1
פֵרוֹת שביעית אין אוֹכלין מֵהן אלא כל זמן שאוֹתוֹ המין מצוּי בשדה,
שנאמר: "ולִבהמתך ולחיה אשר בארצך תִהיה כל תבוּאתה לאכֹל" :
כל זמן שחיה אוֹכלת מִמין זה מִן השדה אתה אוֹכֵל מִמה שבבית; כלה לחיה מִן השדה חיב לבעֵר אוֹתוֹ המין מִן הבית.
וזה הוּא בִעוּר של פֵרוֹת שביעית.
2
כיצד? הרי שהיוּ לוֹ גרוֹגרוֹת של שביעית בתוֹך ביתוֹ אוֹכֵל מֵהן כל זמן שהתאֵנים באילנוֹת בשדה.
כלוּ התאֵנים מִן השדה אסוּר לאכֹל מִן הגרוֹגרוֹת שבבית,
אלא מבעֵר אוֹתן.
3
היוּ לוֹ פֵרוֹת מרוּבין מחלקן מזוֹן שלֹש סעוּדוֹת לכל אחד ואחד.
:ואסוּר לאכֹל אחר הבִעוּר,
בין לעניים בין לעשירים.
ואִם לֹא מצא אוֹכלים בִשעת הבִעוּר שוֹרֵף באֵש אוֹ משליך לים אוֹ מאבֵד בכל דבר שמאבֵד.
4
היוּ לוֹ צִמוּקים של שביעית,
וכלוּ הענבים מִן השדה מִן הגנוֹת והפרדֵסין שהֵן הפקֵר,
אף על פי שעדין יֵש ענבים בגפנים שבתוֹך החצֵרוֹת אינוֹ אוֹכֵל מִן הצִמוּקים מִפני ענבים אֵלוּ שבחצֵר,
לפי שאינן מצוּיין לחיה.
אבל אִם יֵש שם ענבים קשים ביוֹתֵר שאינן נִגמרין אלא בסוֹף השנה הרי זה אוֹכֵל מִן הצִמוּקין בִשבילן.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
5
אילן שהוּא עוֹשה פֵרוֹת שתי פעמים בשנה,
והיה לוֹ מִפֵרוֹתיו הרִאשוֹנוֹת הרי זה אוֹכֵל מֵהן כל זמן שפֵרוֹת שניוֹת מצוּיוֹת בשדה,
שהרי מֵאוֹתוֹ המין בשדה.
אבל פֵרוֹת הסתיו אין אוֹכלין בִשבילן,
מִפני שהֵן דוֹמין לפֵרוֹת של שנה אחרת.
6
הכוֹבֵש שלֹשה כבשים בחבית אחת כל שכלה מינוֹ מִן השדה,
יבעֵר מינוֹ מִן החבית.
ואִם הִתחיל בה הרי הכֹל כִמבֹער.
וּכשֵם שמבעֵר אכלי אדם,
כך מבעֵר אכלי בהֵמה מִן הבית,
ואינוֹ מאכילן לבהֵמה אִם כלה אוֹתוֹ המין מִן השדה.
7
וּכשֵם שמבערין את הפֵרוֹת,
כך מבערין את הדמים.
:כיצד? הרי שמכר רִמוֹנים של שביעית והרי הוּא אוֹכֵל בִדמיהן,
וכלוּ הרִמוֹנים מִן האילנוֹת שבשדה ונִשאר אצלוֹ מִן הדמים שמכר בהן חיב לבעֵר הדמים.
8
כיצד עוֹשה? קוֹנה בהן מאכלוֹת וּמחלקן מזוֹן שלֹש סעוּדוֹת לכל אחד ואחד,
אוֹ ישליך המעוֹת לים המלח אִם לֹא מצא אוֹכלים.
9
שלֹש ארצוֹת לבִעוּר:
ארץ יהוּדה כוּלה,
ההר והשפֵלה והעֵמק ארץ אחת; עֵבר הירדֵן כוּלוֹ,
שפֵלת לֹד והר שפֵלת לֹד וּמִבית חוֹרוֹן עד הים ארץ אחת; והגליל כוּלוֹ,
גליל העליוֹן וגליל התחתוֹן וּתחוּם טבריה ארץ אחת.
ואוֹכלין בכל אחת ואחת מִשלשתן עד שיִכלה האחרוֹן שבה.
10
כיצד? היוּ לוֹ פֵרוֹת בארץ יהוּדה אוֹכֵל מֵהן כל זמן שיֵש מֵאוֹתוֹ המין בכל ארץ יהוּדה כוּלה.
וכֵן אִם היוּ לוֹ פֵרוֹת גליל אוֹכֵל מֵהן כל זמן שיֵש מֵאוֹתוֹ המין בכל ארץ הגליל כוּלה.
וכֵן בעֵבר הירדֵן.
11
ושלֹש ארצוֹת אֵלוּ כוּלן חשוּבוֹת כארץ אחת לחרוּבין ולזיתים ולתמרים.
ואוֹכלין בתמרים עד שיִכלה האחרוֹן שבזֹער.
ואימתי הוּא כלה? עד הפוּרים.
