1
בִזמן שעוֹשין על הראיה,
היוּ מחשבין ויוֹדעין שעה שיִתקבֵץ בה הירֵח עִם החמה בדִקדוּק הרבֵה כדרך שהאִצטגנינין עוֹשים,
כדי לידע אִם יֵראה הירֵח אוֹ לֹא יֵראה.
וּתחִלת אוֹתוֹ החשבוֹן הוּא חשבוֹן שמחשבין בקֵרוּב ויוֹדעין שעת קִבוּצם בלֹא דִקדוּק.
וּשעת קִבוּצם בלֹא דִקדוּק,
אלא במהלכם האמצעי,
הוּא הנִקרא מוֹלד.
ועִקרי החשבוֹן שמחשבין בִזמן שאין שם בית דין שיִקבעוּ על הראיה,
והוּא חשבוֹן שאנוּ מחשבין היוֹם הנִקרא עִבוּר,
אֵלוּ הֵן:
2
היוֹם והלילה ארבע ועשרים שעוֹת בכל זמן,
שתים עשרֵה ביוֹם וּשתים עשרֵה בלילה.
והשעה מחוּלקת לאלף וּשמוֹנים חלקים.
ולמה חִלקוּ השעה למִנין זה? לפי שמִנין זה יֵש לוֹ חֵצי וּרביע וּשמין וּשליש וּשתוּת וּתשיע וחֹמש ועִשוּר,
והרבֵה חלקים יֵש לכל אֵלוּ השֵמוֹת.
3
מִשיִתקבֵץ הירֵח והחמה לפי חשבוֹן זה,
עד שיִתקבצוּ פעם שניה במהלכם האמצעי תִשעה ועשרים יוֹם וּשתים עשרֵה שעוֹת מיוֹם שלֹשים מִתחִלת לילוֹ,
וּשבע מֵאוֹת שלֹשה ותִשעים חלקים מִשעת שלֹש עשרֵה.
וזה הוּא הזמן שבין כל מוֹלד וּמוֹלד,
וזה הוּא חדשה של לבנה.
4
שנה של לבנה:
אִם תִהיה שנים עשר חֹדש מֵחדשים אֵלוּ יהיה כללה שלֹש מֵאוֹת יוֹם וארבעה וחמִשים יוֹם וּשמוֹנה שעוֹת וּשמוֹנה מֵאוֹת ושִשה ושִבעים חלקים; ואִם תִהיה מעוּברת ותִהיה השנה שלֹשה עשר חֹדש יהיה כללה שלֹש מֵאוֹת שלֹשה וּשמוֹנים יוֹם ואחת ועשרים שעוֹת וחמֵש מֵאוֹת תִשעה וּשמוֹנים חלקים.
וּשנת החמה היא שלֹש מֵאוֹת חמִשה ושִשים יוֹם ושֵש שעוֹת.
נִמצא תוֹספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעוֹת וּמאתים וארבעה חלקים.
5
כשתשליך ימי חֹדש הלבנה שִבעה שִבעה,
שהֵן ימי השבוּע ישאֵר יוֹם אחד וּשתים עשרֵה שעוֹת וּשבע מֵאוֹת ושלֹש ותִשעים חלקים,
סימן להם אי"ב תשצ"ג,
וזוֹ היא שאֵרית חֹדש הלבנה.
וכֵן כשתשליך ימי שנת הלבנה שִבעה שִבעה:
אִם שנה פשוּטה היא ישאֵר מִמנה ארבעה ימים וּשמוֹנה שעוֹת וּשמוֹנה מֵאוֹת ושִשה ושִבעים חלקים,
סימן להן ד"ח תתע"ו,
וזוֹ היא שאֵרית שנה פשוּטה; ואִם שנה מעוּברת היא תִהיה שאֵריתה חמִשה ימים ואחת ועשרים שעוֹת וחמֵש מֵאוֹת תִשעה וּשמוֹנים חלקים,
סימן להן הכ"א תקפ"ט.
6
כשיִהיה עִמך ידוּע מוֹלד חֹדש מִן החדשים,
ותוֹסיף עליו אי"ב תשצ"ג יֵצֵא מוֹלד חֹדש שאחריו,
ותֵדע באי זה יוֹם מימי השבוּע וּבאי זוֹ שעה וּבכמה חֵלק יהיה.
7
כיצד? הרי שהיה מוֹלד ניסן באחד בשבת בי"ז שעוֹת ביוֹם וּמֵאה ושִבעה חלקים,
סימן להם אי"ז ק"ז,
כשתוֹסיף עליו שאֵרית חֹדש לבנה,
והוּא אי"ב תשצ"ג,
יֵצֵא מוֹלד איר בליל שלישי,
חמֵש שעוֹת בלילה וּתשע מֵאוֹת חלקים,
סימן להם ג"ה תת"ק.
ועל דרך זוֹ עד סוֹף העוֹלם,
חֹדש אחר חֹדש.
8
וכֵן כשיִהיה עִמך ידוּע מוֹלד שנה זוֹ,
ותוֹסיף שאֵריתה על ימי המוֹלד,
אִם פשוּטה היא שאֵרית הפשוּטה,
ואִם מעוּברת שאֵרית המעוּברת,
יֵצֵא לך מוֹלד שנה שלאחריה; וכֵן שנה אחר שנה עד סוֹף העוֹלם.
