1
זר שאכל תרוּמה בִשגגה משלֵם קרן וחֹמש.
אפִלוּ ידע שהיא תרוּמה ושהוּא מוּזהר עליה,
אבל לֹא ידע אִם חיב עליה מיתה אִם לאו הרי זוֹ שגגה,
וּמשלֵם קרן וחֹמש.
2
אחד האוֹכֵל דבר שדרכוֹ לאכֹל,
ואחד השוֹתה דבר שדרכוֹ לִשתוֹת,
ואחד הסך דבר שדרכוֹ לסוּך,
שנאמר: "ולֹא יחללוּ את קדשי בני ישראֵל" לרבוֹת את הסך.
ואחד האוֹכֵל תרוּמה טמֵאה בִשגגה,
ואחד האוֹכֵל טהוֹרה משלֵם קרן וחֹמש.
:אינוֹ חיב בחֹמש עד שיֹאכל כזית,
שנאמר: "כי יֹאכל קֹדש בִשגגה" ,
ואין אכילה פחוּתה מִכזית.
וּכשֵם שאכילת תרוּמה בכזית,
כך שתיתה בכזית.
3
אכל וחזר ואכל,
שתה וחזר ושתה,
אִם יֵש מִתחִלת אכילה רִאשוֹנה עד סוֹף אכילה אחרוֹנה כדי אכילת פרס,
וּמִתחִלת שתיה רִאשוֹנה עד סוֹף שתיה אחרוֹנה כדי שתית רביעית הרי אֵלוּ מִצטרפין לכזית.
4
התרוּמה, וּתרוּמת מעשֵר בין של דמאי בין של ודאי,
והחלה והבִכוּרים כוּלן מִצטרפין לכזית לחיֵב עליהן מיתה וחֹמש,
שכוּלן נִקראוּ תרוּמה.
וּמִן הדין היה שאין חיבין חֹמש על תרוּמת מעשֵר של דמאי,
כמוֹ שאין חיבין על מעשֵר שֵני שלוֹ,
כמוֹ שיִתבאֵר,
אבל אמרוּ חכמים:
אִם לֹא יתחיֵב עליה חֹמש,
יזלזלוּ בוֹ.
5
אכל תרוּמה במֵזיד:
אִם הִתרוּ בוֹ לוֹקה ואינוֹ משלֵם; ואִם לֹא הִתרוּ בוֹ:
אִם היתה טהוֹרה משלֵם את הקרן ואינוֹ משלֵם את החֹמש; ואִם היתה טמֵאה משלֵם דמי עֵצים,
מִפני שאינה ראוּיה אלא להסקה.
לפיכך, אִם אכל תרוּמת תאֵנים ורִמוֹנים וכיוֹצֵא בהן שנִטמאוּ פטוּר מִן התשלוּמין,
שהרי אינן ראוּיין להסקה.
6
האוֹכֵל תרוּמה חמֵץ בפסח,
בין בזדוֹן בין בִשגגה,
בין טמֵאה בין טהוֹרה פטוּר מִן התשלוּמין.
אפִלוּ הִפרישה כשהיא מצה והחמיצה פטוּר.
ואפִלוּ דמי עֵצים אינוֹ משלֵם,
שהרי אינה ראוּיה להסקה; מִפני שהיא אסוּרה בהנאה אין לה דמים.
7
אבל השוֹגֵג ואכל תרוּמה ביוֹם הכִפוּרים,
אוֹ שאכל תרוּמה נקוּרה,
והשוֹתה יין תרוּמה שנִתגלה,
והסך יין ושמן כאחד,
אוֹ ששתה שמן וחֹמץ כאחד,
אוֹ שכסס את החִטין,
אוֹ גמע את החֹמץ הרי זה משלֵם קרן וחֹמש.
8
היה שבֵע וקץ בִמזוֹנוֹ,
והוֹסיף על שבעוֹ באכילת תרוּמה אינוֹ משלֵם את החֹמש,
שנאמר: "כי יֹאכל" ,
לֹא שיזיק עצמוֹ.
וכֵן הכוֹסֵס את השעוֹרים פטוּר מִן החֹמש,
מִפני שהִזיק עצמוֹ.
9
זר שבלע שֵזפין של תרוּמה והקיאן,
וּבא אחֵר ואכלן גם הוּא בִשגגה הרִאשוֹן משלֵם קרן וחֹמש,
והשֵני משלֵם דמי עֵצים לרִאשוֹן.
10
המאכיל את פוֹעליו ואת אוֹרחיו תרוּמה הרי הֵן משלמין קרן וחֹמש,
מִפני שהֵן כשוֹגגין,
והוּא משלֵם להן דמי סעוּדתן,
שדמי החוּלין יתֵרין מִדמי תרוּמה שאכלוּ; שדבר האסוּר,
נפשוֹ של אדם חתה מִמנוּ.
