1
הטוֹבה הצפוּנה לצדיקים היא חיי העוֹלם הבא,
והֵם החיים שאין עִמהן מות,
והטוֹבה שאין עִמה רעה.
הוּא שכתוּב בתוֹרה:
"למען ייטב לך והארכת ימים" .
מִפי השמוּעה למדוּ:
"למען ייטב לך" לעוֹלם שכוּלוֹ טוֹב,
"והארכת ימים" לעוֹלם שכוּלוֹ ארֹך,
וזה הוּא העוֹלם הבא.
:שכר הצדיקים הוּא שיִזכוּ לנֹעם זה ויהיוּ בטוֹבה זוֹ,
וּפֵרעוֹן הרשעים הוּא שלֹא יזכוּ לחיים אֵלוּ,
אלא יכרתוּ וימוּתוּ.
וכל מי שאינוֹ זוֹכה לחיים אֵלוּ,
הוּא המֵת שאינוֹ חיה לעוֹלם,
אלא נִכרת ברִשעוֹ ואבֵד כבהֵמה,
וזה הוּא הכרֵת הכתוּב בתוֹרה,
שנאמר: "הִכרֵת תִכרֵת הנפש ההיא עוֹנה בה" .
מִפי השמוּעה למדוּ:
"הִכרֵת" בעוֹלם הזה,
"תִכרֵת" לעוֹלם הבא.
כלוֹמר שאוֹתה הנפש שפרשה מִן הגוּף בעוֹלם הזה אינה זוֹכה לחיי העוֹלם הבא,
אלא גם מִן העוֹלם הבא נִכרתה.
2
העוֹלם הבא אין בוֹ גוּף וּגויה,
אלא נפשוֹת הצדיקים בִלבד בלֹא גוּף,
כמלאכי השרֵת.
הוֹאיל ואין בוֹ גויוֹת אין בוֹ לֹא אכילה ולֹא שתיה ולֹא דבר מִכל הדברים שגוּפוֹת בני האדם צריכין להם בעוֹלם הזה,
ולֹא יארע בוֹ דבר מִן הדברים שמארעין לגוּפוֹת בעוֹלם הזה,
כגוֹן ישיבה ועמידה ושֵנה וּמיתה ועצב וּשחוֹק וכיוֹצֵא בהן.
כך אמרוּ חכמים הרִאשוֹנים:
העוֹלם הבא אין בוֹ לֹא אכילה ולֹא שתיה ולֹא תשמיש,
אלא צדיקים יוֹשבין ועטרוֹתיהם בראשיהם ונהנין מִזיו השכינה.
:הרי נִתברֵר לך שאין שם גוּף,
לפי שאין שם אכילה וּשתיה.
וזה שאמרוּ:
'צדיקים יוֹשבין' על דרך החידה,
כלוֹמר נפשוֹת הצדיקים מצוּיים שם בלֹא עמל ולֹא יגע.
וכֵן זה שאמרוּ:
'עטרוֹתיהם בראשיהם',
כלוֹמר: דֵעה שידעוּ שבִגללה זכוּ לחיי העוֹלם הבא מצוּיה עִמהן,
והיא העטרה שלהן,
כעִנין שאמר שלֹמֹה:
"בעטרה שעִטרה לוֹ אִמוֹ" .
והרי הוּא אוֹמֵר:
"ושִמחת עוֹלם על רֹאשם" ,
ואין השִמחה גוּף כדי שתנוּח על הרֹאש,
כך 'עטרה' שאמרוּ חכמים כאן היא הדֵעה.
:וּמה הוּא זה שאמרוּ:
'ונהנין מִזיו השכינה'? שיוֹדעין וּמשיגין מֵאמִתת הקדוֹש ברוּך הוּא מה שאינן יוֹדעין והֵן בגוּף האפֵל השפֵל.
3
כל נפש האמוּרה בעִנין זה אינה הנשמה שהיא צריכה לגוּף,
אלא צוּרת הנפש,
שהיא הדֵעה שהִשיגה הבוֹרֵא כפי כֹחה,
והִשיגה הדֵעוֹת הנִפרדוֹת וּשאר המעשים.
והיא הצוּרה שבֵארנוּ עִנינה בפרק רביעי מֵהִלכוֹת יסוֹדי התוֹרה,
היא הנִקרֵאת נפש בעִנין זה.
:חיים אֵלוּ,
לפי שאין עִמהן מות,
שאין המות אלא מִמאֹרעוֹת הגוּף,
ואין שם גוּף,
נִקראוּ צרוֹר החיים,
שנאמר: "והיתה נפש אדֹני צרוּרה בִצרוֹר החיים אֵת יי אלֹהיך ואֵת נפש אֹיביך יקלענה" וגו' .
וזה הוּא השכר שאין שכר למעלה מִמנוּ והטוֹבה שאין אחריה טוֹבה,
והיא שהִתאוּוּ כל הנביאים.
4
וכמה שֵמוֹת קראוּ לה דרך משל:
"הר יי" ,
וּ"מקוֹם קדשוֹ" ,
ו"דרך הקֹדש" ,
ו"חצרוֹת יי" ,
ו'אֹהל יי' ,
ו"נֹעם יי" ,
ו"היכל יי" ,
וּ"בית יי" ,
ו'שער יי' .
והחכמים קראוּ לה דרך משל לטוֹבה זוֹ המזוּמנת לצדיקים סעוּדה,
וקוֹרין לה בכל מקוֹם:
העוֹלם הבא.
