1
חדשה של לבנה תִשעה ועשרים יוֹם וּמחצה וחלקים,
כמוֹ שבֵארנוּ.
ואי אפשר לוֹמר שרֹאש החֹדש יהיה במִקצת היוֹם עד שיִהיה מִקצת היוֹם מֵחֹדש שעבר וּמִקצתוֹ מֵהבא,
שנאמר: "עד חֹדש ימים" מִפי השמוּעה למדוּ שימים אתה מחשֵב לחֹדש,
ואי אתה מחשֵב שעוֹת.
2
לפיכך עוֹשין חדשי הלבנה מֵהם חֹדש חסֵר,
תִשעה ועשרים יוֹם בִלבד,
ואף על פי שחדשה של לבנה יתֵר על זה בשעוֹת; וחֹדש מלֵא מִשלֹשים יוֹם,
ואף על פי שחדשה של לבנה פחוֹת מִזה בשעוֹת; כדי שלֹא לחשֵב שעוֹת בחֹדש אלא ימים שלֵמים.
3
אִלוּ היה חדשה של לבנה תִשעה ועשרים וּמחצה בִלבד,
היוּ כל השנים חֹדש מלֵא וחֹדש חסֵר,
והיוּ ימי שנת הלבנה שלֹש מֵאוֹת ארבעה וחמִשים,
שִשה חדשים חסֵרים ושִשה מלֵאים.
אבל מִפני החלקים שיֵש בכל חֹדש וחֹדש יתֵר על חצי היוֹם,
יתקבֵץ מֵהן שעוֹת וימים,
עד שיִהיוּ במִקצת השנים חדשים חסֵרים יתֵר על המלֵאים,
וּבמִקצת השנים חדשים מלֵאים יתֵר על החסֵרים.
4
יוֹם שלֹשים לעוֹלם עוֹשין אוֹתוֹ רֹאש חֹדש בחשבוֹן זה:
אִם היה החֹדש שעבר חסֵר יהיה יוֹם שלֹשים רֹאש חֹדש הבא; ואִם היה החֹדש שעבר מלֵא יהיה יוֹם שלֹשים רֹאש חֹדש,
הוֹאיל וּמִקצתוֹ רֹאש חֹדש,
ויהיה תשלוּם החֹדש המלֵא שעבר,
ויהיה יוֹם אחד וּשלֹשים רֹאש החֹדש הבא,
וּמִמנוּ הוּא המִנין,
והוּא יוֹם הקביעה.
וּלפיכך עוֹשין ראשי חדשים בחשבוֹן זה,
חֹדש אחד יוֹם אחד בִלבד וחֹדש אחד שני ימים.
5
סֵדר החדשים המלֵאים והחסֵרים לפי חשבוֹן זה כך הוּא:
תִשרי לעוֹלם מלֵא,
וחֹדש טֵבֵת לעוֹלם חסֵר,
וּמִטֵבֵת ואילך אחד מלֵא ואחד חסֵר על הסֵדר.
כיצד? טֵבֵת חסֵר,
שבט מלֵא,
אדר חסֵר,
ניסן מלֵא,
איר חסֵר,
סיון מלֵא,
תמוּז חסֵר,
אב מלֵא,
אלוּל חסֵר.
וּבשנה המעוּברת אדר רִאשוֹן מלֵא ואדר שֵני חסֵר.
6
נִשארוּ שני החדשים שהֵן מרחשון וכִסלֵו,
פעמים יהיוּ שניהם מלֵאים,
וּפעמים יהיוּ שניהם חסֵרים,
וּפעמים יהיה מרחשון חסֵר וכִסלֵו מלֵא.
ושנה שיִהיוּ בה שני חדשים אֵלוּ מלֵאים היא שנִקראוּ חדשיה שלֵמים; ושנה שיִהיוּ בה שני חדשים אֵלוּ חסֵרים נִקראוּ חדשיה חסֵרים; ושנה שיִהיה בה מרחשון חסֵר וכִסלֵו מלֵא נִקראוּ חדשיה כסִדרן.
7
דרך ידיעת השנה אִם חדשיה שלֵמים אוֹ חסֵרים אוֹ כסִדרן לפי חשבוֹן זה כך הוּא:
תֵדע תחִלה יוֹם שנִקבע בוֹ רֹאש השנה שתִרצה לידע סִדוּר חדשיה,
כמוֹ שבֵארנוּ בפרק שביעי,
ותֵדע יוֹם שיִקבע בוֹ רֹאש השנה שלאחריה,
וּתחשֵב מִנין הימים שביניהם,
חוּץ מיוֹם הקביעה של זוֹ ושל זוֹ:
אִם תִמצא ביניהן שני ימים יהיוּ חדשי השנה חסֵרים; ואִם תִמצא ביניהן שלֹשה ימים יהיוּ כסִדרן; ואִם תִמצא ביניהן ארבעה יהיוּ שלֵמים.
8
במה דברים אמוּרים? בשהיתה השנה שתִרצה לידע סִדוּר חדשיה פשוּטה.
אבל אִם היתה מעוּברת:
אִם תִמצא בין יוֹם קביעתה וּבין יוֹם קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים יהיוּ חדשי אוֹתה השנה המעוּברת חסֵרים; ואִם תִמצא ביניהן חמִשה ימים יהיוּ כסִדרן; ואִם תִמצא ביניהן שִשה יהיוּ שלֵמים.
9
כיצד? הרי שרצינוּ לידע סִדוּר חדשי שנה זוֹ,
והיה רֹאש השנה בחמישי,
והיא פשוּטה,
ורֹאש השנה שלאחריה בשֵני בשבת,
נִמצא ביניהן שלֹשה ימים ידענוּ ששנה זוֹ חדשיה כסִדרן; ואִלוּ היה רֹאש השנה שלאחריה בִשלישי היוּ חדשי שנה זוֹ שלֵמים; ואִלוּ היה רֹאש השנה בשנה זוֹ בשבת וּבשנה שלאחריה בִשלישי בשבת היוּ חדשי שנה זוֹ חסֵרים.
ועל דרך זוֹ תחשֵב לשנה המעוּברת,
כמוֹ שאמרנוּ.
10
יֵש שם סימנין שתִסמֹך עליהם כדי שלֹא תִטעה בחשבוֹן סִדוּר חדשי השנה,
והֵם בנוּיין על עִקרי זה החשבוֹן והקביעוֹת והדחוּיוֹת שבֵארנוּ דרכם,
ואֵלוּ הֵן:
כל שנה שיִהיה רֹאש השנה בה בִשלישי תִהיה לעוֹלם כסִדרן לפי חשבוֹן זה,
בין בִפשוּטה בין בִמעוּברת.
ואִם יהיה רֹאש השנה בשבת אוֹ בשֵני לֹא תִהיה כסִדרן לעוֹלם,
בין בִפשוּטה בין בִמעוּברת.
ואִם יהיה רֹאש השנה בחמישי:
אִם פשוּטה היא אי אפשר שיִהיוּ חדשיה חסֵרים לפי חשבוֹן זה; ואִם מעוּברת היא אי אפשר שיִהיוּ חדשיה כסִדרן לפי חשבוֹן זה.