1
מִקוה שנפלוּ לוֹ שלֹשת לוּגין מים שאוּבין מִכלי אחד אוֹ מִשנים וּשלֹשה כֵלים מִצטרפין,
והוּא שיתחיל השֵני עד שלֹא פסק הרִאשוֹן; מֵארבעה כֵלים אין מִצטרפין.
במה דברים אמוּרים? בִזמן שלֹא נִתכוֵּן לרבוֹת.
אבל אִם נִתכוֵּן לרבוֹת את מי המִקוה,
אפִלוּ נפל מִשקל דינר בכל שנה מִצטרֵף לִשלֹשת לוּגין.
בין שקדמוּ השאוּבין את הכשֵרים בין שקדמוּ כשֵרים את הפסוּלים,
אוֹ שהיוּ השאוּבין והכשֵרים נוֹפלין למִקוה כאחת,
כיון שנפלוּ שלֹשת לוּגין שאוּבין לתוֹך ארבעים סאה אוֹ לפחוֹת מֵארבעים נִפסל הכֹל ונעשה שאוּב.
2
שנים שהִטילוּ זה לֹג וּמחצה וזה לֹג וּמחצה,
והסוֹחֵט כסוּתוֹ והִגביהה והמים שבה נוֹפלים מִמקוֹמוֹת הרבֵה,
וכֵן המערה מִן הצרצוּר שמטיל מִמקוֹמוֹת הרבֵה הרי אֵלוּ פוֹסלין.
3
המטביל כר אוֹ כסת של עוֹר במִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה מכוּוּנוֹת,
כיון שהִגביה שִפתוֹתיהן מִן המים נִמצאוּ המים שבתוֹכן שאוּבין.
כיצד יעשה? מטבילן וּמעלה אוֹתן דרך שוּליהן.
אבל השק והקוּפה מטבילין אוֹתן וּמעלין אוֹתן כדרכן ואינוֹ חוֹשֵש.
4
מִקוה שיֵש בוֹ שלֹש גוּמוֹת של מים שאוּבין,
לֹג בכל גוּמא,
ונפל לתוֹכוֹ מים כשֵרים:
אִם ידוּע שנפל לתוֹכוֹ ארבעים סאה מים כשֵרים עד שלֹא יגיעוּ לגוּמא השלישית כשֵר; ואִם לאו פסוּל.
5
שני מִקווֹת,
אין בכל אחד מֵהן ארבעים סאה,
ונפל לזה לֹג וּמחצה ולזה לֹג וּמחצה,
ונִתערבוּ שני המִקווֹת הרי אֵלוּ כשֵרים,
מִפני שלֹא נִקרא על אחד מֵהן שֵם פסוּל.
:אבל מִקוה שאין בוֹ ארבעים סאה שנפל לתוֹכוֹ שלֹשת לוּגין מים שאוּבין,
ואחר כך נחלק לִשנים,
ורִבה מים כשֵרים על כל אחד מֵהן הרי אֵלוּ פסוּלין,
שכל המִקוה כוּלוֹ שנִפסל כמים שאוּבין הוּא חשוּב,
וּכאִלוּ כל מימיו נִשאבוּ בִכלי.
6
בוֹר שהוּא מלֵא מים שאוּבין,
והאמה נִכנסת לוֹ ויוֹצאה מִמנוּ לעוֹלם הוּא בִפסוּלוֹ עד שיִתחשֵב שלֹא נִשארוּ מִן השאוּבין שהיוּ בבוֹר שלֹשת לוּגין.
:מִקוה שנפל לתוֹכוֹ מים שאוּבין ונִפסל,
ואחר כך רִבה עליו מים כשֵרים עד שנִמצאוּ הכשֵרים ארבעים סאה הרי הוּא בִפסוּלוֹ,
עד שיֵצאוּ כל המים שהיוּ בוֹ ויפחתוּ השאוּבין מִשלֹשת לוּגין.
:כיצד? מִקוה שיֵש בוֹ עשרים סאה מי גשמים,
ונפל לתוֹכוֹ סאה מים שאוּבין,
ואחר כך הִרבה עליו מים כשֵרים הרי זה בִפסוּלוֹ,
עד שיֵדע שיצאוּ מִמנוּ עשרים סאה שהיוּ בוֹ וחמֵשת קבין ויתֵר מֵרביע הקב,
ולֹא נִשאר מִן הכֹל שנִפסל חוּץ מִפחוֹת מִשלֹשת לוּגין.
וכֵן אִם עשה מִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה מים כשֵרים,
ועֵרֵב אוֹתוֹ עִם המִקוה הזה הפסוּל טִהרוּ אֵלוּ את אֵלוּ.
7
המסנֵק את הטיט לצדדים,
ונִמשכוּ מִמנוּ שלֹשת לוּגין למִקוה הרי זה כשֵר.
היה תוֹלֵש הטיט וּמגביהוֹ בידוֹ,
והִבדילוֹ מִן המִקוה לצִדה,
ונִמשכוּ מִמנוּ שלֹשת לוּגין הרי אֵלוּ פוֹסלין.
8
גיס העוֹבֵר מִמקוֹם למקוֹם,
וכֵן בהֵמה העוֹברת מִמקוֹם למקוֹם,
וזלפוּ בידיהם וּברגליהם שלֹשת לוּגין למִקוה הרי זה כשֵר.
ולֹא עוֹד,
אלא אפִלוּ עשוּ מִקוה בתחִלה הרי הוּא כשֵר.
9
מִקוה שאין בוֹ ארבעים סאה,
ונפל לתוֹכוֹ פחוֹת מִשלֹשת לוּגין מים טמֵאים שאוּבים הרי זה כשֵר לחלה ולִתרוּמה ולִטֹל מֵהן לידים,
וּפסוּלין להקווֹת עליהם.
ירדוּ גשמים ורבוּ עליהן הרי אֵלוּ כשֵרים להקווֹת עליהן.
:נפל לתוֹכוֹ שלֹשת לוּגין מים שאוּבין טמֵאים הרי זה פסוּל לחלה ולִתרוּמה ולִטֹל מִמנוּ לידים,
וּפסוּל להקווֹת עליו.
ירדוּ גשמים ורבוּ עליהן הרי הֵן כשֵרים לחלה ולִתרוּמה ולִטֹל מֵהן לידים,
וּפסוּלין להקווֹת עליהן עד שיֵצאוּ כל המים הרִאשוֹנים,
שנעשוּ כוּלם כִשאוּבין,
ולֹא ישאֵר מֵהן אלא פחוֹת מִשלֹשה לוּגין.
:וכֵן מִקוה שיֵש בוֹ ארבעים סאה חסֵר דינר,
ונפלוּ לתוֹכוֹ שלֹשת לוּגין מים שאוּבין טמֵאים הרי זה פסוּל לחלה ולִתרוּמה ולִטֹל מִמנוּ לידים,
וּפסוּלין להקווֹת עליהן.
נפל לתוֹכוֹ פחוֹת מִשלֹשת לוּגין,
אפִלוּ כוּלם טמֵאים,
ואחר כך נפל לתוֹכוֹ מִשקל דינר מי גשמים להשלימוֹ כשֵם שטהר לִטבילה כך טהר לכל דבר.