5
הנקמה שאין נקמה גדוֹלה מִמנה שתִכרֵת הנפש ולֹא תִזכה לאוֹתן החיים,
שנאמר: "הִכרֵת תִכרֵת הנפש ההיא עוֹנה בה" .
וזה האבדן הוּא שקוֹראין אוֹתוֹ הנביאים דרך משל "באֵר שחת" ,
ו"אבדוֹן" , ו"תפתה" ,
ו"עלוּקה" , וכל לשוֹן כליה והשחתה קוֹראין לוֹ,
לפי שהיא הכליה שאין אחריה תקוּמה לעוֹלם,
וההפסֵד שאינוֹ חוֹזֵר לעוֹלם.
6
שמא תֵקל בעיניך טוֹבה זוֹ,
וּתדמה שאין שכר המִצווֹת והיוֹת האדם שלֵם בדרכי האמת אלא לִהיוֹתוֹ אוֹכֵל ושוֹתה מאכלוֹת טוֹבוֹת,
וּבוֹעֵל צוּרוֹת נאוֹת,
ולוֹבֵש בִגדי שֵש ורִקמה,
ושוֹכֵן באהלי שֵן,
וּמִשתמֵש בִכלי כסף וזהב,
וּדברים הדוֹמין לאֵלוּ,
כמוֹ שמדמין אֵלוּ הערביים הטִפשים האוילים השטוּפים בזִמה.
:אבל החכמים וּבעלי דֵעה יֵדעוּ שכל הדברים האֵלוּ דִברי הבאי והבל הֵן,
ואין בהן תוֹחלת,
ואינם טוֹבה גדוֹלה אצלֵנוּ בעוֹלם הזה אלא מִפני שאנוּ בעלי גוּף וּגויה.
וכל הדברים האֵלוּ צרכי הגוּף הֵן,
ואין הנפש מִתאוּה להן וּמחמדתן אלא מִפני צֹרך הגוּף,
כדי שיִמצא חפצוֹ ויעמֹד על בוּריוֹ,
וּבִזמן שאין שם גוּף נִמצאוּ כל הדברים האֵלוּ בטֵלים.
:הטוֹבה הגדוֹלה שתִהיה בה הנפש בעוֹלם הבא אין שם דרך בעוֹלם הזה להשיגה בוֹ ולידע אוֹתה,
שאין אנוּ יוֹדעין בעוֹלם הזה אלא טוֹבת הגוּף,
ולה אנוּ מִתאוּים.
אבל אוֹתה הטוֹבה גדוֹלה עד מאֹד,
ואין לה עֵרך בטוֹבוֹת של עוֹלם הזה,
אלא דרך משל.
אבל בדרך האמת,
שנערֹך טוֹבת הנפש בעוֹלם הבא כמוֹ טוֹבת הגוּף בעוֹלם הזה במאכל וּבמשקה אינוֹ כֵן,
אלא אוֹתה הטוֹבה גדוֹלה עד אין חֵקר ואין עֵרך ואין דִמיוֹן.
הוּא שאמר דוִד:
"מה רב טוּבך אשר צפנת לירֵאיך פעלת לחֹסים בך" .
7
וכמה המה דוִד והִתאוּה לחיי העוֹלם הבא,
שנאמר: "לוּלֵא האמנתי לִראוֹת בטוּב יי בארץ החיים" .
:כבר הוֹדיעוּנוּ חכמים הרִאשוֹנים שטוֹבת העוֹלם הבא אין כֹח באדם להשיגה על בוּריה,
ואין יוֹדֵע גדלה ויפיה ועצמה אלא הקדוֹש ברוּך הוּא לבדוֹ,
ושכל הטוֹבוֹת שמִתנבאין בהן הנביאים לישראֵל אינן אלא לִדברים של גוּף שנהנין בהם ישראֵל בימוֹת המלך המשיח,
בִזמן שתחזֹר הממשלה לישראֵל.
:אבל טוֹבת חיי העוֹלם הבא אין לה עֵרך ודִמיוֹן,
ולֹא דִמוּה הנביאים,
כדי שלֹא יפחתוּ אוֹתה בדִמיוֹן.
הוּא שישעיהוּ אוֹמֵר:
"עין לֹא ראתה אלֹהים זוּלתך יעשה לִמחכֵה לוֹ" ,
כלוֹמר: הטוֹבה שלֹא ראתה אוֹתה עין נביא,
ולֹא ראה אוֹתה אלא אלֹהים,
עשה אוֹתה האלֹהים לאדם שמחכה לוֹ.
אמרוּ חכמים:
כל הנביאים כוּלם לֹא נִתנבאוּ אלא לימוֹת המשיח,
אבל העוֹלם הבא "עין לֹא ראתה אלֹהים זוּלתך".
8
זה שקראוּ אוֹתוֹ חכמים העוֹלם הבא לֹא מִפני שאינוֹ מצוּי עתה וזה העוֹלם אוֹבֵד ואחר כך יבֹא אוֹתוֹ העוֹלם,
אין הדבר כֵן,
אלא הרי הוּא מצוּי ועוֹמֵד,
שנאמר: "אשר צפנת.
.. פעלת" , ולֹא קראוּהוּ העוֹלם הבא אלא מִפני שאוֹתן החיים באין לוֹ לאדם אחר חיי העוֹלם הזה שאנוּ קימין בוֹ בגוּף ונפש,
וזה הוּא הנִמצא לכל אדם ברִאשוֹנה.