הִלכוֹת תשוּבה:
מִצות עשֵה אחת,
והיא שישוּב החוֹטֵא מֵחטאוֹ לִפני יי ויתודה.
:וּבֵאוּר מִצוה זוֹ ועִקרים הנִגררים עִמה בִגללה בִפרקים אֵלוּ.
1
כל המִצווֹת שבתוֹרה,
בין עשֵה בין לֹא תעשה,
אִם עבר אדם על אחת מֵהן,
בין בזדוֹן בין בִשגגה כשיעשה תשוּבה וישוּב מֵחטאוֹ חיב להִתודוֹת לִפני האֵל ברוּך הוּא,
שנאמר: "איש אוֹ אִשה כי יעשוּ מִכל חטֹאת האדם לִמעֹל מעל ביי ואשמה הנפש ההיא,
והִתודוּ את חטאתם אשר עשוּ" זה וִדוּי דברים.
וּוִדוּי זה מִצות עשֵה.
:כיצד מִתודה? אוֹמֵר:
'אנא יי,
חטאתי, עויתי,
פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך,
והרי נִחמתי וּבֹשתי במעשי,
וּלעוֹלם איני חוֹזֵר לדבר זה'.
זה הוּא עִקרוֹ של וִדוּי.
וכל המרבה להִתודוֹת וּמאריך בעִנין זה הרי זה משוּבח.
:וכֵן בעלי חטאוֹת ואשמוֹת,
בעֵת שמביאין קרבנוֹתיהם על שִגגתן אוֹ על זדוֹנן אין מִתכפֵר להם בקרבנם עד שיעשוּ תשוּבה ויתודוּ וִדוּי דברים,
שנאמר: "והִתודה אשר חטא עליה" .
:וכֵן כל מחוּיבי מיתוֹת בית דין וּמחוּיבי מלקוּת אין מִתכפֵר להם במיתתם אוֹ בִלקיתם עד שיעשוּ תשוּבה ויתודוּ.
וכֵן החוֹבֵל בחבֵרוֹ אוֹ המזיק ממוֹנוֹ,
אף על פי ששִלֵם לוֹ מה שהוּא חיב לוֹ אינוֹ מִתכפֵר לוֹ עד שיִתודה וישוּב מִלעשוֹת כזה לעוֹלם,
שנאמר: "מִכל חטֹאת האדם" .
2
שעיר המִשתלֵח,
לפי שהוּא כפרה לכל ישראֵל כֹהֵן גדוֹל מִתודה עליו על לשוֹן כל ישראֵל,
שנאמר: "והִתודה עליו את כל עוֹנֹת בני ישראֵל" .
:שעיר המִשתלֵח מכפֵר על כל עבֵרוֹת שבתוֹרה,
הקלוֹת והחמוּרוֹת.
בין שעבר בזדוֹן בין שעבר בִשגגה,
בין שהוֹדע לוֹ בין שלֹא הוֹדע לוֹ הכֹל מִתכפֵר בשעיר המִשתלֵח,
והוּא שעשה תשוּבה.
אבל אִם לֹא עשה תשוּבה אין השעיר מכפֵר לוֹ אלא על הקלוֹת.
:וּמה הֵן הקלוֹת וּמה הֵן החמוּרוֹת? החמוּרוֹת הֵן העבֵרוֹת שחיבין עליהן מיתוֹת בית דין אוֹ כרֵת.
וּשבוּעת שוא ושקר אף על פי שאין בה כרֵת הרי היא מִן החמוּרוֹת.
וּשאר מִצווֹת לֹא תעשה וּמִצווֹת עשֵה שאין בהן כרֵת הֵן הקלוֹת.
3
בִזמן שאין בית המִקדש קים ואין לנוּ מִזבח כפרה אין שם אלא תשוּבה.
התשוּבה מכפרת על כל העבֵרוֹת.
אפִלוּ רשע כל ימיו ועשה תשוּבה באחרוֹנה אין מזכירין לוֹ שֵם רִשעוֹ,
שנאמר: "ורִשעת הרשע לֹא יכשל בה ביוֹם שוּבוֹ מֵרִשעוֹ" .
ועצמוֹ של יוֹם הכִפוּרים מכפֵר לשבים,
שנאמר: "כי ביוֹם הזה יכפֵר עליכם" .
4
אף על פי שהתשוּבה מכפרת על הכֹל ועצמוֹ של יוֹם הכִפוּרים מכפֵר יֵש עבֵרוֹת שהֵן מִתכפרין בִשעתן,
ויֵש עבֵרוֹת שאין מִתכפרין אלא לאחר זמן.
כיצד? עבר אדם על מִצות עשֵה שאין בה כרֵת ועשה תשוּבה אינוֹ זז מִשם עד שמוֹחלין לוֹ מיד.
וּבאֵלוּ נאמר:
"שוּבוּ בנים שוֹבבים ארפא משוּבֹתיכם" .
:עבר על מִצות לֹא תעשה שאין בה כרֵת ולֹא מיתת בית דין ועשה תשוּבה תשוּבה תוֹלה,
ויוֹם הכִפוּרים מכפֵר.
וּבאֵלוּ נאמר:
"כי ביוֹם הזה יכפֵר עליכם לטהֵר אתכם מִכֹל חטֹאתיכם לִפני יי תִטהרוּ" .
:עבר על כרֵתוֹת וּמיתוֹת בית דין ועשה תשוּבה תשוּבה ויוֹם הכִפוּרים תוֹלין,
ויסוּרין הבאין עליו גוֹמרין לוֹ הכפרה.
וּלעוֹלם אין מִתכפֵר לוֹ כפרה גמוּרה עד שיבֹאוּ עליו יסוּרין.
וּבאֵלוּ נאמר:
"וּפקדתי בשֵבט פִשעם וּבִנגעים עוֹנם" .
:במה דברים אמוּרים? בשלֹא חִלֵל את השֵם בעֵת שעבר.
אבל המחלֵל את השֵם,
אף על פי שעשה תשוּבה והִגיע יוֹם הכִפוּרים והוּא עוֹמֵד בִתשוּבתוֹ וּבאוּ עליו יסוּרין אינוֹ מִתכפֵר לוֹ כפרה גמוּרה עד שימוּת,
אלא תשוּבה ויוֹם הכִפוּרים ויסוּרין שלשתם תוֹלין,
וּמיתה מכפרת,
שנאמר: "ונִגלה באזני יי צבאוֹת אִם יכוּפר העוֹן הזה לכם עד תמוּתוּן" .