1
בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה האמוּר בתוֹרה הרי נִתפרשה בוֹ סקילה,
ולֹא ענש הכתוּב אלא אִם כֵן הִזהיר,
והיכן הִזהיר? "לֹא תֹאכלוּ על הדם" לֹא תֹאכלוּ אכילה המביאה לידי שפיכוּת דמים,
זוֹ אכילת בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה,
שאינוֹ נהרג אלא על אכילה מכֹערת שאכל,
שנאמר: "זוֹלֵל וסֹבֵא" .
מִפי השמוּעה למדוּ שהזוֹלֵל הוּא האוֹכֵל בשר ברעבתנוּת,
וסוֹבֵא השוֹתה יין ברעבתנוּת.
2
אכילה זוֹ שהוּא חיב עליה דברים הרבֵה יֵש בה,
והֵם כוּלם הלכה למֹשה מִפי הקבלה:
אינוֹ חיב סקילה עד שיִגנֹב מִשל אביו ויקנה בשר בזוֹל ויין בזוֹל,
ויֹאכל אוֹתם חוּץ מֵרשוּת אביו,
בחבוּרה שכוּלן ריקנין וּפחוּתין,
ויֹאכל הבשר חי ואינוֹ חי,
בשֵל ואינוֹ בשֵל,
כדרך שהגנבין אוֹכלין,
וישתה היין מזוּג ואינוֹ מזוּג,
כדרך שהגרגרנין שוֹתין,
והוּא שיֹאכל מִשקל חמִשים דינר מִבשר זה בִמלוּגמא אחת,
וישתה חצי לֹג מיין זה בבת אחת.
:גנב מִשל אביו ואכל אכילה זוֹ בִרשוּת אביו,
אוֹ שגנב מִשל אחֵרים ואכל אכילה זוֹ המכֹערת בין בִרשוּת אביו בין בִרשוּת אחֵרים הרי זה פטוּר.
:וכֵן אִם גנב מִשל אביו ואכל אכילה מכֹערת כזוֹ בִרשוּת אחֵרים,
והיתה אכילת מִצוה,
אפִלוּ מִדִבריהם,
אוֹ אכילת עבֵרה,
אפִלוּ מִדִבריהם הרי זה פטוּר,
שנאמר: "איננוּ שֹמֵע בקֹלֵנוּ" שאינוֹ עוֹבֵר באכילה זוֹ אלא על קוֹלם,
יצא זה שעבר בה על דִברי תוֹרה,
אוֹ שאכלה בִדבר מִצוה.
:כיצד? אכל אכילה זוֹ המכֹערת עִם החבוּרה הרעה שאוֹכֵל עִמהן בִדבר מִצוה,
אוֹ שאכלוּ מעשֵר שֵני בירוּשלים,
אפִלוּ אכלוּ בתנחוּמי אבֵלים,
שהיא מִצוה מִדִבריהם הרי זה פטוּר.
וכֵן אִם אכלה מִנבֵלוֹת וּטרֵפוֹת שקצים וּרמשים,
אפִלוּ אכל בתענית צִבוּר,
שהיא עבֵרה מִדִבריהם הרי זה פטוּר מִן המיתה.
3
אכל כל מאכל ולֹא אכל בשר בהֵמה,
אף על פי שאכל אכילה זוֹ מִבשר העוֹף פטוּר.
ואִם אכל אכילה זוֹ מִבשר בהֵמה,
והִשלים שִעוּר החמִשים דינר מִבשר העוֹף חיב.
:שתה כל משקה ולֹא שתה יין פטוּר.
4
אכל בשר חי ושתה יין חי פטוּר,
שזה קרי הוּא,
ואין אדם יכוֹל להִמשֵך בזה.
וכֵן אִם אכל בשר מליח ביוֹם שלישי לִמליחתוֹ,
אוֹ ששתה יין מִגִתוֹ פטוּר,
שאין אדם יכוֹל להִמשֵך בזה.
5
לֹא ענש הכתוּב קטן שלֹא בא לִכלל המִצווֹת.
וכֵן איש שגדל והרי הוּא בִרשוּת עצמוֹ אינוֹ נִסקל מִפני שגנב ואכל ושתה אכילה זוֹ המכֹערת.
הא כיצד? מִפי השמוּעה למדוּ שאין דין זה אלא בבן שלֹש עשרֵה שנה ויוֹם אחד שהֵביא שתי שערוֹת,
וּמִשיביא שתי שערוֹת עד שיקיף השֵער את כל הגיד.
ואחר שהִקיף השֵער את כל הגיד הרי הוּא בִרשוּת עצמוֹ,
ואינוֹ נִסקל.
