1
האִשה אוֹכלת בִתרוּמה עד שיגיע גֵט לידה אוֹ ליד שלוּחה שעשת לקבלה.
וכל שהיא ספֵק גרוּשה הרי זוֹ לֹא תֹאכל.
:האִשה שעשת שליח לקבֵל לה גִטה אסוּרה לאכֹל בִתרוּמה מיד.
ואִם אמרה לוֹ:
קבֵל לי גִטי במקוֹם פלוֹני' אינה אסוּרה אלא עד שיגיע שליח לאוֹתוֹ מקוֹם.
שלחה שליח להבאת גִטה אוֹכלת בִתרוּמה עד שיגיע גֵט לידה.
האוֹמֵר לאִשתוֹ:
הרי זה גִטֵך שעה אחת קֹדם למיתתי' אסוּרה לאכֹל בִתרוּמה מיד.
2
עיר שהִקיפה כרקוֹם,
וּספינה המִטרפת בים,
והיוֹצֵא לִדוֹן הרי אֵלוּ בחזקת קימין,
ואין צריך לוֹמר מפרֵש ויוֹצֵא בשירה.
אבל עיר שכבשה כרקוֹם,
וּספינה שאבדה בים,
והיוֹצֵא לֵהרֵג מִבתי דיני גוֹים,
וּמי שגררתוּ חיה אוֹ נפלה עליו מפֹלת אוֹ שטפוֹ נהר נוֹתנין עליהן חוּמרי מֵתים וחוּמרי חיים.
לפיכך, אִם היוּ נשוֹתיהן בת כֹהֵן לישראֵל אוֹ בת ישראֵל לכֹהֵן הרי אֵלוּ לֹא יֹאכלוּ.
אבל מי שנִגמר דינוֹ בבית דין,
והִניחוּהוּ בבית הסקילה לֵהרֵג הרי זה בחזקת מֵת,
ולֹא תֹאכל אִשתוֹ.
3
הִניחוּ בעלה גוֹסֵס בִמדינה אחרת,
בין שהיתה כֹהנת אֵשת ישראֵל אוֹ ישראֵלית אֵשת כֹהֵן לֹא תֹאכל,
שרֹב גוֹססין למיתה.
אחד אוֹמֵר:
מֵת בעלה',
ואחד אוֹמֵר:
לֹא מֵת' הרי זוֹ לֹא תֹאכל.
4
אמרה לה צרתה אוֹ אחת מֵהחמֵש נשים שאינן נאמנוֹת להעידה,
שמֵת בעלה,
הוֹאיל ואינה נִשֵאת על פיהן הרי זוֹ אוֹכלת בִתרוּמה בחזקת שבעלה קים,
עד שיעיד לה מי שהוּא נאמן להשיאה על פיו.
5
המשחרֵר את עבדוֹ,
מִשיזכה לוֹ בגֵט שִחרוּר פסלוֹ מִלאכֹל בִתרוּמה.
וכל עבד שיצא לחֵרוּת ועדין הוּא מעוּכב שִחרוּר,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת עבדים אף על פי כֵן הרי הוּא אסוּר לאכֹל בִתרוּמה.
6
הכוֹתֵב נכסיו לאחד וזכה לוֹ על ידי אחֵר,
והיוּ בהן עבדים,
ושתק זה שנִתנוּ לוֹ ואחר כך צוח הרי זה ספֵק אִם זה שצוח,
הוֹכיח סוֹפוֹ על תחִלתוֹ,
ועדין לֹא יצאוּ מֵרשוּת רִאשוֹן,
אוֹ זה שצוח אחר ששתק,
חזר בוֹ.
לפיכך אין אוֹכלין בִתרוּמה,
בין שהיה רבן רִאשוֹן כֹהֵן והשֵני ישראֵל,
בין שהיה רבן רִאשוֹן ישראֵל והשֵני כֹהֵן.
7
ישראֵל ששכר בהֵמה מִכֹהֵן מאכילה התרוּמה.
וכֹהֵן ששכר בהמת ישראֵל,
אף על פי שהוּא חיב בִמזוֹנוֹתיה לֹא יאכילנה תרוּמה,
מִפני שאינה קִנין כספוֹ.
8
ישראֵל ששם פרה מִכֹהֵן לפטמה ולִהיוֹת השכר ביניהן לֹא יאכילנה תרוּמה,
אף על פי שיֵש לכֹהֵן בשִבחה חֵלק.
אבל כֹהֵן ששם פרת ישראֵל לפטמה,
אף על פי שיֵש לישראֵל חֵלק בשבח,
הוֹאיל וגוּפה לכֹהֵן,
שהרי שמה על עצמוֹ הרי זה מאכילנה התרוּמה.
9
פרתוֹ של ישראֵל שילדה בכוֹר מאכילוֹ את התרוּמה,
שהבכוֹר לכֹהנים.
ואוֹצֵר אדם כרשִני תרוּמה לתוֹך שוֹבכוֹ,
ואינוֹ חוֹשֵש שמא יבֹאוּ היוֹנים שלוֹ ויֹאכלוּ אוֹתן.
10
יֵראה לי שאִם מכר הכֹהֵן פרתוֹ לישראֵל ולקח הדמים,
אף על פי שעדין לֹא משך הלוֹקֵח הרי זה אסוּר להאכילה תרוּמה,
שדין תוֹרה שמעוֹת קוֹנוֹת,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת מקח וּמִמכר.
ואִם מכר ישראֵל לכֹהֵן,
אף על פי שנתן הדמים לֹא תֹאכל בִתרוּמה עד שיִמשֹך.