1
כל מי שנִתחיֵב ממוֹן לחבֵרוֹ היִשראֵלי,
וכפר בוֹ ונִשבע על שקר הרי זה מחוּיב להחזיר לוֹ את הקרן שכפר בוֹ והוֹספת חֹמש,
וחיב בקרבן,
והוּא הנִקרא אשם גזֵלוֹת.
2
אחד הגוֹזֵל אוֹ העוֹשֵק אוֹ הגוֹנֵב,
אוֹ שהִלוהוּ,
אוֹ שהִפקיד אצלוֹ,
אוֹ מצא אבֵדה וכִחֵש בה,
אוֹ שהיתה ביניהן שוּתפוּת ונִשאר לוֹ אצלוֹ ממוֹן,
אוֹ שעשה לוֹ מלאכה ולֹא נתן לוֹ שכרוֹ,
כללוֹ של דבר:
כל שאִלוּ הוֹדה היה חיב לשלֵם בדין,
וכפר ונִשבע משלֵם קרן וחֹמש,
שנאמר: "וכִחֵש בעמיתוֹ בפִקדוֹן" וכו .
3
במה דברים אמוּרים? בשהיה חיב לשלֵם מֵחמת עצמוֹ.
אבל אִם היה חיב לשלֵם מֵחמת אביו אינוֹ משלֵם חֹמש.
כיצד? כגוֹן שגזל אביו אוֹ גנב,
אוֹ שהיה חיב לאחֵרים,
והבֵן יוֹדֵע,
וכפר הבֵן ונִשבע,
ואחר כך הוֹדה משלֵם הקרן בִלבד,
שנאמר: "אשר גזל" על גזֵלוֹ הוּא מוֹסיף חֹמש,
ואינוֹ מוֹסיף חֹמש על גזל אביו.
4
במה דברים אמוּרים? בשאין הגזֵלה קימת.
אבל אִם גזל אביו וּמֵת והרי הגזֵלה קימת,
וכפר היוֹרֵש ונִשבע,
ואחר כך הוֹדה משלֵם קרן וחֹמש.
5
גזל האב ונִשבע והוֹדה,
ואחר כך מֵת הרי היוֹרֵש משלֵם קרן וחֹמש.
6
גזל ונִשבע וּמֵת,
והוֹדה היוֹרֵש משלֵם הקרן בִלבד.
וּבין כך וּבין כך היוֹרֵש פטוּר מִן האשם.
7
הנִשבע לגוֹי משלֵם את הקרן,
ואינוֹ חיב בחֹמש,
שנאמר: "וכִחֵש בעמיתוֹ" .
וכֵן הגוֹזֵל פחוֹת מִשוה פרוּטה וכפר ונִשבע אינוֹ חיב בחֹמש,
שאין פחוֹת מִשוה פרוּטה ממוֹן.
:כמה הוּא החֹמש? אחד מֵארבעה בקרן,
שאִם גזל שוה ארבעה ונִשבע משלֵם חמִשה.
ואִם היתה הגזֵלה קימת מחזיר אוֹתה,
ונוֹתֵן דמי רביע שלה.
8
אין הנִשבע על כפירת ממוֹן משלֵם חֹמש עד שיוֹדה מֵעצמוֹ.
אבל אִם באוּ עֵדים והוּא עוֹמֵד בִכפירתוֹ משלֵם הקרן בִלבד על פי עֵדים,
ואינוֹ משלֵם את החֹמש,
שהחֹמש עִם הקרבן לכפרה הֵן באים,
ואינוֹ מֵביא אוֹתן אלא על פי עצמוֹ.
9
הגוֹזֵל את חבֵרוֹ,
אף על פי שכפר בוֹ,
הוֹאיל ולֹא נִשבע,
אִם חזר והוֹדה אינוֹ חיב לִרדֹף אחרי הבעלים עד שיחזיר להן ממוֹן שבידוֹ,
אלא יהי ביד הגזלן עד שיבֹאוּ הבעלים ויטלוּ שלהם.
:אבל אִם נִשבע על שוה פרוּטה ומעלה חיב לִרדֹף אחר הבעלים עד שיחזיר להם,
אפִלוּ הֵם באיי הים,
מִפני שכבר נִתיאשוּ מֵאחר שנִשבע,
ואינם באים עוֹד לתבעוֹ.
10
אפִלוּ החזיר הגזֵלה כוּלה חוּץ מִשוה פרוּטה חיב להוֹליכה אחר הנִגזל.
ולֹא יתֵן לֹא לִבנוֹ של נִגזל ולֹא לִשלוּחוֹ,
אלא אִם כֵן עשה הנִגזל השליח בעֵדים.
ואִם הֵביא את הגזֵלה ואת החֹמש לבית דין שבעירוֹ הרי זה מֵביא אשמוֹ וּמִתכפֵר לוֹ,
וּבית דין מִטפלין בה עד שתגיע לבעלה.
וכֵן נוֹתֵן הוּא לִשלוּח בית דין.
וכל הנוֹתֵן הגזֵל וכיוֹצֵא בוֹ לבית דין יצא.
11
נתן לוֹ את הקרן ולֹא נתן לוֹ את החֹמש,
אוֹ שמחל לוֹ על הקרן ולֹא מחל לוֹ על החֹמש,
אוֹ שמחל לוֹ על זה ועל זה חוּץ מִפחוֹת מִשוה פרוּטה בקרן אינוֹ צריך להוֹליך אחריו,
אלא יבֹא הנִגזל ויטֹל את השאר.
ואף על פי שהגזֵלה עצמה קימת,
אין חוֹששין שמא תיקר ונִמצא הנִשאר שוה פרוּטה.
:אבל אִם נתן לוֹ את החֹמש ולֹא נתן לוֹ הקרן,
אוֹ שמחל לוֹ על החֹמש ולֹא מחל לוֹ על הקרן,
אוֹ שמחל לוֹ על זה וזה חוּץ מִשוה פרוּטה בקרן חיב להוֹליכוֹ אחריו,
אוֹ יתֵן לבית דין שבעירוֹ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
12
המחזיר את הקרן לבעלים,
וכפר פעם שניה בחֹמש ונִשבע עליו נעשה החֹמש כקרן לכל דבר,
וּמשלֵם עליו חֹמש אחֵר,
שנאמר: "וחמִשִתיו יֹסֵף עליו" מלמֵד שהוּא מוֹסיף חֹמש על חֹמש,
עד שיִתמעֵט החֹמש שיִכפֹר בוֹ וישבע על פחוֹת מִשוה פרוּטה.
13
מי שהיה אצלוֹ פִקדוֹן,
וטען שאבד ונִשבע,
וחזר והוֹדה שהוּא אצלוֹ,
וחזר וטען שאבד ונִשבע,
וחזר והוֹדה שהוּא אצלוֹ משלֵם חֹמש לכל שבוּעה וּשבוּעה עִם הקרן האחד,
שנאמר: "וחמִשִתיו יֹסֵף עליו" מלמֵד שהוּא משלֵם כמה חוּמשין על קרן אחד.