11
המאכיל את בניו הקטנים,
ואת עבדיו בין גדוֹלים בין קטנים,
והאוֹכֵל תרוּמת חוּצה לארץ,
והאוֹכֵל אוֹ השוֹתה פחוֹת מִכזית,
ונזיר ששגג ושתה יין של תרוּמה,
והשוֹתה שמן,
והסך את היין כל אֵלוּ משלמין את הקרן ואינן משלמין את החֹמש.
12
בת כֹהֵן שהיתה נשוּאה לישראֵל אוֹ שנִפסלה,
ואחר כך אכלה תרוּמה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החֹמש.
:האִשה שהיתה אוֹכלת בִתרוּמה,
ואמרוּ לה:
מֵת בעליך' אוֹ גֵרשיך',
וכֵן העבד שהיה אוֹכֵל,
ואמרוּ לוֹ:
מֵת רבך,
והִניח יוֹרֵש שאינוֹ מאכיל',
אוֹ ש'מכרך לישראֵל' אוֹ נתנך לוֹ' אוֹ שִחררך',
וכֵן כֹהֵן שהיה אוֹכֵל,
ונוֹדע שהוּא בן גרוּשה אוֹ בן חלוּצה הרי אֵלוּ משלמין את הקרן בִלבד.
ואִם היתה תרוּמת חמֵץ והיה ערב הפסח הרי אֵלוּ פטוּרין מִלשלֵם; מִפני שזמנה בהוּל,
נחפזוּ לאכֹל ולֹא בדקוּ.
:וכוּלן שהיתה תרוּמה לתוֹך פיהן כשידעוּ שהֵן אסוּרין לאכֹל הרי אֵלוּ יפלֹטוּ.
13
היה אוֹכֵל,
ואמרוּ לוֹ:
נִטמֵאת' אוֹ נִטמֵאת התרוּמה',
טמֵא הייתה' אוֹ טמֵאה היתה התרוּמה',
אוֹ נוֹדע שהוּא טבל אוֹ מעשֵר רִאשוֹן שלֹא נִטלה תרוּמתוֹ אוֹ מעשֵר שֵני והקדֵש שלֹא נִפדוּ,
אוֹ שטעם טעם פִשפֵש לתוֹך פיו הרי אֵלוּ יפלֹטוּ.
14
שתי קוּפוֹת,
אחת של תרוּמה ואחת של חוּלין,
שנפלה תרוּמה לתוֹך אחת מֵהן,
ואין ידוּע לאי זוֹ נפלה הריני אוֹמֵר לתוֹך של תרוּמה נפלה.
ואין ידוּע אי זוֹ היא של תרוּמה,
אכל זר את אחת מֵהן הרי זה פטוּר מִן התשלוּמין,
שהמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה,
והשניה נוֹהֵג בה כִתרוּמה.
:אכל אחֵר את השניה אף הוּא פטוּר.
אכל אחד את שתיהן משלֵם כקטנה שבִשתיהן; אִם מֵזיד קרן,
ואִם שוֹגֵג קרן וחֹמש.
15
האוֹכֵל את החֹמש בִשגגה הרי זה מוֹסיף עליו חוּמשוֹ,
שהחֹמש כקרן לכל דבר.
וכֵן מוֹסיף חֹמש על חֹמש עד לעוֹלם.
:כל המשלֵם קרן וחֹמש הרי התשלוּמין כתרוּמה לכל דבר,
אלא שאִם נִזרעוּ,
גִדוּליהן חוּלין,
ואִם רצה הכֹהֵן לִמחֹל,
אינוֹ מוֹחֵל.
וכל המשלֵם את הקרן הרי התשלוּמין חוּלין,
ואִם רצה הכֹהֵן לִמחֹל,
מוֹחֵל.
16
בת ישראֵל שאכלה תרוּמה ואחר כך נִשֵאת לכֹהֵן:
אִם תרוּמה שלֹא זכה בה כֹהֵן אכלה משלמת קרן וחֹמש לעצמה; ואִם תרוּמה שזכה בה כֹהֵן אכלה משלמת קרן לבעלים וחֹמש לעצמה,
שכל המשלֵם קרן וחֹמש,
משלֵם הקרן לבעלים והחֹמש לכל כֹהֵן שיִרצה.
17
לֹא הִספיקה לשלֵם עד שנִתגרשה בין כך וּבין כך אינה משלמת לעצמה,
והרי היא כמי שלֹא נִשֵאת לכֹהֵן מֵעוֹלם.
18
כל האוֹכֵל תרוּמה,
בין בשוֹגֵג בין במֵזיד אינוֹ משלֵם אלא מִן החוּלין המתוּקנין שהוֹציאוּ מֵהן תרוּמוֹת וּמעשרוֹת.
וּמשלמין מִן הלקט וּמִן השִכחה וּמִן הפֵאה וּמִן ההפקֵר; וּמִמעשֵר רִאשוֹן שנִטלה תרוּמתוֹ,
אף על פי שעדין לֹא נִטלה תרוּמה גדוֹלה שיֵש בוֹ,
אִם הִקדים המעשֵר לתרוּמה.
