1
שֵבט לֵוי,
אף על פי שאין להן חֵלק בארץ כבר נִצטוּוּ ישראֵל לִתֵן להם ערים לשבת וּמִגרשיהן.
והערים הֵן שֵש ערי המִקלט,
ועליהן ארבעים וּשתים עיר.
וּכשמוֹסיפין ערי מִקלט אחֵרוֹת בימוֹת המשיח,
הכֹל ללויִם.
2
מִגרשי הערים כבר נִתפרשוּ בתוֹרה שהֵן שלֹשת אלפים אמה לכל רוּח מִקיר העיר וחוּצה,
שנאמר: "מִקיר העיר וחוּצה אלף אמה סביב" ,
וּלהלן הוּא אוֹמֵר:
"וּמדֹתם מִחוּץ לעיר את פאת קֵדמה אלפים באמה" וכו' אלף הרִאשוֹנוֹת מִגרש,
ואלפים שמוֹדדין חוּץ למִגרש לשדוֹת וּכרמים.
3
ונוֹתנין לכל עיר בית קברוֹת חוּץ לִתחוּם זה,
שאין קוֹברין מֵתיהן בִתחוּם עריהם,
שנאמר: "וּמִגרשיהם יהיוּ לִבהמתם ולִרכוּשם וּלכֹל חיתם" לחיים נִתנוּ,
לֹא לִקבוּרה.
4
אין עוֹשין בערי הלויִם עיר מִגרש,
ולֹא מִגרש עיר,
ולֹא מִגרש שדה,
ולֹא שדה מִגרש,
שנאמר: "וּשדֵה מִגרש עריהם לֹא ימכֵר" ,
5
וּמִפי השמוּעה למדוּ שזה שנאמר:
"לֹא ימכֵר" לֹא ישוּנה,
אלא השדה והמִגרש והעיר,
כל אחד מִשלשתן כמוֹת שהוּא לעוֹלם.
:וכֵן בִשאר ערי ישראֵל אין עוֹשין שדה מִגרש,
ולֹא מִגרש שדה,
ולֹא מִגרש עיר,
ולֹא עיר מִגרש.
6
ולֹא יסתֹר אדם את ביתוֹ לעשוֹתוֹ גינה ולֹא יטע את חוּרבתוֹ גִנה,
כדי שלֹא יחריבוּ ארץ ישראֵל.
7
כֹהנים וּלויִם שמכרוּ שדה מִשדוֹת עריהם אוֹ בית מִבתי ערי חוֹמה שלהן אינן גוֹאלין כסֵדר הזה,
אלא מוֹכרין השדוֹת ואפִלוּ סמוּך ליוֹבֵל,
וגוֹאלין מיד,
ואִם הִקדישוּ שדה גוֹאלין מיד ההקדֵש לאחר היוֹבֵל,
וגוֹאלין בתי ערי חוֹמה כל זמן שיִרצוּ,
אפִלוּ אחר כמה שנים,
שנאמר: "גאוּלת עוֹלם תִהיה ללויִם" .
8
ישראֵל שירש את אבי אִמוֹ לֵוי הרי זה גוֹאֵל כלויִם אף על פי שאינוֹ לֵוי.
הוֹאיל והערים אוֹ השדוֹת הֵן של לויִם,
גוֹאֵל לעוֹלם,
שדין זה תלוּי בִמקוֹמוֹת אֵלוּ,
לֹא בבעלים.
9
ולֵוי שירש אבי אִמוֹ ישראֵל אינוֹ גוֹאֵל כלויִם אלא כישראֵל,
שלֹא נאמר:
"גאוּלת עוֹלם תִהיה ללויִם" אלא בערי הלויִם.
10
כל שֵבט לֵוי מוּזהרין שלֹא ינחלוּ בארץ כנען,
וכֵן הֵן מוּזהרין שלֹא יטלוּ חֵלק בבִזה בשעה שכוֹבשין את הערים,
שנאמר: "לֹא יהיה לכֹהנים הלויִם כל שֵבט לֵוי חֵלק ונחלה עִם ישראֵל" :
"חֵלק" בבִזה,
"ונחלה" בארץ.
וכֵן הוּא אוֹמֵר:
"בארצם לֹא תִנחל,
וחֵלק לֹא יהיה לך בתוֹכם" בבִזה.
וכֵן לֵוי אוֹ כֹהֵן שנטל חֵלק בבִזה לוֹקה.
ואִם נטל נחלה בארץ מעבירין אוֹתה מִמנוּ.
11
יֵראה לי שאין הדברים אמוּרים אלא בארץ שנִכרתה עליה ברית לאברהם ליצחק וּליעקֹב וירשוּה בניהם ונִתחלקה להם.
אבל שאר כל הארצוֹת שכוֹבֵש מלך מִמלכי ישראֵל הרי הכֹהנים והלויִם באוֹתן הארצוֹת וּבבִזתן ככל ישראֵל.
12
ולמה לֹא זכה לֵוי בנחלת ארץ ישראֵל וּבבִזתה עִם אחיו? מִפני שהוּבדל לעבֹד את יי וּלשרתוֹ,
וּלהוֹרוֹת דרכיו הישרים וּמִשפטיו הצדיקים לרבים,
שנאמר: "יוֹרוּ מִשפטיך ליעקֹב ותוֹרתך לישראֵל" .
לפיכך הוּבדלוּ מִדרכי העוֹלם:
לֹא עוֹרכין מִלחמה כישראֵל ולֹא נוֹחלין ולֹא זוֹכין לעצמן בכֹח גוּפם,
אלא הֵם חיל יי,
שנאמר: "ברֵך יי חילוֹ" ,
והוּא ברוּך הוּא זִכה להן,
שנאמר: "אני חלקך ונחלתך" .
13
ולֹא שֵבט לֵוי בִלבד,
אלא כל איש ואיש מִכל באי העוֹלם אשר נדבה רוּחוֹ אוֹתוֹ והֵבין מִדעתוֹ להִבדֵל לעמֹד לִפני יי לשרתוֹ וּלעבדוֹ לדֵעה את יי,
והלך ישר כמוֹ שעשהוּ האלֹהים וּפרק מֵעל צוּארוֹ עֹל החשבוֹנוֹת הרבים אשר בִקשוּ בני האדם הרי זה נִתקדֵש קֹדש קדשים,
ויהיה יי חלקוֹ ונחלתוֹ לעוֹלם וּלעוֹלמי עוֹלמים ויזכה לוֹ בעוֹלם הזה דבר המספיק לוֹ,
כמוֹ שזִכה לכֹהנים וללויִם.
הרי דוִד אוֹמֵר:
"יי מנת חלקי וכוֹסי אתה תוֹמיך גוֹרלי" .
:בריך רחמנא דסיען:
נִגמר סֵפר שביעי בעזרת שדי,
וּמִנין פרקים של סֵפר זה חמִשה וּשמוֹנים:
הִלכוֹת כִלאים עשרה פרקים.
הִלכוֹת מתנוֹת עניים עשרה פרקים.
הִלכוֹת תרוּמוֹת חמִשה עשר פרקים.
הִלכוֹת מעשֵר ארבעה עשר פרקים.
הִלכוֹת מעשֵר שֵני ונטע רבעי אחד עשר פרקים.
הִלכוֹת בִכוּרים עִם שאר מתנוֹת כהוּנה שבגבוּלין שנים עשר פרקים.
הִלכוֹת שמִטה ויוֹבֵל שלֹשה עשר פרקים.