הִלכוֹת פרה אדוּמה:
יֵש בִכללן שתי מִצווֹת עשֵה:
א) דין פרה אדוּמה.
ב) דין טוּמאת מי נִדה וטהרתן.
:וּבֵאוּר שתי מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
מִצות פרה אדוּמה שתִהיה בת שלֹש שנים אוֹ בת ארבע.
ואִם היתה זקֵנה כשֵרה,
אלא שאין ממתינין לה,
שמא תשחיר ותִפסֵל.
ואין לוֹקחין עגלה וּמגדלין אוֹתה,
שנאמר: "ויקחוּ אֵליך פרה" לֹא עגלה.
מצאוּ עגלה פוֹסקין עליה דמים,
ותִהיה אֵצל בעליה עד שתגדיל ותֵעשה פרה.
ולוֹקחין אוֹתה מִתרוּמת הלִשכה.
2
זה שנאמר בתוֹרה:
"תמימה" תמימת אדמוּת,
לֹא תמימת קוֹמה.
אלא אִם היתה ננסה כשֵרה כִשאר הקדשים.
היוּ בה שתי שערוֹת לבנוֹת אוֹ שחוֹרוֹת בתוֹך גוּמא אחת,
אוֹ בתוֹך שתי כוֹסוֹת והֵן מוֹכיחוֹת זוֹ על זוֹ פסוּלה.
3
היוּ בה שתי שערוֹת,
עִקרן מאדים ורֹאשן משחיר,
עִקרן משחיר ורֹאשן מאדים הכֹל הוֹלֵך אחר העִקר.
וגוֹזֵז במִספרים את רֹאשן המשחיר,
ואינוֹ חוֹשֵש מִשוּם גִזה בקדשים,
שאין כוּנתוֹ לגֹז.
4
וצריך שיִשאֵר מִן המאדים כדי שתִנטֵל בזוּג,
שכל שערה שאינה נִטלת בזוּג הרי היא כאִלוּ אינה.
לפיכך אִם היוּ בה שתי שערוֹת לבנוֹת אוֹ שחוֹרוֹת שאינן נִלקטין בזוּג הרי זוֹ כשֵרה.
5
היוּ קרניה אוֹ טלפיה שחוֹרין יגֹד.
גלגל העין והשִנים והלשוֹן אין מראיהן פוֹסלין בפרה.
6
היתה בה יבֹלת וחתכה,
אף על פי שצמח בִמקוֹמה שֵער אדֹם פסוּלה.
7
כל המוּמין הפוֹסלין בקדשים פוֹסלין בפרה,
שנאמר: "אשר אין בה מוּם" .
היתה יוֹצֵא דֹפן אוֹ מחיר אוֹ אתנן אוֹ טרֵפה אוֹ שנִרבעה פסוּלה,
שכל הפוֹסֵל את הקדשים למִזבֵח פוֹסֵל את הפרה,
אף על פי שהיא כקדשי בדק הבית,
הוֹאיל וּקראה הכתוּב "חטאת" .
וּמוּתר לִקח אוֹתה מִן הגוֹי,
ואין חוֹששין שמא רבעה הגוֹי,
שאינוֹ מפסיד בהמתוֹ.
:יתֵרה פרה על הקדשים,
שהעבוֹדה פוֹסלת בה,
שנאמר: "אשר לֹא עלה עליה עֹל" ,
וּבעגלה ערוּפה הוּא אוֹמֵר:
"אשר לֹא עוּבד בה אשר לֹא משכה בעֹל" :
מה עֹל האמוּר בעגלה עשה שאר עבוֹדוֹת כעֹל,
אף עֹל האמוּר בפרה יפסֹל בה שאר עבוֹדוֹת כעֹל.
אלא שהעֹל פוֹסֵל בין בִשעת עבוֹדה בין שלֹא בִשעת עבוֹדה,
וּשאר עבוֹדוֹת אין פוֹסלוֹת אלא בִשעת עבוֹדה.
כיצד? קשר עליה העֹל,
אף על פי שלֹא חרשה בוֹ פסוּלה.
הִכניסה לדוּש אינה נִפסלת עד שידוּש בה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
:רכב עליה,
נִשען עליה,
נִתלה בִזנבה ועבר בה את הנהר,
קִפֵל עליה את המוֹסֵרה,
נתן טליתוֹ עליה,
נתן עליה כסוּת של שקין פסוּלה.
