Chapter 9 | פרק ט

1

מֵאחר שנוֹדע שמתן שכרן של מִצווֹת והטוֹבה שנִזכה לה אִם שמרנוּ דרך יי הכתוּב בתוֹרה,

היא חיי העוֹלם הבא,

שנאמר: "למען ייטב לך והארכת ימים" ,

והנקמה שנוֹקמין מִן הרשעים שעזבוּ ארחוֹת הצדק הכתוּבוֹת בתוֹרה היא הכרֵת,

שנאמר: "הִכרֵת תִכרֵת הנפש ההיא עוֹנה בה" מה הוּא זה שכתוּב בכל התוֹרה כוּלה:

אִם תִשמעוּ יגיע לכם,

ואִם לֹא תִשמעוּ יקרא אתכם,

וכל אוֹתן הדברים בעוֹלם הזה,

כגוֹן שֹבע ורעב,

וּמִלחמה ושלוֹם,

וּמלכוּת ושִפלוּת,

וישיבת הארץ וגלוּת,

והצלחת מעשה והפסֵדוֹ,

וּשאר כל דִברי הברית?:

כל אוֹתן הדברים אמת היוּ ויהיוּ.

וּבִזמן שאנוּ עוֹשין כל מִצווֹת התוֹרה יגיעוּ אֵלינוּ טוֹבוֹת העוֹלם הזה כוּלן,

וּבִזמן שאנוּ עוֹברין עליהן תִקרא אוֹתנוּ הרעוֹת הכתוּבוֹת.

ואף על פי כֵן,

אין אוֹתן הטוֹבוֹת הֵן סוֹף מתן שכרן של מִצווֹת,

ולֹא אוֹתן הרעוֹת הֵן סוֹף הנקמה שנוֹקמין מֵעוֹבֵר על כל המִצווֹת,

אלא כך הוּא הצֵע הדברים:

:הקדוֹש ברוּך הוּא נתן לנוּ תוֹרה זוֹ,

עֵץ החיים,

וכל העוֹשה כל הכתוּב בה ויוֹדעוֹ דֵעה גמוּרה נכוֹנה,

זוֹכה בה לחיי העוֹלם הבא,

וּלפי גֹדל מעשיו וגֹדל חכמתוֹ הוּא זוֹכה.

והִבטיחנוּ בתוֹרה שאִם נעשה אוֹתה בשִמחה וּבטוֹבת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר מִמנוּ כל הדברים המוֹנעים אוֹתנוּ מִלעשוֹתה,

כגוֹן חֹלי וּמִלחמה ורעב וכיוֹצֵא בהן,

וישפיע לנוּ כל הטוֹבוֹת המחזקים את ידינוּ לעשוֹת את כל התוֹרה,

כגוֹן שֹבע ושלוֹם וּרבוֹת כסף וזהב.

:כדי שלֹא נעסֹק כל ימינוּ בִדברים שהגוּף צריך להם,

אלא נֵשֵב פנוּיים לִלמֹד בחכמה ולעשוֹת המִצוה,

כדי שנִזכה לחיי העוֹלם הבא.

וכֵן הוּא אוֹמֵר בתוֹרה אחר שהִבטיח בטוֹבוֹת העוֹלם הזה:

"וּצדקה תִהיה לנוּ" וגו' .

:וכֵן הוֹדיענוּ בתוֹרה שאִם נעזֹב התוֹרה מִדעתֵנוּ ונעסֹק בהבלי הזמן,

כעִנין שנאמר:

"ויִשמן ישוּרוּן ויִבעט" וגו' ,

שדין האמת יסיר מִן העוֹזבים כל טוֹבוֹת העוֹלם הזה,

שהֵם חִזקוּ ידיהם לִבעֹט,

וּמֵביא עליהם כל הרעוֹת המוֹנעים אוֹתם מִלִקנוֹת העוֹלם הבא,

כדי שיֹאבדוּ ברִשעם.

