1
הגוֹזֵל קרקע מֵחבֵרוֹ והִפסידה,
כגוֹן שחפר בה בוֹרוֹת שיחין וּמערוֹת,
אוֹ שקצץ את האילנוֹת ושִחֵת המעינוֹת והרס הבִנין חיב להעמיד לוֹ בית אוֹ שדה כשהיוּ בִשעת הגזֵלה,
אוֹ ישלֵם דמי מה שהִפסיד.
:אבל אִם נִשחתה מֵאיליה,
כגוֹן ששטפה נהר אוֹ נִשרפה באֵש שירדה מִן השמים אוֹמֵר לוֹ:
הרי שלך לפניך,
שהקרקע בחזקת בעליה קימת,
ואין אחריוּת הפסֵדה עליו אלא אִם כֵן הִפסיד בידוֹ,
מה שאין כֵן הדין במִטלטלין אוֹ בעבדים,
כמוֹ שבֵארנוּ.
2
גזל שדה,
ונִגזלה מִמנוּ,
וּנטלוּה מציקין בכֹח המלך:
אִם מכת מדינה היא,
כגוֹן שלקח המלך שדוֹת אוֹ בתים של כל אנשי המדינה אוֹמֵר לוֹ:
הרי שלך לפניך; ואִם מֵחמת הגזלן נִלקחה חיב להעמיד לוֹ שדה אחרת.
3
אנס המלך את הגזלן ואמר לוֹ:
הראֵה לנוּ כל מה שיֵש לך,
והראה שדה זוֹ שגזלה בִכלל שדוֹתיו,
וּנטלה המלך חיב להעמיד לוֹ שדה אחרת כמוֹתה,
אוֹ נוֹתֵן דמיה.
4
גזל שדה והִפסידה בידוֹ כשבעל השדה גוֹבה את דמי מה שהִפסיד הגזלן,
גוֹבה אוֹתן מִנכסים בני חֹרים,
מִפני שהוּא כמִלוה על פה.
ואִם עמד הגזלן בדין ונִתחיֵב לשלֵם,
ואחר כך מכר גוֹבה מִנכסים משוּעבדים.
5
גזל שדה ואכל פֵרוֹתיה משלֵם כל הפֵרוֹת שאכל מִנכסים בני חֹרים.
גזל והִשביח שמין לוֹ וידוֹ על התחתוֹנה:
אִם השבח יתֵר על ההוֹצאה נוֹטֵל ההוֹצאה בִלבד מִן הנִגזל; ואִם ההוֹצאה יתֵרה על השבח אין לוֹ מִן ההוֹצאה אלא שִעוּר השבח.
6
גזל שדה וּמכרה והִשביחה הלוֹקֵח:
אִם השבח יתֵר על ההוֹצאה נוֹטֵל ההוֹצאה מִן בעל השדה,
ונוֹטֵל הקרן עִם שאר השבח מִן הגזלן:
7
הקרן מִנכסים משוּעבדים,
וּשאר השבח מִבני חֹרין.
ואִם הִכיר בה שהיא גזוּלה כשלקחה אינוֹ נוֹטֵל מִן הגזלן אלא הקרן בִלבד,
וּמפסיד שאר השבח היתֵר על ההוֹצאה.
:היתה ההוֹצאה יתֵרה על השבח,
בין שהִכיר בה שהיא גזוּלה בין שלֹא הִכיר בה אין לוֹ מִן ההוֹצאה אלא כשִעוּר השבח,
נוֹטלוֹ מִן בעל השדה,
ונוֹטֵל הקרן מִן הגזלן מִנכסים משוּעבדים.
8
הגוֹזֵל שדה וּמכרה,
ואכל הלוֹקֵח פֵרוֹתיה מחשבין עליו כל הפֵרוֹת שאכל וּמשלֵם לבעל השדה,
וחוֹזֵר וגוֹבה אוֹתן מִן הגזלן מִנכסים בני חֹרין.
ואִם הִכיר בה שהיא גזוּלה אין לוֹ פֵרוֹת,
ואינוֹ גוֹבה מִן הגזלן אלא הקרן בִלבד.
9
המוֹכֵר שדה שאינה שלוֹ אין מִמכרוֹ מִמכר,
ולֹא קנה לוֹקֵח כלוּם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
חזר הגזלן אחר שמכרה וּלקחה מִבעליה נִתקימה ביד הלוֹקֵח מִן הגזלן.