והמוֹלד הרִאשוֹן שמִמנוּ תתחיל הוּא מוֹלד שהיה בשנה רִאשוֹנה של יצירה,
והוּא היה בליל שֵני,
חמֵש שעוֹת בלילה וּמאתים וארבעה חלקים,
סימן להם בהר"ד,
וּמִמנוּ היא התחלת החשבוֹן.
9
בכל החשבוֹנוֹת האֵלוּ שתֵדע מֵהן המוֹלד,
כשתוֹסיף שאֵרית עִם שאֵרית,
כשיִתקבֵץ מִן החלקים אלף וּשמוֹנים תשלים שעה אחת ותוֹסיף אוֹתה למִנין השעוֹת.
וּכשיִתקבֵץ מִן השעוֹת ארבע ועשרים תשלים יוֹם ותוֹסיף למִנין הימים.
וּכשיִתקבֵץ מִן הימים יתֵר על שִבעה תשליך שִבעה מִן המִנין ותניח השאר.
שאין אנוּ מחשבין לידע מִנין הימים,
אלא לידע באי זה יוֹם מימי השבוּע וּבאי זוֹ שעה ואי זה חֵלק יהיה המוֹלד.
10
כל תשע עשרֵה שנה שיִהיוּ מֵהן שבע שנים מעוּברוֹת וּשתים עשרֵה פשוּטוֹת נִקרא מחזוֹר.
ולמה סמכנוּ על מִנין זה? שבִזמן שאתה מקבֵץ מִנין ימי שתים עשרֵה שנה פשוּטוֹת ושבע מעוּברוֹת וּשעוֹתיהן וחלקיהן,
ותשלים כל אלף וּשמוֹנים חלקים שעה,
וכל ארבע ועשרים שעוֹת יוֹם,
ותוֹסיף למִנין הימים תִמצא הכֹל תשע עשרֵה שנה מִשני החמה,
שכל שנה מֵהן שלֹש מֵאוֹת וחמִשה ושִשים יוֹם ושֵש שעוֹת בשוה.
ולֹא ישאֵר מִמִנין ימי החמה בִכלל תשע עשרֵה שנה חוּץ מִשעה אחת וארבע מֵאוֹת וּשמוֹנים וחמִשה חלקים,
סימן להן אתפ"ה.
11
נִמצא במחזוֹר שהוּא כזה,
החדשים כוּלם חדשי הלבנה,
והשנים שני החמה.
והשבע השנים המעוּברוֹת שבכל מחזוֹר וּמחזוֹר לפי חשבוֹן זה,
הֵם שנה שלישית מִן המחזוֹר,
ושִשית, וּשמינית,
וּשנת אחת עשרֵה,
וּשנת ארבע עשרֵה,
וּשנת שבע עשרֵה,
וּשנת תשע עשרֵה.
12
כשיִתקבֵץ שאֵרית כל שנה מִשתים עשרֵה שנה הפשוּטוֹת,
שהיא ד"ח תתע"ו,
וּשאֵרית כל שנה מִשבע שנים המעוּברוֹת,
שהיא הכ"א תקפ"ט,
ותשליך הכֹל שִבעה שִבעה ישאֵר שני ימים ושֵש עשרֵה שעוֹת וחמֵש מֵאוֹת וחמִשה ותִשעים חלקים,
סימן להן בי"ו תקצ"ה,
וזוֹ היא שאֵרית המחזוֹר.
13
כשיִהיה לך ידוּע מוֹלד תחִלת מחזוֹר,
ותוֹסיף עליו בי"ו תקצ"ה יֵצֵא לך מוֹלד תחִלת המחזוֹר שאחריו,
וכֵן מוֹלד כל מחזוֹר וּמחזוֹר עד סוֹף העוֹלם.
וּכבר אמרנוּ שמוֹלד תחִלת המחזוֹר הרִאשוֹן היה בהר"ד.
וּמוֹלד השנה הוּא מוֹלד תִשרי של אוֹתה השנה.
14
וּבדרך הזֹאת תֵדע מוֹלד כל שנה שתִרצה וּמוֹלד כל חֹדש שתִרצה,
מִשנים שעברוּ אוֹ מִשנים שעתידין לבֹא.
כיצד? תִקח שני יצירה שעברוּ וגמרוּ ותעשה אוֹתן מחזוֹרין של תשע עשרֵה תשע עשרֵה,
ותֵדע מִנין המחזוֹרין שעברוּ וּמִנין השנים שעברוּ מִמחזוֹר שעדין לֹא נִשלם,
ותִקח לכל מחזוֹר וּמחזוֹר בי"ו תקצ"ה,
וּלכל שנה פשוּטה מִשני המחזוֹר שלֹא נִשלם ד"ח תתע"ו,
וּלכל שנה מעוּברת הכ"א תקפ"ט,
וּתקבֵץ הכֹל,
ותשלים החלקים שעוֹת,
ותשלים השעוֹת ימים,
והימים תשליכֵם שִבעה שִבעה; והנִשאר מִן הימים וּמִן השעוֹת והחלקים הוּא מוֹלד שנה הבאה שתִרצה לידע מוֹלדה.
15
מוֹלד השנה שיֵצֵא בחשבוֹן זה הוּא מוֹלד רֹאש חֹדש תִשרי.
וּכשתוֹסיף עליו אי"ב תשצ"ג יֵצֵא מוֹלד מרחשון.
וּכשתוֹסיף על מוֹלד מרחשון אי"ב תשצ"ג יֵצֵא מוֹלד כִסלֵו.
וכֵן לכל חֹדש וחֹדש זה אחר זה עד סוֹף העוֹלם.