1
המוֹכֵר דבר שיֵש לוֹ תשמישין לֹא מכר את תשמישיו,
אלא אִם כֵן פֵרֵש.
כיצד? המוֹכֵר את הבית לֹא מכר את היציע שסביבוֹת הבית,
אף על פי שהיא פתוּחה לתוֹכוֹ.
:במה דברים אמוּרים? בשהיה רֹחב היציע ארבע אמוֹת אוֹ יתֵר.
אבל פחוֹת מִזה הרי הוּא בִכלל הבית.
וכֵן העליה שעל גבי הבית הפתוּחה לתוֹכוֹ בארוּבה במעזֵבת הבית הרי היא בִכלל הבית.
2
המוֹכֵר את הבית לֹא מכר את החדר שלִפנים מִמנוּ,
אף על פי שמסר לוֹ מצרים החיצוֹנים,
ולֹא את הגג בִזמן שיֵש לוֹ מעקה עשרה טפחים ויֵש בוֹ רֹחב ארבע אמוֹת,
ולֹא את הבוֹר החפוּר בקרקע,
ולֹא את הדוּת הבנוּי כבוֹר,
אף על פי שמכר לוֹ העֹמק והרוּם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
3
וצריך המוֹכֵר לִקנוֹת לוֹ דרך מִן הלוֹקֵח כדי להִכנֵס בה לבוֹר זה אוֹ דוּת ששיֵר,
שכל המוֹכֵר בעין יפה מוֹכֵר.
ואִם אמר לוֹ:
'מכרתי לך הבית חוּץ מִן הבוֹר' אוֹ 'הדוּת' אינוֹ צריך לִקנוֹת לוֹ דרך.
וכֵן המוֹכֵר בוֹר אוֹ דוּת בִלבד אין הלוֹקֵח צריך לִקנוֹת לוֹ דרך,
אלא נִכנס בתוֹך ביתוֹ של מוֹכֵר עד הבוֹר וּממלֵא.
4
שני בתים זה לִפנים מִזה:
מכר שניהם לִשנים אוֹ נתן שניהם לִשנים אין להן דרך זה על זה,
ואין צריך לוֹמר אִם נתן החיצוֹן וּמכר הפנימי; אבל אִם מכר את החיצוֹן ונתן את הפנימי יֵש לוֹ דרך,
שכל הנוֹתֵן בעין יפה נוֹתֵן,
יתֵר מִן המוֹכֵר.
5
המוֹכֵר את הבית מכר את התנוּר ואת הכירים ואת מלבנוֹת הפתחים המחוּברין בטיט ואת הדלת ואת הנגר ואת המנעוּל,
אבל לֹא את המפתֵח.
וּמכר את המכתשת הקבוּעה,
אבל לֹא את המִטלטלת.
וּמכר את האִצטרוֹביל,
אבל לֹא את הכלי שהקמח יוֹרֵד לתוֹכוֹ,
שהוּא כמוֹ קפיפה של עֵץ.
ולֹא מכר את מלבנוֹת כרעי המִטה ולֹא את מלבנוֹת החלוֹנוֹת,
אף על פי שהֵן מחוּברין בטיט,
מִפני שהֵן לנֹוי.
וּבִזמן שאמר לוֹ:
'הוּא וכל מה שבתוֹכוֹ' הרי כוּלן מכוּרין.
6
המוֹכֵר את החצֵר מכר בוֹרוֹת שיחין וּמערוֹת שבתוֹכה,
וכל הבתים החיצוֹנים והפנימים וּבתים שיֵש בהן החוֹל והחנוּיוֹת הפתוּחוֹת לתוֹכה.
אבל שאינן פתוּחוֹת לה אין נִמכרוֹת עִמה.
היוּ פתוּחוֹת לכאן וּלכאן:
אִם רֹב תשמישן לתוֹכה נִמכרוֹת עִמה; ואִם לאו אין נִמכרוֹת עִמה.
ולֹא מכר את המִטלטלין שבתוֹכה.
וּבִזמן שאמר:
'היא וכל מה שבתוֹכה' הרי כוּלן מכוּרין.
וּבין כך וּבין כך לֹא מכר את המרחץ ולֹא בית הבד שבתוֹכה.
7
המוֹכֵר את בית הבד מכר את האבן הגדוֹלה הבנוּיה בארץ שטוֹחנין עליה הזיתים,
ואת הכלוֹנסוֹת של ארז שסוֹמכין בהן בעֵת טחינת הזיתים,
ואת היקבים,
ואת הכֵלים שנוֹתנין בהן הזיתים הכתוּשין,
והֵן המפריכוֹת,
אבל לֹא מכר את הרֵחים העליוֹנה.
וּבִזמן שאמר לוֹ:
'הוּא וכל מה שבתוֹכוֹ' הרי כוּלן מכוּרין.
וּבין כך וּבין כך לֹא מכר את הכוֹבשין שמכבשין בהן הזיתים,
ולֹא את הגלגל,
ולֹא את הקוֹרה,
ולֹא את השקין,
ולֹא את המרצֵפין.
8
אמר לוֹ:
'בית הבד וכל תשמישיו אני מוֹכֵר לך' קנה כוּלן.
היוּ חוּצה לוֹ חנוּיוֹת ששוֹטחין בהן הזיתים אוֹ השוּמשמין:
אִם מסר לוֹ המצרים שלהן קנה הכֹל; ואִם לאו לֹא קנה אלא מה שבתוֹכוֹ.
9
המוֹכֵר את המרחץ מכר את בית הנסרין שיוֹשבין עליהם כשהֵן ערוּמים,
ואת בית היקמים שנוֹטלין בהן המים,
ואת בית הספסלין שיוֹשבין עליהן בחצר המרחץ כשהֵן לבוּשים,
ואת בית הוּילאוֹת שמִסתפגין בהן.
אבל לֹא מכר את הנסרים עצמן ולֹא את היקמים עצמן ולֹא את הספסלין עצמן ולֹא את הוּילאוֹת עצמן.
וּבִזמן שאמר לוֹ:
'הוּא וכל מה שבתוֹכוֹ' הרי כוּלן מכוּרין.
:בין כך וּבין כך לֹא מכר את הברֵכוֹת המספקוֹת לוֹ מים,
בין בימוֹת החמה בין בימוֹת הגשמים,
ולֹא את בית כִנוּס העֵצים.
ואִם אמר לוֹ:
'מרחץ וכל תשמישיו אני מוֹכֵר לך' הרי כוּלן מכוּרין,
אף על פי שהֵן חוּצה לוֹ.