ואפִלוּ נתנה לוֹ הגזלן מתנה כשהיתה גזוּלה בידוֹ,
כיון שחזר וּלקחה נִתקימה ביד זה שקִבֵל המתנה,
שמִפני זה טרח הגזלן עד שקניה,
כדי לעמֹד בנאמנוּתוֹ.
10
לפיכך אִם תבע הלוֹקֵח את הגזלן מִפני שמכר לוֹ שדה שאינה שלוֹ,
ונִתחיֵב לשלֵם,
והִתחילוּ בית דין להכריז על נִכסי הגזלן כדי להגבוֹת מֵהן ללוֹקֵח,
ואחר שהִתחילוּ ההכרזוֹת לקחה הגזלן מִן הבעלים לֹא נִתקימה ביד הלוֹקֵח,
שמֵאחר שהִכריזוּ על נכסיו נִתגלה שאינוֹ נאמן,
ולֹא לקחה מִן הבעלים כדי להעמידה ביד הלוֹקֵח.
11
לקחה הגזלן מִן הבעלים אחר שמכרה כשהיא גזוּלה,
וחזר וּמכרה לאחֵר אוֹ נתנה במתנה אוֹ הוֹרישה הרי גִלה דעתוֹ שאינוֹ רוֹצה להעמידה ביד זה שלקחה מִמנוּ כשהיתה גזוּלה.
וכֵן אִם נפלה לגזלן בירוּשה לֹא נִתקימה ביד הלוֹקֵח.
12
גבה אוֹתה הגזלן בחוֹבוֹ:
אִם יֵש לנִגזל קרקע אחרת,
ואמר לוֹ הגזלן:
זוֹ אני גוֹבה בחוֹבי הרי זה נִתכוֵּן להעמידה ביד הלוֹקֵח; ואִם אין לנִגזל קרקע אלא זוֹ לִגבוֹת חוֹבוֹ הוּא שנִתכוֵּן.
13
נתנוּה הבעלים לגזלן מתנה קנה אוֹתה הלוֹקֵח; שאִלוּ לֹא טרח לבעלים לֹא היוּ נוֹתנין לוֹ מתנה,
וּמִפני מה טרח זה? כדי שיִזכה בה בדין ויעמֹד בנאמנוּתוֹ ותִתקיֵם ביד הלוֹקֵח.
14
הגוֹזֵל שדה,
ואחר שגזלה והוּחזק גזלן עליה חזר וּלקחה מִבעלים הרִאשוֹנים,
וטען הנִגזל ואמר:
אנוּס הייתי בשעה שמכרתי לוֹ,
ושלֹא לדעתי מכרתי מֵחמת גזלנוּתוֹ לֹא זכה הגזלן אף על פי שיֵש לוֹ עֵדים שלקחה בִפניהם,
ותחזֹר השדה לִבעליה,
וּמחזירין לגזלן הדמים שנתן.
15
במה דברים אמוּרים? בשהֵעידוּ העֵדים שמנה בִפניהם את המעוֹת.
אבל אִם הֵעידוּ שבעל הקרקע מכר לגזלן והוֹדה לוֹ בִפניהם שנתן לוֹ דמים כך וכך,
והנִגזל טוֹעֵן שלֹא נתן לוֹ כלוּם,
וּמֵחמת יראה הוֹדה לוֹ אין לגזלן כלוּם,
אלא מוֹציאין מִמנוּ השדה בלֹא דמים,
מִפני שלֹא הוֹדה לוֹ אלא מִן הפחד כשטען,
הוֹאיל והוּחזק גזלן עליה.
16
אין בעל השדה צריך לעשוֹת מוֹדעא על מכר זה; הוֹאיל והוּחזק זה גזלן על שדה זוֹ,
ואין ראיתוֹ בה ראיה אינוֹ צריך לִמסֹר מוֹדעא.
ואין דין גזלן כדין האוֹנֵס חבֵרוֹ ותלה אוֹתוֹ עד שיִמכֹר לוֹ,
שזה האוֹנֵס אינוֹ רוֹצה לִגזֹל,
ולֹא גזלוֹ עדין כלוּם.
לפיכך אִם לֹא מסר המוֹכֵר האנוּס מוֹדעא מִמכרוֹ קים.