1
מעלוֹת יתֵרוֹת עשוּ בטהרת החטאת:
שהאדם הטהוֹר,
אפִלוּ טבל לקֹדש ועוֹמֵד וּמשמֵש על גבי המִזבֵח אינוֹ טהוֹר לחטאת:
לֹא לִשרֵפתה,
ולֹא למִלוּי המים,
ולֹא לקדשן,
ולֹא להזוֹת,
עד שיִטבֹל לשֵם חטאת ואחר כך יהיה טהוֹר לחטאת.
:וכֵן הכֵלים,
אפִלוּ מִזרק שבעזרה אינוֹ טהוֹר לחטאת עד שיטבילוּהוּ לשֵם חטאת.
וכֵן כל האכלים וכל המשקין,
אף על פי שהֵן טהוֹרים הרי הֵן לעִנין החטאת כאכלים וּמשקין הטמֵאים.
2
כל כלי הראוּי למִשכב אוֹ למוֹשב,
אף על פי שהוּא טהוֹר לגבי הקֹדש הרי הוּא לגבי החטאת כמִדרס הזב עד שיטבילוּהוּ לשֵם חטאת.
יוֹחנן בן גוּדגדה היה אוֹכֵל בטהרת הקֹדש כל ימיו,
והיתה מִטפחתוֹ כמִדרס הזב לעִנין החטאת.
3
כל ולד הטוּמאוֹת,
אף על פי שאינוֹ מטמֵא אדם ולֹא כֵלים אפִלוּ לקֹדש,
כמוֹ שבֵארנוּ,
הרי הוּא מטמֵא אדם וכֵלים לחטאת.
לפיכך אמרוּ:
המקדֵש מי חטאת לֹא ינעֹל את הסנדל,
שמא יפלוּ משקין על הסנדל ונִמצא הסנדל טמֵא,
שכל המשקין טמֵאים הֵן לגבי החטאת,
ויתטמֵא זה המקדֵש בִנגיעתוֹ בסנדל,
ונִמצאוּ מי חטאת טמֵאים.
4
מי שנִטמאוּ ידיו בִלבד בִדברים המטמאין את הידים,
כגוֹן שנגע באכלים אוֹ במשקין וכיוֹצֵא בהן,
אף על פי שהוּא טהוֹר לקֹדש ואינוֹ צריך אלא טבילת ידיו בִלבד,
כמוֹ שיִתבאֵר הרי נִטמא כל גוּפוֹ לעִנין חטאת וצריך טבילה.
אפִלוּ לֹא נִטמֵאת אלא ידוֹ אחת נִטמא כוּלוֹ,
והרי הוּא רִאשוֹן לטוּמאה.
5
כל הטעוּן טבילה,
בין מִדִברי תוֹרה בין מִדִברי סוֹפרים מטמֵא את מי החטאת ואת אֵפר החטאת ואת המזה מי חטאת במגע וּבמשא.
וכֵן מטמֵא את האֵזוֹב המוּכשר,
ואת המים שנִתמלאוּ ועדין לֹא נִתקדשוּ,
ואת הכלי הריקן הטהוֹר לחטאת מטמֵא כל אחד מֵאֵלוּ במגע,
אבל לֹא במשא.
וטמֵא שנגע במִקצת אֵפר חטאת פסל את כוּלוֹ.
6
אין מוֹנין לחטאת רִאשוֹן ושֵני וּשלישי כדרך שמוֹנין לתרוּמה ולקֹדש.
כיצד? עשרה שטבלוּ לשֵם חטאת ונִטמא אחד מֵהן,
אפִלוּ לֹא נִטמא אלא לגבי חטאת בִלבד,
כגוֹן שנִטמא ידוֹ בִלבד,
ונגע בחבֵרוֹ וחבֵרוֹ בחבֵרוֹ,
אפִלוּ הֵן מֵאה כוּלם טמֵאים לחטאת.
:וכֵן כֵלים הטהוֹרים לחטאת שנִטמא כלי מֵהן,
אפִלוּ לֹא נִטמא אלא אחוֹריו בִלבד לגבי חטאת,
כגוֹן שנגעוּ משקין באחוֹריו,
ונגע כלי זה בִכלי שֵני ושֵני בִשלישי נִטמאוּ הכֵלים כוּלן לגבי החטאת,
ואפִלוּ הֵן מֵאה.
