1
הנוֹגֵע במי חטאת שלֹא לצֹרך הזיה,
בין אדם בין כֵלים טמֵא,
ואינוֹ מטמֵא בגדים בִשעת מגעוֹ,
שנאמר: "והנֹגֵע במי הנִדה יטמא עד הערב" .
הִנֵה למדת שמי נִדה אב מֵאבוֹת הטוּמאוֹת של תוֹרה,
וטוּמאת מגען בכל שהוּא.
:ואִם היה בהן כדי הזיה מטמאין במגע וּבמשא,
והנוֹגֵע בהן אוֹ הנוֹשאן שלֹא לצֹרך מטמֵא בגדים בִשעת מגעוֹ אוֹ בִשעת משאוֹ עד שיִפרֹש מִמטמאיו,
שנאמר: "וּמזֵה מי הנִדה יכבֵס בגדיו" אינוֹ מדבֵר במזה על הטמֵא:
אִם טִהֵר את הטמֵא,
קל וחֹמר שיִהיה הוּא טהוֹר.
:מִפי השמוּעה למדוּ שזה שנאמר:
"וּמזֵה מי הנִדה" ,
לֹא נאמר אלא לשִעוּר:
שהנוֹגֵע אוֹ הנוֹשֵא מי נִדה שיֵש בהן כדי הזיה שלֹא לצֹרך הזיה טמֵא וּמטמֵא בגדים דין תוֹרה.
וכמה הוּא שִעוּר הזיה? כדי שיטביל ראשי גִבעוֹלין של אֵזוֹב במים.
:במה דברים אמוּרים שמי חטאת מטמאין? בִזמן שנגע בהן אוֹ נשאן שלֹא לצֹרך קֹדם שיעשוּ מִצותן.
אבל אחר שיעשוּ מִצותן אינן מטמאין כלל.
:כיצד? הרי שטבל את האֵזוֹב והִזה על האדם הטמֵא אוֹ על הכֵלים,
והיוּ המים שוֹתתין ויוֹרדין מֵעל הטמֵא לארץ,
וכֵן המים הנִתזין בִשעת הזיה על הארץ אוֹ על הטהוֹר הרי אוֹתן המים טהוֹרין,
והנוֹגֵע בהן והנוֹשאן טהוֹר.
:הִטביל את האֵזוֹב להזוֹת על דבר שאינוֹ מקבֵל טוּמאה הרי המים המנטפין כשֵרים להזוֹת מֵהן,
כמוֹ שבֵארנוּ.
לפיכך מטמאין טוּמאת מי חטאת,
לפי שלֹא עשוּ מִצותן,
שהרי הטבילה היתה לשֵם דבר שאינוֹ מקבֵל טוּמאה.
2
אין מי חטאת מטמאין את הכֹל קֹדם שיעשוּ מִצותן,
עד שיִהיוּ טהוֹרים וּכשֵרין להזיה.
אבל מי חטאת שנִפסלוּ,
כגוֹן שנִתערֵב בהן מים אוֹ שתת מֵהן בהֵמה וכיוֹצֵא באֵלוּ מִדברים הפוֹסלין אוֹתן,
אִם נגע בהן הטהוֹר לִתרוּמה נִטמא,
בין שנגע בידוֹ בין שנגע בִשאר גוּפוֹ.
נגע בהן אדם הטהוֹר לחטאת,
ואפִלוּ בידיו הרי הוּא טהוֹר כמוֹת שהיה.
3
מי חטאת שנִטמאוּ,
ונגע בהן אחר שנִטמאוּ אדם הטהוֹר לִתרוּמה,
בין בידיו בין בגוּפוֹ נִטמא.
ואִם נגע בהן הטהוֹר לחטאת בידיו נִטמא.
נגע בִשאר גוּפוֹ הרי הוּא טהוֹר כמוֹת שהיה.
4
מי חטאת שנפלוּ לתוֹכן מי מעין אוֹ מי מִקוה אוֹ מי פֵרוֹת:
אִם רֹב מי חטאת מטמאין במשא; ואִם רֹב מי פֵרוֹת אין מטמאין; מחצה למחצה מטמאין במשא.
אֵפר פרה שנִתערֵב באֵפר מִקלה,
וקִדֵש בכוּלוֹ:
אִם היה הרֹב אֵפר פרה מטמאין כמי נִדה; ואִם היה הרֹב אֵפר מִקלה אין מטמאין במגע,
אבל מטמאין במשא.
5
אֵפר כשֵר שנתנוֹ על גבי מים שאינן ראוּיין לקדשן,
ונגע בהן הטהוֹר לִתרוּמה,
בין בידיו בין בגוּפוֹ נִטמא.
נגע בהן הטהוֹר לחטאת אפִלוּ בידיו הרי זה טהוֹר כמוֹת שהיה.
6
מי חטאת שנִפסלוּ לֹא יגבלֵם בטיט,
שלֹא יעשֵם תקלה לאחֵרים,
שמא יגע בטיט ויטמא,
שמי חטאת אינן בטֵלים בטיט,
שנאמר: "חטאת היא" .
7
פרה ששתת מי חטאת,
אף על פי שנִשחטה בתוֹך עשרים וארבע שעוֹת הרי בשרה טהוֹר,
שנאמר: "למִשמרת למי נִדה" :
בִזמן שהֵם שמוּרין אינן בטֵלין,
אבל בִזמן ששתת אוֹתן פרה בטלוּ,
שהרי אינן שמוּרין.
8
המזה מֵחלוֹן שמזין מִמנוּ על הרבים,
והוּזה עליו,
ונִכנס למִקדש,
ואחר כך נִמצאוּ המים פסוּלין הרי זה פטוּר,
שחזקת המים שמזין מֵהן על הרבים שהֵן כשֵרים,
והרי זה כאנוּס.
אבל אִם הוּזה עליו מֵחלוֹן של יחיד ונִכנס למִקדש,
ונִמצאוּ המים פסוּלין חיב בקרבן עוֹלה ויוֹרֵד,
מִפני שהיה לוֹ לִבדֹק על המים ואחר כך יכנֵס למִקדש.
:מחליקין היוּ העם במים ששוֹתתים בארץ מֵחלוֹן של רבים ודוֹרסין אוֹתן ונִכנסין למִקדש,
ולֹא היוּ חוֹששין להם שמא פסוּלים הֵם.
9
המזה באֵזוֹב הטמֵא לחטאת:
אִם יֵש בוֹ כביצה המים פסוּלין והזיתוֹ פסוּלה; אין בוֹ כביצה המים כשֵרים והזיתוֹ פסוּלה.
ואֵזוֹב זה מטמֵא חבֵרוֹ,
וחבֵרוֹ לחבֵרוֹ,
אפִלוּ הֵן מֵאה,
שאין מוֹנין לחטאת.
10
המגביה כלי שהוּזה עליו,
והרי עליו המים כדי הזיה טהוֹר,
שהמים שעשוּ מִצותן אינן מטמאין,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:בריך רחמנא דסיען