6
כל ימיו של בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה אינם אלא שלֹשה חדשים מֵאחר שיביא שתי שערוֹת,
לפי שאפשר שתִתעבֵר אִשתוֹ ויהיה עוּברה נִכר בִשלֹשה חדשים,
ונאמר: "כי יהיה לאיש בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה" ,
ולֹא אב סוֹרֵר וּמוֹרה.
הא למדת שאִם הִקיף השֵער את כל הגיד קֹדם שישלים שלֹשה חדשים הרי זה פטוּר.
7
כיצד דנין בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה? מביאין אוֹתוֹ אביו ואִמוֹ תחִלה לבית דין של שלֹשה,
ואוֹמרין להן:
"בנֵנוּ זה סוֹרֵר וּמֹרה" .
וּמביאין שני עֵדים שגנב מִשל אביו,
וקנה בשר ויין במה שגנב,
ואכל אוֹתם אכילה האמוּרה אחר ההתראה,
וזוֹ היא עֵדוּת הרִאשוֹנה.
וּמלקין אוֹתוֹ כִשאר מחוּיבי מלקוּת,
שנאמר: "ויסרוּ אֹתוֹ ולֹא ישמע אליהם" .
:חזר וגנב מִשל אביו ואכל אכילה זוֹ אביו ואִמוֹ מביאין אוֹתוֹ לבית דין של עשרים וּשלֹשה,
וּמביאין שנים וּמעידין עליו שגנב ואכל אכילה זוֹ האמוּרה אחר שהִתרוּ בוֹ,
וזוֹ היא עֵדוּת אחרוֹנה.
אפִלוּ היוּ השנים הרִאשוֹנים הֵם האחרוֹנים.
ואחר שמקבלין עֵדוּתן,
בוֹדקין אוֹתוֹ שמא הִקיף השֵער את כל הגיד; אִם לֹא הִקיף,
ולֹא שלמוּ לוֹ שלֹשה חדשים גוֹמרין דינוֹ כדרך כל הרוּגי בית דין,
וסוֹקלין אוֹתוֹ.
ואינוֹ נִסקל עד שיִהיוּ שם שלֹשה הרִאשוֹנים,
שנאמר: "בנֵנוּ זה" זה הוּא שלקה בִפניכם.
8
ואִם מחלוּ לוֹ אביו ואִמוֹ קֹדם שיִגמֵר דינוֹ פטוּר.
9
ברח עד שלֹא נִגמר דינוֹ,
ואחר כך הִקיף השֵער מִלמטה פטוּר.
ואִם מִשנִגמר דינוֹ ברח,
אפִלוּ הִזקין כל עֵת שיִמצֵא,
יסקֵל, שכל מי שנִגמר דינוֹ הרי הוּא כהרוּג,
אין לוֹ דם.
10
היה אביו רוֹצה ואִמוֹ אינה רוֹצה,
אִמוֹ רוֹצה ואביו אינוֹ רוֹצה אינוֹ נעשה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה,
שנאמר: "ותפשוּ בוֹ אביו ואִמוֹ" .
היה אחד מֵהן גִדֵם אוֹ חִגֵר אוֹ אִלֵם אוֹ סוּמא אוֹ חֵרֵש אינוֹ נעשה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה,
שנאמר: "ותפשוּ בוֹ" ולֹא גִדמין; "והוֹציאוּ אֹתוֹ" ולֹא חִגרין; "ואמרוּ" ולֹא אִלמין; "בנֵנוּ זה" ולֹא סוּמין; "איננוּ שֹמֵע בקֹלֵנוּ" ולֹא חֵרשים.
11
גזֵרת הכתוּב היא שלֹא יסקֵל אלא בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה,
אבל הבת אינה נִדוֹנת בדין זה,
שאין דרכה להִמשֵך באכילה וּשתיה כאיש,
שנאמר: "בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה" בֵן ולֹא בת,
ולֹא טוּמטוּם ואנדרגינס.
12
טוּמטוּם שנִקרע ונִמצא זכר אינוֹ נעשה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה,
שנאמר: "כי יהיה לאיש בֵן" עד שיִהיה בֵן מִשעת הויה.
13
בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה צריך הכרזה.
וכיצד מכריזין עליו? כוֹתבין לכל ישראֵל:
בבית דין של פלוֹני סקלנוּ פלוֹני מִפני שהיה סוֹרֵר וּמוֹרה.
14
בֵן סוֹרֵר וּמוֹרה הרי הוּא ככל הרוּגי בית דין,
שממוֹנם ליוֹרשיהן,
שאף על פי שאביו גרם לוֹ סקילה הרי הוּא יוֹרֵש כל נכסיו.
:בריך רחמנא דסיען