1
בית דין הגדוֹל שדרשוּ באחת מִן המִדוֹת כפי מה שנִראה בעיניהם שהדין כך,
ודנוּ דין,
ועמד אחריהן בית דין אחֵר,
ונִראה לוֹ טעם אחֵר לִסתֹר אוֹתוֹ הדין הרי זה סוֹתֵר,
ודן כפי מה שיֵראה בעיניו,
שנאמר: "אל השֹפֵט אשר יהיה בימים ההֵם" אין אתה חיב ללכת אלא אחר בית דין שבדוֹרך.
2
בית דין שגזרוּ גזֵרה והִתקינוּ תקנה והִנהיגוּ מִנהג,
וּפשט הדבר בכל ישראֵל,
ועמד אחריהם בית דין אחֵר וּבִקֵש לבטֵל דִברי הרִאשוֹנים,
ולעקֹר אוֹתה התקנה ואוֹתה הגזֵרה ואוֹתוֹ המִנהג אינוֹ יכוֹל,
עד שיִהיה גדוֹל מִן הרִאשוֹנים בחכמה וּבמִנין.
:היה גדוֹל בחכמה אבל לֹא במִנין,
במִנין אבל לֹא בחכמה אינוֹ יכוֹל לבטֵל את דבריו.
אפִלוּ בטל הטעם שבִגללוֹ גזרוּ הרִאשוֹנים אוֹ הִתקינוּ אין האחרוֹנים יכוֹלין לבטֵל עד שיִהיוּ גדוֹלים מֵהן.
:והיאך יהיוּ גדוֹלים במִנין,
הוֹאיל וכל בית דין וּבית דין של שִבעים ואחד הוּא? זה מִנין חכמי הדוֹר שהִסכימוּ וקִבלוּ הדבר שאמרוּ בית דין הגדוֹל,
ולֹא חלקוּ בוֹ.
3
במה דברים אמוּרים? בִדברים שלֹא אסרוּ אוֹתן כדי לעשוֹת סיג,
אלא בִשאר דיני תוֹרה.
אבל דברים שראוּ בית דין לִגזֹר ולאסֹר אוֹתן כדי לעשוֹת סיג,
אִם פשט אִסוּרן בכל ישראֵל אין בית דין הגדוֹל אחֵר יכוֹל לעקרן וּלהתירן אפִלוּ היה גדוֹל מִן הרִאשוֹנים.
4
ויֵש לבית דין לעקֹר אף דברים אֵלוּ לפי שעה,
אף על פי שהוּא קטֹן מִן הרִאשוֹנים,
שלֹא יהיוּ גזֵרוֹת אֵלוּ חמוּרין מִדִברי תוֹרה עצמה,
שאפִלוּ דִברי תוֹרה יֵש לכל בית דין לעקֹר אוֹתן הוֹראת שעה.
:כיצד? בית דין שראוּ לחזֵק הדת ולעשוֹת סיג כדי שלֹא יעברוּ העם על התוֹרה:
מכין שלֹא כדין ועוֹנשין שלֹא כדין,
אבל אין קוֹבעין הדבר לדוֹרוֹת ואוֹמרין שהלכה כך היא.
:וכֵן אִם ראוּ לפי שעה לבטֵל מִצות עשֵה אוֹ לעבֹר על מִצות לֹא תעשה כדי להחזיר רבים לדת,
אוֹ להציל רבים מיִשראֵל מִלהִכשֵל בִדברים אחֵרים:
עוֹשין לפי מה שהשעה צריכה.
:כשֵם שהרוֹפֵא חוֹתֵך ידוֹ אוֹ רגלוֹ של זה כדי שיִחיה כוּלוֹ,
כך בית דין מוֹרין בִזמן מִן הזמנים לעבֹר על מִקצת מִצווֹת לפי שעה כדי שיִתקימוּ כוּלן,
כדרך שאמרוּ חכמים הרִאשוֹנים:
חלֵל עליו שבת אחת כדי שיִשמֹר שבתוֹת הרבֵה.
