הִלכוֹת מכירה:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה וארבע מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א) דין מקח וּמִמכר.
ב) שלֹא יוֹנה במקח וּמִמכר.
ג) שלֹא יוֹנה בִדברים.
ד) nbsp;שלֹא יוֹנה גֵר צדק בממוֹנוֹ.
ה) שלֹא יוֹנֵהוּ בִדברים.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
המקח אינוֹ נִקנה בִדברים,
ואפִלוּ הֵעידוּ עליהם עֵדים.
כיצד? 'בית זה אני מוֹכֵר לך',
'יין זה אני מוֹכֵר לך',
'עבד זה אני מוֹכֵר לך',
וּפסקוּ הדמים,
ורצה הלוֹקֵח ואמר:
'קניתי', ורצה המוֹכֵר ואמר:
'מכרתי', ואמרוּ לעֵדים:
'היוּ עלינוּ עֵדים שמכר זה ושלקח זה' הרי זה אינוֹ כלוּם וּכאִלוּ לֹא היוּ ביניהם דברים מֵעוֹלם.
וכֵן בנוֹתֵן מתנה וּמקבלה.
2
אבל אִם נִקנה המקח באחד מִדברים שהוּא נִקנה בהן קנה הלוֹקֵח,
ואינן צריכים עֵדים כלל,
ואין אחד מֵהן יכוֹל לחזֹר בוֹ.
3
וּבמה יקנה המקח? הקרקע נִקנית באחד מִשלֹשה דברים:
בכסף אוֹ בִשטר אוֹ בחזקה.
4
כיצד בכסף? מכר לוֹ בית אוֹ שדה ונתן לוֹ הדמים קנה.
במה דברים אמוּרים? במקוֹם שאין כוֹתבין את השטר.
אבל במקוֹם שדרכן לִכתֹב שטר מכר לֹא קנה עד שיִכתֹב את השטר.
ואין קרקע נִקנית בפחוֹת מִשוה פרוּטה.
5
הִתנה הלוֹקֵח ואמר:
'אִם רציתי אקנה,
בכסף אקנה אוֹ בִשטר אקנה',
ונתן הכסף על תנאי זה הרי זה קים,
ואין המוֹכֵר יכוֹל לחזֹר בוֹ מִפני התנאי,
והלוֹקֵח יכוֹל לחזֹר בוֹ עד שיִכתֵב השטר.
וכֵן אִם הִתנה המוֹכֵר כזה.
6
האוֹמֵר לחבֵרוֹ:
'תֵן מנה לִפלוֹני ויקנה ביתי לך' כיון שנתן,
קנה הבית מִדין ערֵב.
7
כיצד בִשטר? כתב לוֹ על הניר אוֹ על החרס אוֹ על העלה:
'שדי נתוּנה לך',
'שדי מכוּרה לך' כיון שהִגיע השטר לידוֹ,
קנה. ואף על פי שאין שם עֵדים כלל,
ואף על פי שאין השטר שוה כלוּם.
:במה דברים אמוּרים? במוֹכֵר שדֵהוּ מִפני רעתה.
אבל בִשאר קרקעוֹת,
אף על פי שהִגיע השטר של מכר לידוֹ,
ואפִלוּ היוּ בוֹ עֵדים לֹא קנה עד שיִתֵן את הדמים.
8
כיצד בחזקה? מכר לוֹ בית אוֹ שדה אוֹ נתן אוֹתן מתנה,
כיון שנעל אוֹ גדר אוֹ פרץ כל שהוּא,
והוּא שיוֹעיל במעשיו הרי זה קנה.
:במה דברים אמוּרים? בשהחזיק בִפני המוֹכֵר.
אבל שלֹא בִפני המוֹכֵר אוֹ הנוֹתֵן צריך שיֹאמר לוֹ:
'לֵך חזק וּקנֵה',
ואחר כך אִם החזיק קנה,
אף על פי שאינוֹ בִפני הבעלים.
9
המוֹכֵר בית לחבֵרוֹ וּמסר לוֹ את המפתֵח הרי זה כמי שאמר לוֹ:
'לֵך חזק וּקנֵה',
וּכשיחזיק, יקנה.
וכֵן המוֹכֵר את הבוֹר,
כיון שמסר לוֹ דליוֹ הרי זה כמי שאמר לוֹ:
'לֵך חזק וּקנֵה',
וּכשיחזיק, יקנה.
10
כיצד המחזיק בִנעילה קנה? כגוֹן שמכר בית אוֹ חצֵר והיה הפתח פתוּח,
ונעל הלוֹקֵח את הפתח וחזר וּפתחוֹ הרי זה החזיק וקנה,
שהרי נִשתמֵש בוֹ שִמוּש המוֹעיל.
