1
הגזֵלה שלֹא נִשתנת אלא הרי היא כמוֹת שהיתה,
אף על פי שנִתיאשוּ הבעלים מִמנה,
ואף על פי שמֵת הגזלן והרי היא ביד בניו הרי זוֹ חוֹזרת לִבעליה בעצמה.
ואִם נִשתנת ביד הגזלן,
אף על פי שעדין לֹא נִתיאשוּ הבעלים מִמנה קנה אוֹתה בשִנוּי,
וּמשלֵם דמיה כִשעת הגזֵלה.
2
ודין זה דין תוֹרה הוּא,
שנאמר: "והֵשיב את הגזֵלה אשר גזל" ; מִפי השמוּעה למדוּ:
אִם היא כשגזלה משלֵם אוֹתה; ואִם נִשתנת בידוֹ משלֵם דמיה.
:נִתיאשוּ הבעלים מִמנה ולֹא נִשתנת קנה הגזלן כל השבח שהִשביחה אחר יֵאוּש,
ואינוֹ משלֵם אלא כִשעת הגזֵלה.
ודבר זה מִדִבריהם,
מִפני תקנת השבים.
וּכשמחזיר הגזֵלה,
שמין לוֹ את השבח ונוֹטֵל מִן הנִגזל.
3
מכרה הגזלן אוֹ נתנה במתנה,
אף על פי שלֹא נִשתנת הגזֵלה אינה חוֹזרת בעצמה מיד הלוֹקֵח; הוֹאיל ונִתיאשוּ הבעלים,
בין לִפני מכירה וּנתינה בין לאחר מכירה וּנתינה,
קנה אוֹתה הלוֹקֵח ביֵאוּש ושִנוּי רשוּת.
4
הגוֹזֵל והִשביח,
וּמכר אוֹ הוֹריש לִפני יֵאוּש מה שהִשביח הוֹריש וּמה שהִשביח מכר,
וקנה לוֹקֵח אוֹ יוֹרֵש את השבח,
ונוֹטֵל דמי השבח מִנִגזל,
וּמחזיר הגזֵלה,
וחוֹזֵר הנִגזל ונוֹטֵל דמי השבח מִן הגזלן,
שהרי לֹא נִתיאֵש.
:וכֵן אִם הִשביח הלוֹקֵח אוֹ היוֹרֵש נוֹטֵל השבח מִן הנִגזל.
5
מכר הגזלן לגוֹי,
אף על פי שהִשביח הגוֹי חוֹזרת לִבעליה.
מכרה הגוֹי לישראֵל אחר שהִשביחה,
הוֹאיל והגזלן ישראֵל וזה שהיא בידוֹ ישראֵל קנה השבח; ואִם תפש הנִגזל אין מוֹציאין מידוֹ.
6
כבר בֵארנוּ שהגזֵלה שהִשביחה אחר יֵאוּש אוֹ אחר שנִשתנת השבח של גזלן,
מִפני תקנת השבים,
אף על פי שהִשביחה מֵאיליה.
:כיצד? גזל פרה ונִתעברה אצלוֹ,
בין שילדה קֹדם שתבעוֹ בדין בין שעדין לֹא ילדה; גזל רחֵל ונִטענה אצלוֹ,
בין שגזזה קֹדם שתבעוֹ בדין בין שעדין לֹא גזזה,
הוֹאיל ונִתיאשוּ הבעלים משלֵם כִשעת הגזֵלה:
ואִם ילדה וּגזזה הגִזוֹת והוּלדוֹת של גזלן; ואִם עדין לֹא ילדה ולֹא גזזה שמין לוֹ ונוֹטֵל השבח מִן הנִגזל,
וּמחזיר הבהֵמה עצמה.
7
גזל פרה מעוּברת,
ונִתיאשוּ הבעלים ואחר כך ילדה; רחֵל טעוּנה,
ונִתיאשוּ הבעלים ואחר כך גזזה משלֵם דמי פרה העוֹמדת לילֵד וּדמי רחֵל העוֹמדת להִגזֵז.
ואִם לִפני יֵאוּש אוֹ קֹדם שנִשתנת ילדה אוֹ גזזה הרי הגִזוֹת והוּלדוֹת של בעלים,
ואף על פי שנִתעברה אוֹ נִטענה ביד הגזלן; הוֹאיל ולֹא נִתיאשוּ הבעלים ולֹא נִשתנת הגזֵלה,
בִרשוּת בעליה היא עדין,
אף על פי שהגזלן חיב באנסיה.
