1
המקלֵל אביו אוֹ אִמוֹ נִסקל,
שנאמר: "אביו ואִמוֹ קִלֵל דמיו בוֹ" .
ואחד המקלֵל אוֹתם בחייהם אוֹ לאחר מוֹתם הרי זה נִסקל.
וצריך עֵדים והתראה כִשאר כל מחוּיבי מיתוֹת בית דין.
ואחד האיש ואחד האִשה,
וכֵן הטוּמטוּם והאנדרגינס,
והוּא שיִהיוּ גדוֹלים שהִגיעוּ לִכלל הענשים.
2
אינוֹ חיב סקילה עד שיקללֵם בשֵם מִן השֵמוֹת המיוּחדין.
אבל אִם קִללם בכִנוּי פטוּר מִן הסקילה,
ולוֹקה כדרך שלוֹקה על קִללת כל אדם כשֵר מיִשראֵל.
3
וכֵן המקלֵל אבי אביו ואבי אִמוֹ הרי זה כִמקלֵל אחד מִשאר הקהל.
4
אזהרה של מקלֵל אביו ואִמוֹ מִנין? עֹנש שמענוּ בפֵרוּש,
אבל האזהרה הרי היא בִכלל "לֹא תקלֵל חֵרֵש" ; הוֹאיל והוּא מוּזהר שלֹא לקלֵל אדם מיִשראֵל,
הרי אביו בִכלל כל ישראֵל.
5
המכה אביו אוֹ אִמוֹ מיתתוֹ בחנק,
שנאמר: "מכֵה אביו ואִמוֹ מוֹת יוּמת" .
וצריך עֵדים והתראה כִשאר כל מחוּיבי מיתוֹת בית דין.
ואחד האיש ואחד האִשה,
וכֵן הטוּמטוּם והאנדרגינס,
והוּא שיגיעוּ לִכלל ענשים.
:אינוֹ חיב חנק עד שיעשה בהן חבוּרה.
אבל אִם לֹא עשה חבוּרה הרי זה כמכה אחד מִשאר ישראֵל.
והמכה אוֹתם לאחר מיתה פטוּר.
6
וּמי שהִכה את אביו על אזנוֹ וחֵרשוֹ חיב ונהרג,
שאי אפשר לוֹ שיֵעשה חֵרֵש בלֹא חבוּרה,
אפִלוּ טִפת דם יצאת בִפנים באֹזן ונִתחרֵש.
7
המקיז דם לאביו,
אוֹ שהיה רוֹפֵא וחתך לוֹ בשר אוֹ אֵבר פטוּר.
אף על פי שהוּא פטוּר,
לכתחִלה לֹא יעשה.
אפִלוּ להוֹציא סִלוֹן מִבשר אביו אוֹ אִמוֹ לֹא יוֹציא,
שמא יעשה חבוּרה.
:במה דברים אמוּרים? בשיֵש שם אחֵר לעשוֹת.
אבל אִם אין שם שיעשה אלא הוּא,
והרי הֵם מִצטערין הרי זה מקיז וחוֹתֵך כפי מה שירשוּהוּ לעשוֹת.
8
אזהרה של מכֵה אביו ואִמוֹ מִנין? עֹנש שמענוּ,
אזהרה לֹא שמענוּ הוֹאיל והוּא מוּזהר שלֹא להכוֹת אדם מיִשראֵל,
הרי אביו ואִמוֹ בִכלל.
9
שתוּקי חיב על אִמוֹ ואינוֹ חיב על אביו.
אף על פי שנִבדקה אִמוֹ ואמרה:
בן פלוֹני הוּא אין זה נִסקל אוֹ נחנק על פיה.
אבל בנוֹ מִן השִפחה וּמִן הנכרית אינוֹ חיב לֹא על אביו ולֹא על אִמוֹ.
:וכֵן גֵר שהוֹרתוֹ שלֹא בִקדוּשה,
אף על פי שנוֹלד בִקדוּשה אינוֹ חיב על מכת אביו ועל קִללתוֹ,
10
וּכשֵם שאינוֹ חיב על אביו,
כך אינוֹ חיב על אִמוֹ,
שנאמר: "וּמקלֵל אביו ואִמוֹ" :
את שהוּא חיב על אביו חיב על אִמוֹ; וזה שאינוֹ חיב על אביו אינוֹ חיב על אִמוֹ.
11
הגֵר אסוּר לקלֵל אביו הגוֹי וּלהכוֹתוֹ ולֹא יבזֵהוּ,
כדי שלֹא יֹאמרוּ:
באוּ מִקדוּשה חמוּרה לִקדוּשה קלה,
שהרי זה מבזה אביו.
ונוֹהֵג בוֹ מִקצת כבוֹד.
אבל העבד אין לוֹ יחוּס,
אלא הרי אביו כמי שאינוֹ אביו לכל דבר,
אף על פי שנִשתחררוּ.
12
מי שהיוּ אביו ואִמוֹ רשעים גמוּרים ועוֹברי עבֵרוֹת,
אפִלוּ נִגמר דינם להריגה והיוּ יוֹצאין לֵהרֵג אסוּר לוֹ להכוֹתן וּלקללן,
ואִם קִלֵל אוֹ חבל בהן פטוּר.
ואִם עשוּ תשוּבה הרי זה חיב,
ונהרג עליהן,
אף על פי שהרי הֵן יוֹצאין למיתה.
:במה דברים אמוּרים? בִבנוֹ.
אבל אחֵר שבא והִכהוּ אוֹ קִללוֹ אחר שנִגמר דינוֹ,
אף על פי שעשה תשוּבה הרי זה פטוּר,
הוֹאיל והוּא הוֹלֵך למיתה.
ואִם בישוֹ חיב בִקנס המביֵש.
13
עבר אביו אוֹ אִמוֹ על עבֵרה שלוֹקין עליה,
והיה הוּא חזן לִפני הדינין לֹא יכה אוֹתם.
וכֵן אִם נִתחיבוּ נִדוּי לֹא יהיה שליח לנדוֹתן,
ולֹא ידחֹף אוֹתן ולֹא יבזה אוֹתן בִשליחוּת בית דין,
אף על פי שהֵן ראוּיין לכך ולֹא עשוּ תשוּבה.
14
לכֹל אין הבֵן נעשה שליח לאביו להכוֹתוֹ וּלקללוֹ,
חוּץ מִמֵסית,
שהרי אמרה תוֹרה:
"לֹא תחמֹל ולֹא תכסה" .
15
מי שנִתחיֵב שבוּעה לִבנוֹ כך ראינוּ בוֹ תמיד,
שאינוֹ משביעוֹ בִשבוּעת האלה,
שהרי זה בא לקִללת אביו,
אלא משביעוֹ שבוּעה שאין בה אלה.
וּכבר בֵארנוּ שהאב שהרג את בנוֹ,
אין אחד מֵאחיו של נהרג נעשה גוֹאֵל הדם.
:ולֹא על הכיה ועל הקללה בִלבד הִקפידה תוֹרה,
אלא אף על הבִזיוֹן,
שכל המבזה אביו אוֹ אִמוֹ אפִלוּ בִדברים,
אפִלוּ בִרמיזה הרי זה בִכלל ארוּר מִפי הגבוּרה,
שנאמר: "ארוּר מקלה אביו ואִמוֹ" ,
והרי הוּא אוֹמֵר:
"עין תִלעג לאב ותבוּז ליקהת אֵם" ,
ויֵש לבית דין להכוֹתוֹ על זה מכת מרדוּת,
ולענֹש כפי מה שיִראוּ.