11
כיצד המחזיק בִגדירת כל שהוּא קנה? כגוֹן שהיה שם גדֵר והיוּ עוֹלין לוֹ בנחת,
והוֹסיף עליו כל שהוּא והִשלימוֹ לעשרה,
ונִמצא שאין עוֹלין לוֹ אלא בדֹחק הרי זה הוֹעיל,
וקנה.:וכֵן אִם היתה שם פִרצה והיוּ נִכנסין בה בדֹחק,
והִרחיב בה כל שהוּא עד שנִמצא הנִכנס נִכנס בה ברוח הרי זה הוֹעיל,
וקנה.
12
נתן צרוֹר והוֹעיל,
כגוֹן שחִבֵר בוֹ המים לשדה,
אוֹ נטל צרוֹר והוֹעיל,
כגוֹן שפתח בִנטילתוֹ המים לשדה הרי זה קנה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
13
המוֹכֵר שדה לחבֵרוֹ בצד שדֵהוּ אוֹ שנתנה לוֹ במתנה,
כיון שדש את המצר שבין שתי השדוֹת ונעשוּ שתיהן כשדה אחת קנה.
אבל אִם הלך בה לארכה וּלרחבה אין הִלוּך מוֹעיל כלוּם.
ואִם שביל כרמים מכר לוֹ,
הוֹאיל ונעשה להִלוּך קנה בהִלוּך.
14
וכמה שִעוּר רֹחב הדרך שיִקנה בהִלוּכוֹ? אִם היה מסוּים בִמחִצוֹת קנה כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצִדה.
ואִם אין שם מחִצוֹת קנה ברֹחב כדי שתִהיה על רֹאשוֹ חבילה של שריגים ויסֹב בה.
15
היתה הקרקע צחיח סלע שאין בה לֹא גדירה ולֹא פריצה ואינה בת זריעה הרי החזקה שקוֹנה אוֹתה בה שטיחת הפֵרוֹת אוֹ העמדת הבהֵמה שם וכיוֹצֵא בזה מִשאר התשמיש.
16
המוֹכֵר קרקע לחבֵרוֹ,
ונִכנס בה הלוֹקֵח וּזרעה אוֹ נרה אוֹ שאסף פֵרוֹת האילן אוֹ זמרוֹ וכל כיוֹצֵא בִדברים אֵלוּ הרי זה קנה,
שהרי החזיק,
ואין אחד מֵהן יכוֹל לחזֹר בוֹ.
:וכֵן אִם אסף המוֹכֵר סל של פֵרוֹת ונתן ללוֹקֵח קנה לוֹקֵח מיד בחזקה,
שהרי גִלה דעתוֹ שהִקנה לוֹ שדה זוֹ קִנין גמוּר,
ונעשוּ פֵרוֹתיה שלוֹ.
17
הגוֹי אינוֹ קוֹנה בחזקה,
אלא בִשטר הוּא שקוֹנה עִם נתינת הכסף.
וישראֵל הבא מֵחמת הגוֹי הרי הוּא כגוֹי,
ואינוֹ קוֹנה אלא בִשטר.
:כל המחוּבר לקרקע הרי הוּא כקרקע,
ונִקנה בכסף וּבִשטר אוֹ בחזקה.
ואִם אינוֹ צריך לקרקע,
כגוֹן המוֹכֵר ענבים העוֹמדוֹת להִבצֵר הרי זה כמִטלטלין לקניה,
ויֵש להן אוֹנאה.
18
כשֵם שהקרקע נִקנית בכסף וּבִשטר וּבחזקה,
כך שכירוּת הקרקע נִקנית בכסף לבדוֹ אוֹ בִשטר לבדוֹ אוֹ בחזקה,
ואין אחד מֵהן יכוֹל לחזֹר בוֹ.
19
המוֹכֵר לחבֵרוֹ עשר שדוֹת בעשר מדינוֹת,
כיון שהחזיק באחת מֵהן קנה כוּלן.
ואפִלוּ היתה אחת מֵהן הר גבֹה והשניה מצוּלה,
שהרי תשמיש זוֹ אינוֹ תשמיש זוֹ,
אף על פי כֵן,
כיון שהחזיק באחת מֵהן קנה השאר.
20
במה דברים אמוּרים? שנתן דמי כוּלן.
אבל אִם לֹא נתן דמי כוּלן לֹא קנה אלא כנגד מעוֹתיו.
לפיכך אִם היוּ הכֹל במתנה קנה כוּלן.
:וכֵן בִשכירוּת,
כיון שהחזיק באחת מֵהן קנה כוּלן כל זמן השכירוּת.
היוּ מִקצת הקרקעוֹת במכר וּמִקצתן בִשכירוּת,
כיון שהחזיק בין בִשכוּרה בין בִמכוּרה קנה הכֹל.