8
גנב אוֹ גזל,
והִקדיש וטבח אחר שנִתיאשוּ הבעלים הרי היא בִרשוּת הגזלן מִשעה שהִקדישה בִלבד,
כדי שלֹא יהיה חוֹטֵא נִשכר,
וכל ולדוֹתיה וגִזוֹתיה מִשעת גנֵבה עד שעת הקדֵש לבעלים.
9
במה דברים אמוּרים? בשבח הבא מֵאיליו,
כגוֹן גִזוֹת וּולדוֹת.
אבל אִם היתה כחוּשה וּפִטמה,
אפִלוּ לִפני יֵאוּש נוֹטֵל מִן הנִגזל שבח הפִטוּם,
וכל כיוֹצֵא בזה מִשבח שיֵש בוֹ הוֹצאה.
10
שִנוּי החוֹזֵר לִבריתוֹ אינוֹ שִנוּי.
כיצד? הגוֹזֵל עֵצים ודִבֵק אוֹתן במסמרים ועשה מֵהם תֵבה אינוֹ שִנוּי,
שהרי אפשר לפרֵק אוֹתן והֵם חוֹזרין לוּחוֹת כשהיוּ.
11
גזל עפר ועשהוּ לבֵנה לֹא קנה,
שאִם ידֹק הלבֵנה תחזֹר עפר כשהיתה.
גזל לשוֹן של מתכת ועשהוּ מטבֵע לֹא קנה,
שאִם יתיך המטבֵע יחזֹר לשוֹן כשהיה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
12
אבל הגוֹזֵל עֵצים ושפן וּקצצן,
אוֹ חפר בהן ועשין כֵלים,
אוֹ שגזל צמר וּצבעוֹ אוֹ נִפצוֹ ולִבנוֹ,
אוֹ שגזל טוי ועשהוּ בגדים,
אוֹ שגזל לבֵנה ועשיה עפר,
אוֹ אבנים וסִתתן,
אוֹ מעוֹת והִתיכן הרי זה שִנוּי בידוֹ,
שאִם יעשה אוֹתן מעוֹת אחֵרוֹת,
פנים חדשוֹת הֵם.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
13
הגוֹזֵל מעוֹת ישנוֹת ושפן וחִדשן לֹא קנה,
שהרי מִתישנין וחוֹזרין כשהיוּ.
גזל מעוֹת חדשים וישנן קנה,
שאִם יחדֵש אוֹתן,
פנים חדשוֹת הֵן.
גזל דקל מחוּבר וּקצצוֹ לֹא קנה; כרתוֹ חוּליוֹת חוּליוֹת ועשהוּ קוֹרוֹת קנה.
14
גזל קוֹרוֹת גדוֹלוֹת ועשין קטנוֹת לֹא קנה; קצצן לוּחוֹת עד שנִשתנה שמם קנה.
גזל לוּלב והִפריד עליו קנה העלים; גזל עלים ועשין הוּפיא קנה.
:גזל טלה ונעשה איל,
עֵגל ונעשה שוֹר הרי זה שִנוּי בידוֹ וקנהוּ,
וּמשלֵם כִשעת הגזֵלה,
ואף על פי שלֹא נִתיאשוּ הבעלים.
15
גזל כלי ושִברוֹ אין שמין לוֹ הפחת,
אלא משלֵם דמיו והכלי השבוּר של גזלן.
ואִם רצוּ הבעלים לִטֹל הכלי השבוּר נוֹטלים,
וּמשלֵם הפחת,
שזוֹ תקנה היא לבעלים,
ואִם לֹא רצוּ בה הרשוּת בידן.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
16
גזֵלה שלֹא נִשתנת והוּקרה,
אף על פי שנִתיאשוּ מִמנה הבעלים הרי זוֹ חוֹזרת לִבעליה ואין לגזלן בה כלוּם,
שלֹא תִקנוּ לגזלן את השבח אחר יֵאוּש אלא כגוֹן שבח גִזוֹת וּולדוֹת,
אבל שבח היֹקר אִם היתה הגזֵלה קימת,
חוֹזרת בעיניה,
ואינוֹ זוֹכה בוֹ.