על התִשעה עשר,

ונִמצאוּ החלקים תִשעה ושִבעים; תִגרע מֵהן החמִשים ישאֵר תִשעה ועשרים חלקים.

ותחזֹר לִגרֹע המאתים מעלוֹת מִן ארבע מֵאוֹת ותֵשע וחמִשים מעלוֹת,

שכבר הרימוֹת מעלה אחת ועשיתה חלקים,

ישאֵר מאתים תֵשע וחמִשים מעלוֹת,

ונִמצא השאר סימנוֹ רנ"ט כ"ט נ'.

ועל דרך זוֹ בכל גֵרעוֹן וגֵרעוֹן.

:השמש והירֵח,

13

וכֵן שאר השִבעה כוֹכבים מהלך כל אחד ואחד מֵהן בגלגל שלוֹ מהלך שוה,

אין בוֹ לֹא קלוּת ולֹא כבֵדוּת,

אלא כמוֹ מהלכוֹ היוֹם כמוֹ מהלכוֹ אמש כמוֹ מהלכוֹ למחר כמוֹ מהלכוֹ בכל יוֹם ויוֹם.

וגלגלוֹ של כל אחד מֵהן,

אף על פי שהוּא מקיף את העוֹלם אין הארץ באמצעוֹ.

14

לפיכך, אִם תערֹך מהלך כל אחד מֵהן לגלגל המקיף את העוֹלם שהארץ באמצעוֹ,

שהוּא גלגל המזלוֹת ישתנה הִלוּכוֹ,

ונִמצא מהלכוֹ ביוֹם זה בגלגל המזלוֹת פחוֹת אוֹ יתֵר על מהלכוֹ אמש אוֹ על מהלכוֹ למחר.

15

המהלך השוה שמהלֵך הכוֹכב אוֹ השמש אוֹ הירֵח בגלגלוֹ,

הוּא הנִקרא אמצע המהלך.

והמהלך שיִהיה בגלגל המזלוֹת,

שהוּא פעמים יתֵר וּפעמים חסֵר הוּא המהלך האמִתי,

וּבוֹ יהיה מקוֹם השמש אוֹ מקוֹם הירֵח האמִתי.

16

כבר אמרנוּ שאֵלוּ הדרכים שאנוּ מבארים בהלכוֹת אֵלוּ אינם אלא לחשבוֹן ראית הירֵח בִלבד.

לפיכך עשינוּ העִקר שמִמנוּ מתחילין לעוֹלם לחשבוֹן זה מִתחִלת ליל חמישי שיוֹמוֹ יוֹם שלישי לחֹדש ניסן מִשנה זוֹ,

שהיא שנת שבע עשרֵה מִמחזוֹר מאתים ושִשים,

שהיא שנת שמוֹנה וּשלֹשים וּתשע מֵאוֹת וארבעת אלפים ליצירה,

שהיא שנת תֵשע וּשמוֹנים וארבע מֵאוֹת ואלף לשטרוֹת,

שהיא שנת תֵשע וּמֵאה ואלף לחוּרבן בית שֵני,

וזוֹ השנה היא שאנוּ קוֹראין אוֹתה שנת העִקר בחשבוֹן זה.

17

וּלפי שהראיה לֹא תִהיה אלא בארץ ישראֵל כמוֹ שבֵארנוּ,

עשינוּ כל דרכי חשבוֹן זה בנוּיים על עיר ירוּשלים,

ולִשאר המקוֹמוֹת הסוֹבבין אוֹתה בִכמוֹ שִשה שִבעה ימים,

שבהן רוֹאין את הירֵח תמיד וּבאים וּמעידים בבית דין.

וּמקוֹם זה הוּא נוֹטה מִתחת הקו השוה המסבֵב באמצע העוֹלם כנגד רוּח צפוֹנית בִכמוֹ שתים וּשלֹשים מעלוֹת,

עד חמֵש וּשלֹשים ועד תֵשע ועשרים.

וכֵן הוּא נוֹטה מֵאמצע היִשוּב כנגד רוּח מערב בִכמוֹ ארבע ועשרים מעלוֹת,

עד שבע ועשרים ועד אחת ועשרים.

Reader controls and commentary are loading.