וכֵן אוֹכלין בזיתים עד העצרת וּבענבים עד הפסח של מוֹצאי שביעית וּבגרוֹגרוֹת עד חנוּכה.
12
המוֹליך פֵרוֹת שביעית מִמקוֹם שכלוּ למקוֹם שלֹא כלוּ אוֹ מִמקוֹם שלֹא כלוּ למקוֹם שכלוּ חיב לבעֵר,
לפי שנוֹתנין עליו חוּמרי מקוֹם שיצא מִשם וחוּמרי מקוֹם שהלך לשם.
וּפֵרוֹת הארץ שיצאוּ לחוּצה לארץ מִתבערין בִמקוֹמן,
ולֹא יעבירֵם מִמקוֹם למקוֹם.
13
כלל אמרוּ בשביעית:
כל שהוּא מֵאֹכל אדם אוֹ מֵאֹכל בהֵמה אוֹ מִמין הצוֹבעין:
אִם אינוֹ מִתקיֵם בארץ יֵש לוֹ שביעית וּלדמיו שביעית,
וחיב בבִעוּר ויֵש לדמיו בִעוּר.
כגוֹן עלי הלוּף השוֹטה ועלי הדנדנה והעוּלשין מֵאֹכל אדם,
וּכגוֹן החוֹחים והדרדרים מֵאֹכל הבהֵמה,
וּכגוֹן אסטיס וקוֹצה מִמין הצוֹבעין.
:ואִם היה מִתקיֵם בארץ,
כגוֹן הפוּאה והרִכפה מִמין הצוֹבעין,
אף על פי שיֵש לוֹ שביעית וּלדמיו שביעית אין לוֹ בִעוּר ולֹא לדמיו בִעוּר,
שהרי מִתקיֵם בארץ,
אלא נהנין וצוֹבעין בוֹ עד רֹאש השנה.
14
וכל שאינוֹ מיוּחד למאכל אדם ולֹא למאכל בהֵמה ואינוֹ מִמין הצוֹבעין,
הוֹאיל ואינוֹ לעֵצים יֵש לוֹ שביעית וּלדמיו שביעית,
אבל אין לוֹ בִעוּר ולֹא לדמיו בִעוּר,
אף על פי שאינוֹ מִתקיֵם בארץ,
אלא נהנין בוֹ אוֹ בדמיו עד רֹאש השנה,
כגוֹן עִקר הלוּף השוֹטה ועִקר הדנדנה והעקרבנין.
15
קלִפי רִמוֹן והנֵץ שלוֹ,
קלִפי אגוֹזין והגרעינין יֵש להן שביעית ולִדמיהן שביעית,
אבל אין להן ולֹא לִדמיהן בִעוּר.
לוּלבי זרדין והחרוּבין יֵש להן שביעית ולִדמיהן שביעית,
ויֵש להן ולִדמיהן בִעוּר.
לוּלבי האֵלה והבטנה והאטדים יֵש להן ולִדמיהן שביעית,
ואין להן ולֹא לִדמיהן בִעוּר,
אבל לעלים שלהן יֵש בִעוּר.
16
אי זוֹ שעת בִעוּר העלים? בעֵת שיִבֹלוּ מִן האילנוֹת שלהן.
עלי זיתים ועלי קנים ועלי חרוּבין אין להן בִעוּר,
לפי שאינן נוֹבלוֹת וכלוֹת.
17
ועד מתי יהיה אדם מלקֵט עשבים לחים בשביעית? עד שייבש המתיק.
ויגבֵב עשבים יבֵשים עד שתֵרֵד רביעה שניה במוֹצאי שביעית.
18
ועד מתי יהיוּ העניים מוּתרין להִכנֵס לפרדֵסוֹת במוֹצאי שביעית לאסֹף פֵרוֹת שביעית? עד שתֵרֵד רביעה שניה.
19
הוּרד והכֹפר והלֹטם יֵש להן שביעית ולִדמיהן שביעית.
הקטף, והוּא שרף היוֹצֵא מִן האילנוֹת וּמִן העִקרין אין לוֹ שביעית.
והיוֹצֵא מִן הפגין יֵש לוֹ שביעית וּלדמיו שביעית.
20
במה דברים אמוּרים? באילן מאכל.
אבל באילן סרק אף היוֹצֵא מִן העלין וּמִן העִקרין כפרי שלהן,
ויֵש לוֹ שביעית וּלדמיו שביעית.
21
הכוֹבֵש ורד שביעית בשמן של שִשית ילקֵט את הוּרד,
והשמן מוּתר.
כבשוֹ בשמן של מוֹצאי שביעית חיב לבעֵר השמן,
שהרי הוּרד יבֵש הוּא,
וּכבר נִתחיֵב בבִעוּר.
22
חרוּבין של שביעית שכבשן ביין שִשית אוֹ ביין מוֹצאי שביעית חיב לבעֵר היין,
שהרי טעם פֵרוֹת שביעית בוֹ.
זה הכלל:
פֵרוֹת שביעית שנִתערבוּ בפֵרוֹת אחֵרוֹת:
מין במינוֹ בכל שהוּא; ושלֹא במינוֹ בנוֹתֵן טעם.