7
כל הראוּי להִתטמֵא במִדרס הזב,
אף על פי שהוּא טהוֹר לקֹדש,
אִם הנידוֹ הטהוֹר לחטאת נִטמא,
אף על פי שלֹא נגע בוֹ.
וכֵן הטהוֹר לחטאת שהֵניד את האדם שאינוֹ טהוֹר לחטאת,
אוֹ שהֵניד את רוּקוֹ אוֹ את מימי רגליו של אדם זה נִטמא אף על פי שלֹא נגע בוֹ.
אבל כלי שאינוֹ ראוּי למִדרס אינוֹ מטמֵא את הטהוֹר לחטאת אלא אִם כֵן נגע בוֹ.
8
כלי הטמֵא טמֵא מֵת,
אִם הנידוֹ הטהוֹר לחטאת נִטמא,
אף על פי שלֹא נגע בוֹ,
ואף על פי שאין טמֵא מֵת מטמֵא במשא,
כמוֹ שבֵארנוּ.
כיצד? מפתֵח שהוּא טמֵא מֵת שהוּא תלוּי בדלת,
וסגר הטהוֹר לחטאת את הדלת,
הוֹאיל והֵניד את המפתֵח הטמֵא נִטמא.
וכֵן אִם הֵסיט את השרץ ואת שִכבת זרע הרי זה טמֵא לחטאת,
אף על פי שאין אֵלוּ מטמאין במשא,
כמוֹ שיִתבאֵר.
9
הטהוֹר לחטאת שנגע בכֵלים שהיוּ למעלה מִן הזב וכיוֹצֵא בוֹ,
והֵן הנִקראין מדף,
אף על פי שהוּא טהוֹר לקֹדש נִטמא לחטאת.
וכֵן כלי הטהוֹר לחטאת שנגע במדף נִטמא לחטאת.
10
הטהוֹר לחטאת שנגע באכלים וּבמשקין בין טמֵאים בין טהוֹרים,
שכל אכלים וּמשקין לגבי חטאת אינן טהוֹרים:
אִם נגע בהן בידוֹ נִטמא כל גוּפוֹ,
כמוֹ שבֵארנוּ; נגע בהן ברגלוֹ אוֹ בִשאר גוּפוֹ,
אוֹ שהסיטן בידוֹ ולֹא נגע בהן טהוֹר.
וכֵן אִם נגע בידוֹ בתנוּר וכיוֹצֵא בוֹ מִשאר כֵלים שאינן טהוֹרים לחטאת נִטמא כוּלוֹ,
אבל אִם נגע ברגלוֹ בהן הרי הוּא טהוֹר לחטאת כמוֹ שהיה.
11
הטהוֹר לחטאת שהִכניס רֹאשוֹ ורוּבוֹ לתוֹך מים שנִתמלאוּ לחטאת נִטמא,
מִפני שהֵן שאוּבין.
וּמִדִברי סוֹפרים שהבא רֹאשוֹ ורוּבוֹ במים שאוּבין נִטמא,
כמוֹ שיִתבאֵר.
12
הכֹל נאמנין על טהרת החטאת,
ואפִלוּ עמי הארץ; מִפני חוּמרתה וּמעלוֹת אֵלוּ שעשוּ בה הכֹל נִזהרין בה,
והרי נאמר בתוֹרה:
"והיתה לעדת בני ישראֵל למִשמרת" כל ישראֵל ראוּיין לשמרה.
:לפיכך, עם הארץ שהֵביא כלי מִביתוֹ,
אפִלוּ כלי חרש,
ואמר: 'כלי זה טהוֹר לחטאת' הרי זה טהוֹר,
וּמקדשין בוֹ וּמזין מִמנוּ,
ואף על פי שאוֹתוֹ כלי טמֵא לקֹדש ולתרוּמה.
וכֵן עם הארץ שאמר:
'טהוֹר אני לחטאת',
אוֹ שהיוּ מי חטאת אצלוֹ ואמר:
'טהוֹרין הֵן' נאמן,
שאין אדם מיִשראֵל מזלזֵל בה.