B"H
🏡

Ikar

Chapter 3 | פרק ג

1

עבוֹדת הארץ בשנה שִשית שלֹשים יוֹם סמוּך לשביעית אסוּרה,

הלכה למֹשה מִסיני,

מִפני שהוּא מתקנה לשביעית.

ודבר זה בִזמן שבית המִקדש קים הוּא שנאסר מִפי השמוּעה.

וגזרוּ חכמים שלֹא יהוּ חוֹרשין שדֵה האילן ערב שביעית בִזמן המִקדש אלא עד העצרת,

וּשדֵה הלבן עד הפסח.

וּבִזמן שאין המִקדש מוּתרין בעבוֹדת הארץ עד רֹאש השנה כדין תוֹרה.

2

אי זוֹ היא שדֵה האילן? כל שלֹשה אילנוֹת לבית סאה; אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל,

ואפִלוּ הֵן של שלֹשה אנשים רוֹאין אוֹתן כאִלוּ הֵן תאֵנים:

אִם ראוּיין לעשוֹת כִכר דבֵלה של שִשים מנה חוֹרשין כל בית סאה בִשבילן,

והוּא שיִהיה רחוֹק בין כל אחד ואחד כדי שיִהיה הבקר יכוֹל לעבֹר בכֵליו.

3

היוּ פחוֹת מִשלֹשה לבית סאה,

אוֹ שהיוּ שלֹשה ואחד ראוּי לעשוֹת שִשים מנה אוֹ יתֵר והשנים אינן ראוּיין לעשוֹת סאה,

אוֹ שנים ראוּיין לעשוֹת אפִלוּ מֵאה מנה ואחד אינוֹ עוֹשה אין חוֹרשין להן אלא כל צרכן,

והוּא מלֹא האוֹרה וסלוֹ חוּצה לוֹ.

4

היוּ מִשלֹשה ועד תִשעה,

וּראוּיין לעשוֹת שִשים מנה חוֹרשין כל בית סאה בִשבילן,

ואף על פי שיֵש בהן מה שאינוֹ ראוּי לעשוֹת.

5

היוּ עשרה אילנוֹת לתוֹך בית סאה אוֹ יתֵר,

בין עוֹשין בין שאין עוֹשין חוֹרשין כל בית סאה בִשבילן.

:עשר נטיעוֹת מפוּזרוֹת לתוֹך בית סאה חוֹרשין כל בית סאה בִשבילן עד רֹאש השנה.

ודבר זה הלכה למֹשה מִסיני.

6

היוּ עשוּיוֹת שוּרה אחת אוֹ מוּקפוֹת עטרה אין חוֹרשין להן אלא כל צרכן לכל אחת ואחת.

והדלוּעין עִם הנטיעוֹת מִצטרפין לעשרה.

7

אי זוֹ היא נטיעה? זה האילן הקטן כל זמן שקוֹראין לוֹ נטיעה.

8

אילן שנִקצץ והוֹציא חליפין:

אִם נִקצץ מִטפח וּלמעלה הרי הוּא כאילן; מִטפח וּלמטה הרי הוּא כנטיעה.

9

וכל הדברים האֵלוּ בִזמן המִקדש,

כמוֹ שאמרנוּ.

אבל בזמן הזה מוּתרין בעבוֹדת הארץ עד רֹאש השנה.

:אף בִזמן המִקדש מוּתר לסקֵל השדוֹת וּלזבֵל ולעדֹר המִקשיוֹת והמִדלעוֹת וּבית השלהין עד רֹאש השנה.

וּמיבלין וּמפרקין,

וּמאבקין וּמעשנין,

וּמקרסמין וּמזרדין וּמפסלין,

וּמזהמין את הנטיעוֹת וכוֹרכין אוֹתן וקוֹטמין אוֹתן ועוֹשין להן בתים וּמשקין אוֹתן,

וסכין את הפגין וּמנקבין אוֹתן כל עבוֹדוֹת אֵלוּ מוּתרוֹת בערב שביעית עד רֹאש השנה של שביעית,

ואפִלוּ בִזמן המִקדש.

10

פגי ערב שביעית שנִכנסוּ לשביעית,

ושל שביעית שיצאוּ למוֹצאי שביעית לֹא סכין ולֹא מנקבין.

וּבִזמן המִקדש אין בוֹנין מדרֵגוֹת על פי הגֵאיוֹת ערב שביעית מִשיִפסקוּ הגשמים,

מִפני שהוּא מתקנן לשביעית.

11

אף בזמן הזה אין נוֹטעין אילנוֹת ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית,

אלא כדי שתִקלֹט הנטיעה ותִשהה אחר הקליטה שלֹשים יוֹם קֹדם רֹאש השנה של שביעית.

וּסתם קליטה שתי שבתוֹת.

ודבר זה אסוּר לעוֹלם מִפני מראית העין,

שמא יֹאמר הרוֹאה:

בשביעית נִטעוּ.

:נִמצֵאת אוֹמֵר,

שהנוֹטֵע אוֹ המבריך אוֹ המרכיב ערב שביעית קֹדם רֹאש השנה בארבעה וארבעים יוֹם יקיֵם; פחוֹת מִכאן יעקֹר.

ואִם לֹא עקר הפֵרוֹת מוּתרין.

ואִם מֵת קֹדם שיעקֹר מחיבין את היוֹרֵש לעקֹר.

Reader controls and commentary are loading.