הוּא שכתוּב בתוֹרה:

"ועבדת את אֹיביך אשר ישלחנוּ יי בך" וגו' ,

"תחת אשר לֹא עבדת את יי אלֹהיך בשִמחה וּבטוּב לֵבב מֵרֹב כֹל" .

:נִמצא פֵרוּש כל אוֹתן הברכוֹת והקללוֹת על דרך זוֹ,

כלוֹמר: אִם עבדתם את יי בשִמחה וּשמרתם דרכוֹ משפיע לכם הברכוֹת האֵלוּ וּמרחיק הקללוֹת עד שתִהיוּ פנוּיים להִתחכֵם בתוֹרה ולעסֹק בה,

כדי שתִזכוּ לחיי העוֹלם הבא,

וייטב לך לעוֹלם שכוּלוֹ טוֹב,

ותאריך ימים לעוֹלם שכוּלוֹ ארֹך,

ונִמצֵאתם זוֹכים לִשני העוֹלמוֹת:

לחיים טוֹבים בעוֹלם הזה,

המביאין לחיי העוֹלם הבא.

שאִם לֹא יקנה הֵנה חכמה וּמעשים טוֹבים אין לוֹ במה יזכה,

שנאמר: "כי אין מעשה וחשבוֹן ודעת וחכמה בִשאוֹל" וגו' .

:ואִם עזבתם את יי,

וּשגיתם במאכל וּמִשתה וּזנוּת ודוֹמה להם מֵביא עליכם כל הקללוֹת האֵלוּ וּמֵסיר כל הברכוֹת עד שיִכלוּ ימיכם בבהלה ופחד,

ולֹא יהיה לכם לֵב פנוּי ולֹא גוּף שלֵם לעשוֹת המִצווֹת,

כדי שתֹאבדוּ מֵחיי העוֹלם הבא,

ונִמצא שאִבדתם שני עוֹלמוֹת.

שבִזמן שאדם טרוּד בעוֹלם הזה בחֹלי וּבמִלחמה וּרעבוֹן אינוֹ מִתעסֵק לֹא בחכמה ולֹא במִצוה,

שבהם זוֹכין לחיי העוֹלם הבא.

2

וּמִפני זה הִתאוּוּ כל ישראֵל,

נביאיהם וחכמיהם,

ימוֹת המלך המשיח,

כדי שינוּחוּ מִמלכוּת הרִשעה שאינה מנחת להם לישראֵל לעסֹק בתוֹרה וּבמִצווֹת כהֹגן,

וימצאוּ להן מרגוֹע וירבוּ בחכמה,

כדי שיִזכוּ לחיי העוֹלם הבא.

:לפי שבאוֹתן הימים תִרבה הדֵעה והחכמה והאמת,

שנאמר: "כי מלאה הארץ דֵעה את יי" ,

ונאמר: "ולֹא ילמדוּ עוֹד איש את רֵעֵהוּ" וכו' ,

ונאמר: "והסִרֹתי את לֵב האבן מִבשרכם" .

מִפני שאוֹתוֹ המלך שיעמֹד מִזרע דוִד בעל חכמה יהיה יתֵר מִשלֹמֹה,

ונביא גדוֹל הוּא קרוֹב מִמֹשה רבֵנוּ,

וּלפיכך ילמֵד כל העם ויוֹרה אוֹתם דרך יי,

ויבֹאוּ כל הגוֹים לשמעוֹ,

שנאמר: "והיה באחרית הימים נכוֹן יהיה הר בית יי ברֹאש ההרים" וגו' .

:וסוֹף השכר כוּלוֹ והטוֹבה האחרוֹנה שאין לה הפסֵק ולֹא גֵרעוֹן היא חיי העוֹלם הבא.

אבל ימוֹת המשיח הוּא העוֹלם הזה,

ועוֹלם כמִנהגוֹ הוֹלֵך,

אלא שהמלכוּת תחזֹר לישראֵל.

וּכבר אמרוּ חכמים הרִאשוֹנים:

אין בין העוֹלם הזה לימוֹת המשיח אלא שִעבוּד מלכוּיוֹת בִלבד.