וּמשלמין מִמעשֵר שֵני והקדֵש שנִפדוּ,
אף על פי שנִפדוּ שלֹא כהלכה.
וּמשלמין מִן החדש על הישן.
אבל אין משלמין מִמין על שאינוֹ מינוֹ,
שנאמר: "ונתן לכֹהֵן את הקֹדש" כקֹדש שאכל.
19
האוֹכֵל קִשוּאין של ערב שביעית ימתין לקִשוּאין של מוֹצאי שביעית וישלֵם מֵהן,
שאינוֹ יכוֹל לשלֵם חוֹבוֹ מִפֵרוֹת שביעית,
כמוֹ שיִתבאֵר בִמקוֹמוֹ.
20
אכל תרוּמה טמֵאה משלֵם חוּלין,
בין טמֵאין בין טהוֹרין.
אכל תרוּמה טהוֹרה משלֵם חוּלין טהוֹרין.
ואִם שִלֵם חוּלין טמֵאין,
בין בשוֹגֵג בין במֵזיד תשלוּמיו תשלוּמין,
ויחזֹר וישלֵם מִן הטהוֹרין.
21
אכל תרוּמת חבֵר משלֵם לוֹ.
אכל תרוּמת עם הארץ משלֵם לחבֵר,
ונוֹטֵל מִמנוּ דמיה ונוֹתנן לעם הארץ שאכל תרוּמתוֹ,
שאין מוֹסרין טהרוֹת לעם הארץ.
22
גזל תרוּמה מֵאבי אִמוֹ כֹהֵן ואכלה,
ואחר כך מֵת אבי אִמוֹ אינוֹ משלֵם לעצמוֹ,
אלא משלֵם ליוֹרֵש אחֵר מִשאר השֵבט.
וכֵן אִם נפלה לוֹ תרוּמה מֵאבי אִמוֹ ואכלה,
וּבעל חוֹב שגבה תרוּמה בחוֹבוֹ,
והאִשה בִכתוּבתה,
ואכלוּה משלמין קרן וחֹמש לכֹהֵן חבֵר,
והחבֵר נוֹתֵן להן דמים שהיוּ מוֹכרין בה אוֹתה התרוּמה שאכלוּ.
23
הגוֹנֵב תרוּמה ולֹא אכלה משלֵם תשלוּמי כפל לבעלים.
ויֵש לוֹ לשלֵם מִדמי תרוּמה.
גנבה ואכלה משלֵם שני קרנין וחֹמש:
קרן וחֹמש מִן החוּלין,
וקרן אפִלוּ מִדמי תרוּמה.
24
היתה התרוּמה הקדֵש לבדק הבית וּגנבה ואכלה אינוֹ משלֵם תשלוּמי כפל,
שאין בהקדֵש תשלוּמי כפל,
כמוֹ שיִתבאֵר בִמקוֹמוֹ,
אבל משלֵם קרן וּשני חמשין:
חֹמש מִשוּם אוֹכֵל תרוּמה,
וחֹמש מִשוּם שנהנה מִן ההקדֵש.
וּלמי משלֵם? אִם היה בה כזית,
ואין בה שוה פרוּטה משלֵם לכֹהנים; ואִם יֵש בה שוה פרוּטה,
בין שיֵש בה כזית בין שאין בה משלֵם להקדֵש.
25
וּמִפני מה חל אִסוּר הקדֵש על התרוּמה? מִפני שהתרוּמה אסוּרה לזר וּמוּתרת לכֹהֵן.
הִקדישה נאסרה על הכֹהֵן,
לפיכך נוֹסף בה אִסוּר אף על ישראֵל,
על דרך שבֵארנוּ בהִלכוֹת ביאוֹת אסוּרוֹת ואִסוּרי מאכלוֹת.
26
הגוֹזֵל תרוּמה ואכלה משלֵם קרן וחֹמש אחד,
שהחֹמש שחיב בוֹ מִשוּם תרוּמה יצא בוֹ ידי גזֵלוֹ,
שנאמר: "ונתן לכֹהֵן את הקֹדש" אינוֹ חיב אלא בחֹמש של קֹדש בִלבד.
גזלה והאכילה לאחֵר האוֹכֵל משלֵם קרן וחֹמש.
:כל מקוֹם שאמרנוּ משלֵם קרן וחֹמש,
אִם אכל שוה ארבעה משלֵם שוה חמִשה מִמין שאכל.
וכל מקוֹם שאמרנוּ קרן וּשני חמשין,
אכל שוה ארבעה משלֵם שוה שִשה.
וּמקוֹם שאמרנוּ שני קרנין וחֹמש,
אכל שוה ארבעה משלֵם שוה תִשעה.
וּלעוֹלם אינוֹ משלֵם אלא לפי דמים שהיתה שוה בִשעת אכילה,
בין שהוּזלה בִשעת תשלוּמין בין שהוּקרה.