1
הלוֹקֵח אֵם על הבנים וּשחטן הבשר מוּתר באכילה,
ולוֹקה על שחיטת האֵם,
שנאמר: "לֹא תִקח האֵם על הבנים" .
וכֵן אִם מֵתה קֹדם שישלחנה לוֹקה.
ואִם שִלחה אחר שלקחה פטוּר.
2
וכֵן כל מִצות לֹא תעשה שנִתקה לעשֵה חיב לקיֵם עשֵה שבה.
ואִם לֹא קימוֹ לוֹקה.
3
בא אחֵר וחטף את האֵם מידוֹ ושִלחה,
אוֹ שברחה מִתחת ידוֹ שלֹא מִדעתוֹ לוֹקה,
שנאמר: "שלֵח תשלח" עד שישלֵח מֵעצמוֹ,
והרי לֹא קיֵם עשֵה שבה.
4
נטל אֵם על הבנים וקִצֵץ אגפיה כדי שלֹא תעוּף ושִלחה מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת,
וּמשהה אוֹתה אצלוֹ עד שיִגדלוּ כנפיה,
וּמשלחה. ואִם מֵתה קֹדם לזה אוֹ ברחה ואבדה לוֹקה,
שהרי לֹא קיֵם עשֵה שבה.
5
וכיצד משלֵח האֵם? אוֹחֵז בִכנפיה וּמפריחה.
שִלחה וחזרה,
שִלחה וחזרה,
אפִלוּ ארבעה וחמִשה פעמים חיב לשלֵח,
שנאמר: "שלֵח תשלח" .
6
האוֹמֵר: הריני נוֹטֵל את האֵם וּמשלֵח את הבנים חיב לשלֵח את האֵם,
שנאמר: "שלֵח תשלח את האֵם" .
7
לקח את הבנים והחזירן לקֵן,
ואחר כך חזרה האֵם עליהן פטוּר מִלשלֵח.
שִלח את האֵם וחזר וצד אוֹתה הרי זה מוּתר; לֹא אסרה תוֹרה אלא לצוּד אוֹתה והיא אינה יכוֹלה לִפרֹח בִשביל הבנים שהיא מרחפת עליהן שלֹא ילקחוּ,
שנאמר: "והאֵם רֹבצת על האפרֹחים" .
אבל אִם הוֹציאה מִתחת ידוֹ וחזר וצד אוֹתה מוּתר.
8
שִלוּח האֵם אינוֹ נוֹהֵג אלא בעוֹף טהוֹר שאינוֹ מזוּמן,
כגוֹן יוֹני שוֹבך ועליה ועוֹפוֹת שקִננוּ בפרדֵס,
שנאמר: "כי יקרֵא קן צִפוֹר לפניך" .
אבל המזוּמן,
כגוֹן אוּזין ותרנגֹלין ויוֹנים שקִננוּ בבית אינוֹ חיב לשלֵח.
9
היוּ אפרוֹחין מפרִחין שאינן צריכין לאִמן,
אוֹ ביצים מוּזרוֹת אינוֹ חיב לשלֵח.
היוּ האפרוֹחים טרֵפה הרי אֵלוּ כביצים מוּזרוֹת,
וּפטוּר מִלשלֵח.
10
זכר שמצאוֹ רוֹבֵץ על הקֵן פטוּר מִלשלֵח.
עוֹף טמֵא רוֹבֵץ על ביצי עוֹף טהוֹר,
אוֹ עוֹף טהוֹר רוֹבֵץ על ביצי עוֹף טמֵא פטוּר מִלשלֵח.
11
היתה רוֹבצת על ביצים שאינן מינה והֵם טהוֹרים הרי זה משלֵח; ואִם לֹא שִלח אינוֹ לוֹקה.
היתה האֵם טרֵפה חיב לשלחה.
12
שחט מִקצת הסימנין בתוֹך הקֵן קֹדם שיִקחנה חיב לשלֵח; ואִם לֹא שִלח אינוֹ לוֹקה.
13
היתה מעפעפת:
אִם כנפיה נוֹגעוֹת בקֵן חיב לשלֵח; ואִם לֹא היוּ נוֹגעוֹת פטוּר מִלשלֵח.
היתה מטלית אוֹ כנפים חוֹצצוֹת בין כנפיה וּבין הקֵן הרי זה משלֵח; ואִם לֹא שִלח אינוֹ לוֹקה.
14
היוּ שני סִדרי ביצים וּכנפיה נוֹגעוֹת בסֵדר העליוֹן,
אוֹ שהיתה רוֹבצת על ביצים מוּזרוֹת ותחתיהן ביצים יפוֹת,
אוֹ שהיתה אֵם על גבי אֵם,
אוֹ שהיה הזכר על הקֵן והאֵם רוֹבצת על הזכר הרי זה לֹא יקח; ואִם לקח ישלֵח; ואִם לֹא שִלח אינוֹ לוֹקה.
15
היתה יוֹשבת בין האפרוֹחים אוֹ בין הביצים ואינה נוֹגעת בהן פטוּר מִלשלֵח.
וכֵן אִם היתה בצד הקֵן וּכנפיה נוֹגעוֹת בקֵן מִצִדוֹ פטוּר מִלשלֵח.
16
היתה על שני בדי אילן והקֵן ביניהן,
רוֹאין: כל שאִלוּ ינטלוּ הבדים תִפֹל על הקֵן חיב לשלֵח.
17
היתה רוֹבצת על אפרוֹח אחד אוֹ על ביצה אחת חיב לשלֵח.
המוֹצֵא קֵן על פני המים אוֹ על גבי בעלי חיים חיב לשלֵח; לֹא נאמר "אפרֹחים אוֹ ביצים" ולֹא נאמר "בכל עֵץ אוֹ על הארץ" ,
אלא שדִבֵר הכתוּב בהֹוה.
18
אסוּר לִזכוֹת בביצים כל זמן שהאֵם רוֹבצת עליהן.
לפיכך אפִלוּ היתה רוֹבצת על הביצים אוֹ על האפרוֹחים בעליתוֹ ושוֹבכוֹ אינן מזוּמנין,
ולֹא קנה לוֹ חצֵרוֹ; כשֵם שאינוֹ יכוֹל לִזכוֹת בהן לאחֵרים,
כך לֹא תִזכה לוֹ חצֵרוֹ בהן,
וּלפיכך חיב לשלֵח.
19
אסוּר לִטֹל אֵם על הבנים,
ואפִלוּ לטהֵר בהן את המצֹרע שהיא מִצוה.
ואִם לקח חיב לשלֵח,
ואִם לֹא שִלח לוֹקה,
שאין עשֵה דוֹחה את לֹא תעשה ועשֵה,
ולֹא עשֵה דוֹחה עשֵה.
20
המקדיש עוֹף לבדק הבית וּפרח מידוֹ,
והרי הוּא מכירוֹ,
וּמצאוֹ רוֹבֵץ על האפרוֹחים אוֹ על הביצים לוֹקֵח הכֹל וּמביאן לידי גִזבר,
שאין שִלוּח האֵם נוֹהֵג במקוּדשין,
שנאמר: "ואת הבנים תִקח לך" ,
ואין אֵלוּ שלוֹ.
21
עוֹף שהרג את הנפש פטוּר מִלשלֵח,
מִפני שהוּא מצוּוּה להביאוֹ לבית דין לדוּן אוֹתוֹ.