קשרה במוֹסֵרה:
אִם היתה מוֹרדת וּצריכה שמירה כשֵרה; ואִם לֹא היתה צריכה פסוּלה,
שכל שמירה שאינה צריכה,
משוֹי הוּא.
:עשה לה סנדל שלֹא תחליק,
פֵרֵש טליתוֹ עליה מִפני הזבוּבין כשֵרה.
זה הכלל:
כל שהוּא לצרכה כשֵרה,
לצֹרך אחֵר פסוּלה.
:נעשית בה מלאכה מֵאֵליה אוֹ שעלה עליה דבר מֵאֵליו,
אִם לִרצוֹנוֹ פסוּלה,
שנאמר: "אשר לֹא עוּבד בה" ,
שאִם עוּבד בה לִרצוֹנוֹ הרי זה כמי שעבד בה.
לפיכך, אִם שכן עליה העוֹף כשֵרה,
עלה עליה זכר:
פסוּלה. ואין צריך לוֹמר שהמעוּברת פסוּלה.
:הִכניסה לרִבקה ודשה מֵאֵליה כשֵרה.
הִכניסה כדי שתינק ותדוּש פסוּלה,
שהרי עשת לִרצוֹנוֹ.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
8
פרה שנוֹלד בה פסוּל תִפדה.
וכֵן אִם מֵתה תִפדה מִפני עוֹרה,
אבל לֹא להאכיל בשרה לכלבים.
9
נִשחטה לשֵם חוּלין תִפדה ואינה מכפרת.
נִשחטה על גב מערכתה אין לה פִדיוֹן עוֹלמית.
10
לקחוּ פרה וּמצאוּ אחרת נאה מִמנה הרי זוֹ תִפדה שלֹא במוּם.
11
אף כֹהֵן הדיוֹט כשֵר לִשרֵפת הפרה,
שנאמר: "וּנתתם אֹתה אל אלעזר הכֹהֵן" ,
ועדין אהרֹן היה קים.
וּמִפי השמוּעה למדוּ:
זוֹ נעשת באלעזר,
וּשאר כל הפרוֹת בין בכֹהֵן גדוֹל בין בכֹהֵן הדיוֹט.
12
והעוֹשה אוֹתה לוֹבֵש ארבעה כֵלים של כֹהֵן הדיוֹט,
בין שעשה אוֹתה כֹהֵן הדיוֹט בין שעשיה כֹהֵן גדוֹל.
13
כל העוֹסקין בפרה מִתחִלה ועד סוֹף שהיוּ טבוּלי יוֹם כשֵרים למעשֵה הפרה,
וּלקדֵש וּלהזוֹת מֵאפרה,
ואף על פי שעדין לֹא העריב שִמשן,
שזה שנאמר בכל הפרשה:
"איש טהוֹר" הוּא הטהוֹר למעשֵר שֵני.
אף על פי שאינוֹ טהוֹר לִתרוּמה עד שיעריב שִמשוֹ,
הרי הוּא טהוֹר לפרה.
14
הצדוֹקין היוּ אוֹמרין שאין מעשֵה הפרה כשֵר אלא בִמעֹרבי שמש.
לפיכך היוּ בית דין בבית שֵני מטמאין את הכֹהֵן השוֹרֵף את הפרה בשרץ וכיוֹצֵא בוֹ,
וטוֹבֵל, ואחר כך עוֹסֵק בה,
כדי לבטֵל דִברי אֵלוּ הזֵדים שמוֹרין מֵהעוֹלה על רוּחם,
לֹא מִן הקבלה.
וכֵן כל הכֵלים שמכניסין לתוֹכן אֵפר הפרה כוּלם טבוּלי יוֹם היוּ.
15
החוֹתֵך שפוֹפרת של קנה להניח בה אֵפר חטאת יטמֵא אוֹתה ויטבילנה,
ואחר כך יניח בה.
והחוֹתֵך את השפוֹפרת והמטבילה טעוּן טבילה,
מִפני שעשוּה כִטמֵא מֵת בשביעי שלוֹ,
לפיכך אינה צריכה הזיה שלישי וּשביעי,
אלא מטמאה כדי להראוֹת לצדוֹקין,
וּמטבילה ונוֹתֵן בה.