1
המוֹכֵר את הספינה מכר את התֹרן,
ואת הנֵס,
ואת העגוֹנין שלה,
ואת כל המשוֹטים המנהיגין אוֹתה,
ואת הכבש והאסכלה שעוֹלין בהן לספינה ויוֹרדין עליהם,
ואת בית המים שבתוֹכה.
:אבל לֹא מכר את הבִצית,
והיא הספינה הקטנה שהוֹלכין בה על המים הקרוֹבים ליבשה,
ולֹא מכר את הדוּגית,
והיא הספינה הקטנה שצדין בה המלחים את הדגים,
ולֹא מכר את העבדים העוֹשים בה,
ולֹא את המרצֵפין,
ולֹא את הסחוֹרה שבתוֹכה.
וּבִזמן שאמר לוֹ:
'היא וכל מה שבתוֹכה' הרי כוּלם מכוּרים.
2
המוֹכֵר את הקרוֹן לֹא מכר את הפרדוֹת שאינן קשוּרוֹת עִמוֹ.
מכר את הפרדוֹת לֹא מכר את הקרוֹן.
מכר את הצמד לֹא מכר את הבקר.
מכר את הבקר לֹא מכר את הצמד,
ואפִלוּ במקוֹם שקוֹרין מִקצתן לצמד 'בקר'.
3
המוֹכֵר את העֹל מכר את הפרה,
מכר את הפרה לֹא מכר את העֹל.
מכר את העגלה מכר את הבקר,
מכר את הבקר לֹא מכר את העגלה.
ואין הדמים ראיה בכל אֵלוּ הדברים וכיוֹצֵא בהן.
4
וכֵן המוֹכֵר את החמוֹר מכר את המרדעת ואת האוּכף,
אף על פי שאינן עליו.
אבל לֹא מכר את השק ולֹא את מִרכבת הנשים,
אפִלוּ היוּ עליו בִשעת המִמכר.
5
ואין הדמים ראיה; שאִם טעה בִכדי שהדעת נוֹטה יֵש לוֹ הוֹניה אוֹ בִטוּל מקח כדין כל מוֹכֵר ולוֹקֵח; ואִם טעה בִכדי שאין הדעת נוֹטה לֹא בטל המקח,
שזוֹ מתנה נתן לוֹ,
ואין לוֹ אלא החמוֹר בלֹא שקים.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה אין מביאין בוֹ ראיה מִן הדמים.
6
המוֹכֵר את השִפחה מכר כֵלים שעליה,
אפִלוּ הֵן מֵאה.
אבל לֹא מכר את השירים ולֹא את הנזמים ולֹא את הטבעוֹת ולֹא את הקטלאוֹת שבצוּארה.
ואִם אמר לוֹ:
'שִפחה וכל מה שעליה אני מוֹכֵר לך',
אף על פי שיֵש עליה כֵלים של מֵאה מנה הרי כוּלן מכוּרין.
7
האוֹמֵר לחבֵרוֹ:
'שִפחה מעוּברת אני מוֹכֵר לך',
'פרה מעוּברת אני מוֹכֵר לך' מכר את הוּלד.
'שִפחה מניקה אני מוֹכֵר לך',
'פרה מניקה אני מוֹכֵר לך' לֹא מכר את הוּלד.
'חמוֹר מניקה אני מוֹכֵר לך' מכר את השיח,
שאין אדם קוֹנה חמוֹר לחלבה.
8
האוֹמֵר לחבֵרוֹ:
'רֹאש עבד זה' אוֹ 'חמוֹר זה' 'מכוּר לך' הרי זה מכר חציוֹ.
וכֵן הדין בכל אֵבר שהנשמה תלוּיה בוֹ.
אמר לוֹ:
'יד עבד זה' אוֹ 'יד חמוֹר זה' 'מכוּר לך' משמנין ביניהן.
וכֵן הדין בכל אֵבר שאין הנשמה תלוּיה בוֹ.
אמר לוֹ:
'רֹאש פרה זוֹ אני מוֹכֵר לך' לֹא מכר אלא הרֹאש בִלבד,
שהרי רֹאשה נִמכר תמיד במִטבחים.
9
המוֹכֵר את הרֹאש בִבהֵמה גסה לֹא מכר את הרגלים,
מכר את הרגלים לֹא מכר את הרֹאש.
מכר את הקנה לֹא מכר את הכבֵד,
מכר את הכבֵד לֹא מכר את הקנה.
אבל בִבהֵמה דקה:
המוֹכֵר את הרֹאש מכר את הרגלים,
מכר הרגלים לֹא מכר את הרֹאש.
מכר את הקנה מכר את הכבֵד,
מכר את הכבֵד לֹא מכר את הקנה.
10
המוֹכֵר את הבוֹר לֹא מכר את מימיו.
מכר אשפה מכר את זִבלה.
מכר כוּרת מכר את הדבוֹרים.
מכר שוֹבך מכר את היוֹנים.
11
אל ילוּז מֵעיניך העִקר הגדוֹל בִדברים אֵלוּ,
שהוּא מִנהג המדינה והשֵמוֹת הידוּעים ביחוּד לכל דבר ודבר.
וּבמקוֹם שאין מִנהג ולֹא שֵם שהכֹל אוֹמרין אוֹתוֹ ביחוּד בלֹא שִתוּף הוֹלכין אחר אֵלוּ הכללוֹת שבֵארוּ חכמים,
כמוֹ שבֵארנוּ.