5
בית דין שנִראה להם לִגזֹר גזֵרה אוֹ לתקֵן תקנה אוֹ להנהיג מִנהג צריכין להִתישֵב בדבר,
ולידע תחִלה אִם רֹב הצִבוּר יכוֹלין לעמֹד בה אוֹ אין רֹב הצִבוּר יכוֹלין לעמֹד בדבר זה.
וּלעוֹלם אין גוֹזרין גזֵרה על הצִבוּר אלא אִם כֵן רֹב הצִבוּר יכוֹלין לעמֹד בה.
6
הרי שגזרוּ בית דין גזֵרה,
ודִמוּ שרֹב הצִבוּר יכוֹלין לעמֹד בה,
וּלאחר שגזרוּ אוֹתה פִקפקוּ העם בה ולֹא פשטה ברֹב הצִבוּר הרי זוֹ בטֵלה,
ואינן רשאין לכֹף את העם ללכת בה.
7
גזרוּ, ודִמוּ שפשטה בכל ישראֵל,
ועמד הדבר כֵן שנים רבוֹת,
וּלאחר זמן מרוּבה עמד בית דין אחֵר וּבדק בכל ישראֵל,
וראה שאין אוֹתה הגזֵרה פוֹשטת בכל ישראֵל יֵש לוֹ רשוּת לבטלה.
ואפִלוּ היה פחוּת מֵאוֹתוֹ בית דין הרִאשוֹן בחכמה וּבמִנין יֵש לוֹ לבטֵל.
8
וכל בית דין שהִתיר שני דברים אל ימהֵר להתיר דבר שלישי.
9
הוֹאיל ויֵש לבית דין לִגזֹר ולאסֹר דבר המוּתר ויעמֹד אִסוּרוֹ לדוֹרוֹת,
וכֵן יֵש להן להתיר אִסוּרי תוֹרה לפי שעה,
מה הוּא זה שהִזהירה תוֹרה:
"לֹא תֹסֵף עליו ולֹא תִגרע מִמנוּ" ? שלֹא להוֹסיף על דִברי תוֹרה ולֹא לִגרֹע מֵהן ולִקבֹע הדבר לעוֹלם שהוּא מִן התוֹרה,
בין בתוֹרה שבִכתב בין בתוֹרה שבעל פה.
:כיצד? הרי כתוּב בתוֹרה:
"לֹא תבשֵל גדי בחלֵב אִמוֹ" ,
וּמִפי השמוּעה למדוּ שזה הכתוּב אסר לבשֵל ולאכֹל בשר בחלב,
בין בשר השוֹר בין בשר השה; אבל בשר העוֹף מוּתר בחלב מִן התוֹרה.
:אִם יבֹא בית דין ויתיר בשר השה בחלב הרי זה גוֹרֵע.
ואִם יאסֹר בשר העוֹף ויֹאמר שהוּא בִכלל הגדי והוּא אסוּר מִן התוֹרה הרי זה מוֹסיף.
:אבל אִם אמר:
בשר העוֹף מוּתר מִן התוֹרה,
ואנוּ נאסֹר אוֹתוֹ ונוֹדיע לעם שהוּא גזֵרה,
שלֹא יבֹא מִן הדבר חוּרבה ויֹאמרוּ:
העוֹף מוּתר מִפני שלֹא נִתפרֵש בתוֹרה,
כך החיה מוּתרת,
שהרי לֹא נִתפרשה,
ויבֹא אחֵר לוֹמר:
אף בשר בהֵמה מוּתר חוּץ מִן העֵז,
ויבֹא אחֵר לוֹמר:
אף בשר העֵז מוּתר בחלֵב הפרה אוֹ הכִבשה,
שלֹא נאמר אלא "אִמוֹ",
שהיא מינוֹ,
ויבֹא אחֵר לוֹמר:
אף בחלֵב העֵז שאינה אִמוֹ מוּתר,
שלֹא נאמר אלא "אִמוֹ",
לפיכך נאסֹר כל בשר בחלב,
ואפִלוּ בשר עוֹף; אין זה מוֹסיף,
אלא עוֹשה סיג לתוֹרה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.