1
אין המִקוה נִפסל לֹא בשִנוּי הריח ולֹא בשִנוּי הטעם,
אלא בשִנוּי המראה בִלבד.
וכל דבר שאין עוֹשין בוֹ מִקוה לכתחִלה פוֹסֵל את המִקוה בשִנוּי מראה.
כיצד? היין אוֹ החלב והדם וכיוֹצֵא בהן מִמי כל הפֵרוֹת אינן פוֹסלין את המִקוה בִשלֹשת לוּגין,
שלֹא אמרוּ אלא מים שאוּבין,
וּפוֹסלין בשִנוּי מראה.
אפִלוּ מִקוה שיֵש בוֹ מֵאה סאה,
ונפל לוֹ לֹג יין אוֹ מי פֵרוֹת ושִנה את מראיו פסוּל.
:וכֵן מִקוה שיֵש בוֹ עשרים סאה מים כשֵרים אוֹ פחוֹת מִזה,
ונפל לתוֹכוֹ סאה יין אוֹ מי פֵרוֹת ולֹא שִנוּ את מראיו הרי אֵלוּ כשֵרים כשהיוּ,
ואין הסאה שנפלה עוֹלה למִדת המִקוה.
ואִם נוֹסף על העשרים עשרים אחֵרים מים כשֵרים הרי זה מִקוה כשֵר.
2
יֵש מעלין את המִקוה ולֹא פוֹסלין,
פוֹסלין ולֹא מעלין,
לֹא מעלין ולֹא פוֹסלין.
3
ואֵלוּ מעלין ולֹא פוֹסלין:
השלג, והברד,
והכפוֹר, והגליד,
והמלח, וטיט הנרוֹק.
כיצד? מִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה חסֵר אחת,
ונפל לתוֹכוֹ סאה מֵאחד מֵאֵלוּ הרי זה עוֹלה למִדתוֹ,
והרי המִקוה כשֵר ושלֵם,
נִמצאוּ מעלין ולֹא פוֹסלין.
אפִלוּ הֵביא ארבעים סאה שלג בתחִלה והִניחוֹ בעוּקה ורִסקוֹ שם הרי זה מִקוה כשֵר.
4
ואֵלוּ פוֹסלין ולֹא מעלין:
מים שאוּבין,
בין טהוֹרים בין טמֵאים,
וּמי כבשים,
וּמי שלקוֹת,
והתמד עד שלֹא החמיץ,
והשֵכר. כיצד? מִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה חסֵר מִשקל דינר,
ונפל מֵאחד מֵאֵלוּ מִשקל דינר לתוֹכן אינוֹ עוֹלה למִדת המִקוה ולֹא הִשלימוֹ.
ואִם נפל מֵאחד מֵהן שלֹשת לוּגין פוֹסֵל את המִקוה.
5
ואֵלוּ לֹא פוֹסלין ולֹא מעלין:
שאר המשקין,
וּמי פֵרוֹת,
והציר, והמוּריס,
והתמד מִשהחמיץ.
כיצד? מִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה חסֵר אחת,
ונפל מֵאחד מֵאֵלוּ סאה לתוֹכוֹ לֹא העלתוּ,
והרי המים כשֵרים כשהיוּ,
שאין אֵלוּ פוֹסלין אלא בשִנוּי מראה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
6
וּפעמים שאֵלוּ מעלין את המִקוה.
כיצד? מִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה,
ונפל לתוֹכוֹ סאה מֵאחד מֵאֵלוּ,
וחזר ולקח סאה מִמנוּ הרי הארבעים שנִשארוּ מִקוה כשֵר.
7
מִקוה שהִדיח בוֹ סלי זיתים וענבים ושִנוּ את מראיו כשֵר.
8
מי הצבע פוֹסלין את המִקוה בִשלֹשת לוּגין,
ואין פוֹסלין אוֹתוֹ בשִנוּי מראה.
9
מִקוה שנפל לתוֹכוֹ יין אוֹ מֹחל אוֹ שאר מי פֵרוֹת,
ושִנוּ את מראיו ונִפסל כיצד תקנתוֹ? ימתין עד שיֵרדוּ הגשמים ויחזרוּ מראיו למראֵה מים.
ואִם היה במִקוה ארבעים סאה מים כשֵרים ממלֵא ושוֹאֵב לתוֹכוֹ עד שיחזרוּ מראיו למראֵה מים.
:נפל לתוֹכוֹ יין אוֹ מֹחל וכיוֹצֵא בהן ונִשתנה מראֵה מִקצתוֹ,
אִם אין בוֹ מראֵה מים שלֹא נִשתנה כדי ארבעים סאה הרי זה לֹא יטבֹל בוֹ.
והטוֹבֵל במקוֹם שנִשתנה לֹא עלתה לוֹ טבילה.
אפִלוּ חבית של יין שנִשברה בים הגדוֹל וּמראֵה אוֹתוֹ מקוֹם כמראֵה יין הטוֹבֵל באוֹתוֹ מקוֹם לֹא עלתה לוֹ טבילה.
10
שלֹשת לוּגין מים שאוּבין שנפל לתוֹכן מִשקל דינר יין ושִנה מראיהן,
והרי מראֵה הכֹל מראֵה יין,
ונפלוּ למִקוה לֹא פסלוּהוּ,
אלא אִם שִנוּ את מראיו.
11
שלֹשת לוּגין חסֵר דינר מים שאוּבין שנפל לתוֹכן דינר חלב אוֹ מי פֵרוֹת,
והרי מראֵה הכֹל מים,
ונפלוּ למִקוה לֹא פסלוּהוּ,
עד שיִפלוּ שלֹשת לוּגין מים שאוּבין שאין בהן תערֹבת משקה אחֵר ולֹא מי פֵרוֹת.
12
מִקוה שנִשתנה מראֵה מימיו מֵחמת עצמוֹ ולֹא נפל לוֹ דבר הרי זה כשֵר.
לֹא אמרוּ אלא שנִשתנה מֵחמת משקה אחֵר.